גרים בישראל? זכיתם במצווה נפלאה. כל מה שרציתם לדעת על מצוות יישוב ארץ ישראל

במסכת ברכות מובא: "ג' מתנות טובות נתן הקב"ה לישראל, ולא נתנן אלא על ידי ייסורים, ואלו הם: תורה, וארץ ישראל והעולם הבא". 10 עובדות על חביבותה של מצוות יישוב ארץ ישראל.

1. ה'פלא יועץ': "וצריך היושב בארץ ישראל להיות שמח תדיר במצוותו התדירה, וכל ייסורין יקלו בעיניו באהבתו אותה". (ערך 'ארץ ישראל')

2. ה'חרדים' כתב: "וייסורים של ארץ ישראל, הן מן האומות, הן החולאים – מזבח כפרה הם". (חלק מצוות התלויות בארץ).

3. בעל ה'חרדים' מבאר את דבריו: בסופי התיבות של הכתוב: "והיה כי תבואו אל הארץ אשר ה' נותן לך נחלה", נוצרת המילה: נכה –מלשון ניכוי. "ופירוש הענין", כותב רבי אלעזר אזכרי, "שעל ידי הצרות שבארץ ישראל, מתנכים ומתמעטים העוונות, והעם היושב בו נשוא עוון, וכתוב: "וכיפר אדמתו עמו". ודווקא עוונות קלים ששבים ומתחרטים עליהם, וייסורים אלו ממרקים, ובעת מותו נכנס נכחו לגן עדן".

4. ב'קול התור' מבואר גם שייסורים בארץ ישראל מנכים מייסורי חבלי משיח.

5. ב'אהבת יהונתן' מבואר כי הייסורים של ארץ ישראל, כשמקבלים אותם באהבה, הם מתקנים את הכשלונות שהיו לעם ישראל בעניין הקשר לארץ ישראל במשך ההיסטוריה. כה דבריו: "כאשר יעברו עליהם כמה וכמה צרות, ואפילו הכי לא יעזבו את ה' ואת נחלתם – הארץ הקדושה תובב"א, וזוהי עיקר תשובתם, כי התשובה צריכה להיות באותו מקום ובאותו מעשה. ועיקר חטאם בזמן הבית – היתה ירידתם למצרים, כמו שאמר הכתוב: 'הוי היורדים למצרים', ונשתרבב מזה חטאים גדולים, ולכן תהיה תשועתם לעתיד שלא ינטשו את נחלתם".

6. בעל ה'חרדים' מאריך עוד על גודל החיוב לחבב את הארץ: "וצריך כל איש ישראל – לחבב את ארץ ישראל ולבוא אליה מאפסי ארץ – בתשוקה גדולה כבן אל חיק אמו, כי תחילת עוונינו שנקבעה לנו בכייה לדורות יען מאסנו בה, שנאמר: 'וימאסו בארץ חמדה', ובפדיון נפשנו מהרה יהיה, ככתוב: 'כי רצו עבדיך את אבניה ואת עפרה יחוננו', ושם נאמר: 'אתה תקום תרחם ציון'".

7. עוד מוסיף בעל ה'חרדים': "לפיכך, היו האמוראים מנשקים את עפרותיה ואבניה בבואם אליה, ומה טוב ומה נעים לשיר שיר ידידות אשר ייסד רבי יהודה הלוי עליה – באהבה רבה, תחילת השירה: 'ארץ הקדושה יקרה וחמודה', כן אנו מתחננים לה' שלא יגרשנו מעליה".

8. ומה באשר לדרי חוץ לארץ? כותב בעל ה'חרדים': "גם הקרובים והרחוקים אשר חוצה לה, ראוי להם שיהיו נכספים אליה".

9. הגר"א היה ידוע בחיבובו העצום את ארץ הקודש. בביאורו ל'שולחן ערוך' כתב כי המצווה ליישב את הארץ נוהגת גם כיום. הגר"א השתדל לעלות בעצמו לארץ, אך תוך כדי נסיעה הוא נאלץ לחזור על עקבותיו. עד כמה הייתה הארץ יקרה בעיניו, אפשר למוד מהאיגרת ששלח לבני משפחתו בהיותו בדרך לארץ ישראל: "ואני, תהילה לקל, נוסע לארץ הקדושה שהכל מצפים לראותה, חמדת כל ישראל וחמדת ה' יתברך". ('עלים לתרופה')

10. תלמידי הגר"א, שעלו לארץ ישראל בהוראת רבם הגדול, כתבו במכתב ששלחו מארץ הקודש: "אמנם מה נהדר ישיבת הארץ הטובה, ואמת מה נפלאה חיבת ארצנו, אמת מה נאה קודש זיו הדר ישיבתה והליכתה, שבחה ורוממותה, שלוותה ושלימותה, טוב עפרה ואבניה, טוב תבואתה ופירותיה וירקותיה, טוב זכות אווירה, טוב השגת תורותיה, טוב ריבוי מצוותיה, טוב טהרת קדושותיה, טוב הליכות ד' אמותיה, מצלת אנשים ומביאה לחיי העולם הבא, מכפרת על נוחי נפש במנוחותיה, ארץ שנותנת חיים תחילה בתחייתה, התורה שבחה בברכת שבחיה, התורה רוממה אותה ברוב רוממותיה ומי יכול לפאר גודל פאר המלכה בכל חלקיה". ראוי לציין כי תלמידי הגר"א דרו בארץ הקודש במסירות נפש. בתקופתם היו גזירות קשות מאת הממשל הערבי, מגפות ומחלות רבות, ואף רעידת האדמה בצפת, שקטלה אלפים מהם.