הנס הגדול הלילה: רקטה התפוצצה בסמוך לגן ילדים

מטח כבד של רקטות נורה הבוקר לעבר שטח ישראל. אין צורך לתאר את האסון העצום שיכולה לגרום רקטה אחת, שפוגעת, במקום מיושב. והבוקר – איזו חמלה אלוקית, איזו אהבה: לא היו נפגעים, והנזק הכלכלי שנגרם יכול היה לכאוב הרבה יותר, לו היתה פגיעה חלילה בנפש.

מדובר בליל האזעקות הקשה ביותר מאז מבצע "צוק איתן", בדומה להסלמה שנרשמה לפני שבועיים. ושוב חוזר על עצמו הנס הגדול: אין נפגעים. הקליעים ניפצו את החלונות. רקטה נפלה בסמוך לגן ילדים – ובורא עולם ברחמיו המשיך להראות לנו את אהבתו וחמלתו.

בעניין זה חשוב לזכור את דבריו של רבי אליעזר במסכת תענית: "גלות האחרון אין לו קץ וזמן, אלא הכל תלוי בתשובה". רבי אליעזר מוכיח את דבריו מהפסוק: "ושבת עד ה' אלקיך ושמעת בקולו", אשר מיד לאחריו נאמר: "אם יהיה נדחך בקצה השמים משם יקבצך ה' אלקיך ומשם יקחך". עוד ממשיך רבי אליעזר, וכותב כי הצרות הרבות שעושים אומות העולם לישראל היא על מנת שיעשו תושבה וייגאלו: "הקב"ה מעמיד עליהן מלך קשה כהמן ומיד הן עושין תשובה והן נגאלין". הוכחה לכך הוא הפסוק: "עת צרה היא ליעקב - וממנה יוושע".

מטרת כל הצרות היא לשוב בתשובה חזקה ולדבוק שוב באבינו שבשמים. כך נאמר בחומש דברים: "וְהָיָה כִי-יָבֹאוּ עָלֶיךָ כָּל-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה, אֲשֶׁר נָתַתִּי, לְפָנֶיךָ; וַהֲשֵׁבֹתָ, אֶל-לְבָבֶךָ, בְּכָל-הַגּוֹיִם, אֲשֶׁר הִדִּיחֲךָ ה' אלוקיך  שָׁמָּה. וְשַׁבְתָּ עַד ה' אלוקיך וְשָׁמַעְתָּ בְקֹלוֹ, כְּכֹל אֲשֶׁר-אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם: אַתָּה וּבָנֶיךָ, בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ. וְשָׁב ה' אלוקיך  אֶת-שְׁבוּתְךָ, וְרִחֲמֶךָ; וְשָׁב, וְקִבֶּצְךָ מִכָּל-הָעַמִּים, אֲשֶׁר הֱפִיצְךָ ה' אלוקיך שמה אִם-יִהְיֶה נִדַּחֲךָ, בִּקְצֵה הַשָּׁמָיִם--מִשָּׁם, יְקַבֶּצְךָ... והביאך... אֶל-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-יָרְשׁוּ אֲבֹתֶיךָ--וִירִשְׁתָּהּ; וְהֵיטִבְךָ וְהִרְבְּךָ, מֵאֲבֹתֶיךָ... וְאַתָּה תָשׁוּב, וְשָׁמַעְתָּ בְּקוֹל ה' כִּי תִשְׁמַע, בְּקוֹל ה' וְעָשִׂיתָ, אֶת-כָּל-מִצְו‍ֹתָיו, אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ, הַיּוֹם. לִשְׁמֹר מִצְו‍ֹתָיו וְחֻקֹּתָיו, הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה: כִּי תָשׁוּב אֶל ה' אלוקיך בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשֶׁךָ". (דברים ל, א-י)

תשובה – לא רק בחודש אלול, ולאו דווקא מהפך חיים אדיר ומשמעותי (המוכיח על אומץ וגבורה נדירים: לעזוב את האלילים ולשוב אל ה'). מצוות התשובה היא כל רגע בו אדם מחליט להיות איש אחר, להיטיב את דרכיו ולהיות קרוב לבוראו ודבוק בו – באותו רגע הוא נחשב לבעל תשובה גמור. 

מתנת התשובה, מתנה אלוקית היא. לא מובנת בעיני בשר ודם. עוד טרם בריאת העולם, קבע הקדוש ברוך הוא בחוקותיו כי כאשר יהודי יתחרט על מעשיו ויחליט להיטיב את דרכיו – הוא יחשב כ"אהוב ונחמד וקרוב וידיד", כדברי הרמב"ם על אדם המחליט להיטיב את דרכיו.

הסבא מנובהרדוק מוכיח כי בכוחו של האדם לשנות את עצמו שנוי מוחלט ברגע אחד. "הרי לנו שדין התשובה נמצא כרגע אחד, וכמו שאמרו: 'הרי את מקודשת לי על מנת שאני צדיק - אפילו רשע גמור' -מקודשת, שמא הרהר תשובה בדעתו". שואל הסבא: "וכמה יש זמן בנתינה, רגע אחד. הרי מפורש שיצויר דין התשובה ברגע אחד, ואם הדין כך, מסתמא בם המציאות כך, שאם לא היתה אפשרי המציאות, לא יצויר דין התשובה לעולם".

מסכם הסבא את דבריו המעודדים: "על כרחך, האמת כמו שהתורה אומרת: ברגע יכול האדם לצאת מאפלה לאור גדול, ויכול האדם באמת להחליף עצמו ברגע אחד, ולהתעלה במדרגות ברגע אחד".

הבה ננצל את המצב הביטחוני המתוח, המורכב והבעייתי, נזעק לבורא עולם, נהרהר בתשובה שלמה – וניגאל סוף סוף. נצא ברגע אחד מגלות וצוקה לאור גדול בבניין בית המקדש ברחמים.