למה אין ביהדות סיפורים של גלגול נשמות כמו אצל הדרוזים? מה רע בשם "גאיה"? והאם הולכים עם ציצית בפנים או בחוץ?

1. יש לי חבר שחזר בשאלה, ועכשיו הוא אתאיסט גמור. האם מותר לי לשלם לו כסף כדי שהוא יקנה ממני את כל העבירות שעשיתי ושאעשה? כי אני נורא מפחד מהעולם הבא.

אין אפשרות למכור עבירות לאדם אחר. העצה היחידה היא לחזור בתשובה שלימה, ושב ורפא לך.
מקורות: ראה בשו"ת מחנה חיים חלק ב' (חלק חושן משפט סימן כ') שהאריך להוכיח שאין שום אפשרות שאדם ימכור לחברו את עוונותיו, ע"ש. וע"ע בשו"ת מהרש"ם חלק ג' (סימן קנ"א) ובשו"ת חבלים בנעימים חלק ג' (חלק חושן משפט סימן צ"ח), ובספר שמח זבולון (פרק ח'), ע"ש.

*  *  *

2. אני זמר בעולם הדתי-חסידי. בהתחלה הלך לי ממש טוב, ואז – נפילה חזקה, ללא הופעות ואין פרנסה. אני זמר חוזר בתשובה שהיה מופיע המון בעולם החילוני, וכואב לי שהקדוש ברוך הוא לא נותן לי להתפרנס בעולם שאני אוהב כל כך. מה עלי לעשות? האם זה נכון לחזור להופיע מעורב? האם יש פתרון לבעיה? אני בסך הכל רוצה לשמח ולרגש את עם ישראל.

צר לי מאוד לקרוא על כאבך, ומנגד זאת אני מתרשם מנשמתך הגבוהה, שהיתה מוכנה להקריב כל כך הרבה בשביל הקב"ה. אלו זכויות נצחיות לעולם הבא, שאי אפשר לשער אותן במילים. תחשוב על כל הנשמות שיכולת לקלקל ברוחניות, ובמקום זאת הצלת. לבסוף כולנו מזקנים, מאבדים את קולנו ומראנו היפה ונפטרים מן העולם, ולא לוקחים איתנו דבר מלבד מצוות: "שבשעת פטירתו של אדם אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד" (אבות ו', ט').

האדם יורד לעולם הזה כדי להתמיד במצוות, להוכיח לקב"ה שהוא חשוב יותר מכל עניין אחר בחיים, ואז זוכה האדם להידבק בו יתברך לנצח.

נלמד מאברהם אבינו שהיה מוכן להקריב את בנו יחידו, כך נדרש כל אחד מאיתנו לפעמים להקריב משהו אחר לקב"ה.

כמובן שאסור להופיע מעורב. הדבר גורם לפריצות בישראל, לראייה אסורה ולמחשבות אסורות, שעליהן אמרה תורה: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם", "לא תקרב לגלות ערווה", "והיה מחניך קדוש ולא יראה בך ערות דבר ושב מאחריך".

כל מי שפוגם בקדושת בני ישראל, פוגע בביטחון של עם ישראל והצלחתו, ומוסיף אסונות ודינים רעים ר"ל.

עם זאת, צריך להתחזק בעניינים הבאים:

1. שהכול לטובה. גם כשהקב"ה מביא על האדם ייסורים, הרי זה לטובתו, כדי לזכך אותו ולהועיל לו.

אמרו חז"ל במסכת ערכין (דף ט"ז, ב'): "עד היכן תכלית הייסורין?... אפילו נתכוונו למזוג לו כוס יין במים חמין ומזגו לו בטעות בצונן, או שנתכוונו למזוג לו בצונן ומזגו לו בחמין, הרי זה נקרא ייסורים... אפילו נהפך לו חלוקו כשלבשו, והוא צריך לחזור ולהופכו, הרי אלו ייסורים... עד היכן תכלית ייסורין? אפילו הושיט ידו לכיס ליטול שלוש מטבעות, ועלו בידו שתיים, הרי אלו ייסורים!".

עם זאת גם אמרו אמרו חז"ל (פסחים דף נ', עמוד א'): "לא כעולם הזה העולם הבא: העולם הזה – על בשורות טובות אומר ברוך הטוב והמטיב, ועל בשורות רעות אומר ברוך דיין האמת. לעולם הבא כולו (אומר): הטוב והמטיב", דהיינו, כל אדם יגלה בעולם הבא שהקב"ה ריפא אותו ועזר לו על ידי הייסורים כמו רופא מנתח שמטפל על מנת להציל, ויודה עליהם.

2. טוב להתייסר עבור הקב"ה. יש אנשים שסובלים בעולם הזה, ולא עבור רוחניות. אתה זוכה לכוון את סבלך למצווה של קדושה ושל צניעות. אינך רק סובל כדי לכפר על מעשים, אלא גם זוכה בייסורים אלה לקדושה ולצדיקות גדולה, זכויות שנשמרות לך לנצח. על כל יום שאתה שומר על עצמך ושומר על אחרים מעבירה.

3. צריך להתחזק בכך שהפרנסה היא משמים, והקב"ה מזמן לאדם פרנסה. יש זמרים חילונים שאין להם מה לאכול, ויש זמרים חרדים מצליחים מאוד. כך שהכול תלוי בהחלטה משמים, ויש מקרים שה' נותן לאדם את שכרו בעולם הזה ומאבידו לעולם הבא, ולכן צריך תמיד ללכת בדרך התורה והמצוות ולבטוח בקב"ה שעושה לטובה. ממליץ מאוד לקרוא במאמרי "יעקב שואל: "חברי חזר בתשובה ולא מוצא פרנסה. מה ניתן להשיב לו?".

https://www.hidabroot.org/he/article/130581

4. צריך להמשיך להתפלל להצליח בדרך המותר, ולא להתפתות אחרי היצר. האמן בקב"ה שהשערים בידיו, ותשובה ותפילה וצדקה יכולים לשבר גזירות. לכן להמשיך להתפלל ולחכות להזדמנויות כשרות. עדיף לחזק יהודי אחד באמת, מאשר אלף יהודים שלא באמת.

הלוואי שתתחזק באמונה ויראת שמים, תזכה בעז"ה לחזק את עם ישראל בנגינתך ותמצה את הכישרון שניתן לך משמים לטובה.

*  *  *

3. לאחרונה יצאה כתבה אצל אמנון לוי על ילד בן שנתיים שהחל לדבר אנגלית שוטפת במבטא בריטי כבד. עד גיל 2 לא הוציא מילה מהפה. זה לא הסיפור היחיד. במגזר הדרוזי ישנם מאות סיפורים מדהימים לא פחות על הנושא. מדוע רק שם הסיפורים האלה קורים? איך זה שגם ביהדות גלגול נשמות נחשב לדבר אמיתי, אבל אין סיפורים כאלה ממשיים על נשמה של ילד שיודעת הכל על מי שמבוגר ממנה בטענה שהוא האבא? למשל.

יש מספר הסברים לכך:

1. הילדים הדרוזים מספרים שנהרגו בצורה קשה ודרמטית, שהותירה בהם זיכרון זה. משמע שבמיתה רגילה הזיכרון של הגלגול הקודם אינו חריף כל כך.

2. האמונה בגלגולי נשמות היא מרכזית עד מאוד אצל הדרוזים, מה שאומר שהם מלמדים אותה לילדיהם מגיל קטן מאוד, וחוקרים בילדיהם על העניין הזה, מה שגורם לילדים להיפתח לנושא ולהיזכר. אך ביהדות העניין שייך לתורת הסוד, ואין מחפשים לעסוק בנסתרות יותר מדי, וכמובן לא לחקור בילדים.

3. אותם ילדים שמספרים על גלגולי נשמות זוכים לפרסום רב ולמחקר, ודרוזים אולי אוהבים את החשיפה הזו, אך הורים יהודים מעדיפים למנוע את ילדיהם מן התקשורת, ואף ישתיקו ילד שיתחיל לדבר על נסתרות. היה מקרה אחד מפורסם בישראל של ילד יהודי שהכיר את כל התנ"ך והתלמוד על לשונו, עד שהשתיקו אותו.

*  *  *

4. בני זוג שבאו בברית נישואין אע"פ שהיו אסורים זה לזה – האם האישה צריכה לקבל גט?

תלוי באיזה סוג של איסור מדובר, ואיך הם באו בברית הנישואין.

יש לברר בכל מקרה לגופו של דבר.

*  *  *

5. לאחרונה היה לי וויכוח עם חברתי על כך שהדת ההינדית היא "זקנה" יותר מהיהדות, ועלתה השאלה: האם זה משנה משהו מאמתותה של יהדותנו? שיש דתות שיותר "זקנות" ממנה? או שאין קשר כלל, ושבסיסה של היהדות הוא משהו אחר בתכלית?

דת ההינדו היא דת אלילית, שמאמינה באלים בעלי גוף ודמות הגוף, ומשתחווים בה לפסלים ומסכות. כידוע, עובדי האלילים היו עוד בדורו של אברהם אבינו.

יהדותנו שונה מכל הדתות בעולם, בכך שהיא גילתה את המונותאיזם לעולם – כלומר האמונה האמתית באלוקים אחד אינסופי ונצחי שברא את העולם.

זו עובדה ששתי הדתות הגדולות בעולם (הנצרות והאסלאם) מבוססות על התורה שלנו. ראי בהרחבה:

https://www.hidabroot.org/article/234375

https://www.hidabroot.org/article/234720

*  *  *

6. מה אני אמור לעשות כאשר מתארחות אצלי בשבת נשים נשואות שלא מכסות את הראש – האם מותר לי לומר קידוש מול נשים אלו? מה עלי לעשות?

לכתחילה כדאי שתשתדל לומר קידוש באופן שלא תראה את השיער של אותן נשים (כגון על ידי שתאמר קידוש מתוך סידור).

אמנם אם הדבר לא עולה בידך, אתה יכול להקל לומר קידוש אפילו בעת שאתה רואה את השיער של אותן נשים.

מקורות: הנה לפי דעת השלחן ערוך אורח חיים (סימן ע"ה סעיף ו'), עצימת עיניים מול ערווה מועילה כדי שיהיה מותר לומר דברי קדושה, ע"ש. ולפי זה בוודאי מותר לומר קידוש מול אותם נשים – כשאתה לא רואה את שערן. ואפילו לפי מה שהביא המשנה ברורה (ס"ק כ"ט) בשם האחרונים שרק החזרת פנים מועילה, ע"ש, מכל מקום כבר כתב המשנה ברורה (סק"א) שכאשר אי אפשר בעניין אחר נראה דיש לסמוך על הדעות שגם עצימת עיניים מועילה, ע"ש. וע"ע בשו"ת יביע אומר חלק ג' (חלק אורח חיים סימן ז').

ואם אי אפשר לומר קידוש בלא לראות את שערן, יש לסמוך על כמה מגדולי הפוסקים שסוברים שבזמנינו שרבות בנות יוצאות ברשות הרבים בגילוי שיער הראש, שוב אין איסור לומר דברי קדושה מול שיער זה שהפך למקום מגולה. ראה ערוך השלחן אורח חיים (סימן ע"ה סעיף ז') ובן איש חי (שנה א' פרשת בא אות י"ב). וכן יעוין באורך בשו"ת יביע אומר חלק ו' (חלק אורח חיים סימן י"ג).

*  *  *

7. האם ספרדים ההולכים על פי דעת מרן רבי עובדיה יוסף זצ״ל צריכים ללכת עם ציציות בחוץ או בפנים? כי שמעתי שיש דעות לכאן ולכאן, וזה די מבלבל. למה שאיש לא ירצה ללכת עם הציצית בחוץ? זה לא אמור להיות משהו מבייש או מוזר.

לפי דעת הרב עובדיה יוסף זצ"ל, ספרדים צריכים ללכת עם הציצית בפנים, והטעם הוא על פי הקבלה. אמנם יש מקרים בהם התיר גם לספרדים ללכת עם הציצית מחוץ לבגדים. ראי כאן – https://www.hidabroot.org/question/224264

*  *  *

8. חברותי לעבודה (מסורתיות) סיפרו לי שהן מדיחות כלים בשבת כרגיל. אמרתי להן שאקנה להן ספוג מפלסטיק המיועד לשטיפת כלים בשבת, והן הסכימו לקבל על עצמן. אך שמעתי שגם עם ספוג כזה זה בעייתי לשטוף כלים, כי כשהמים מצטברים בו זו גם בעיה של סחיטה.
האם עדיף שאביא להם את הספוג מפלסטיק או לא להביא להן כלל?

בוודאי מצוה גדולה להביא להן ספוג מפלסטיק או כל ספוג שמותר לשימוש בשבת.

זכותך גדולה מאוד להציל מחילול שבת יהודים טהורים הרוצים לעשות רצון קונם בלב שלם.

*  *  *

9. אני מעוניינת לדעת למה השם גאיה זה שם לא טוב. אני רוצה לקרוא לילדה שלי גאיה, כי זה שם שאני מאוד אוהבת ומתחברת אליו.

אין לשם "גאיה" שום מקור ושום משמעות ביהדות. לכן כדאי מאוד לחפש שם אחר, עם משמעות טובה וחיובית.

*  *  *

10. האם חייבים לשים מלח על ביצה קשה לפני שאוכלים אותה?

אפשר לאכול ביצה איך שרוצים, עם או בלי מלח.

אמנם יש לציין דברי הגמרא בהוריות (דף י"ג עמוד ב') שאחד מחמשת הדברים המשיבים את הלימוד הוא מי שאוכל ביצה מגולגלת בלא מלח. ועיין ברש"י על מסכת ברכות (דף מ"ד עמוד ב', ד"ה מגולגלתא), שביצה מגולגלת היינו ביצה צלויה לחה ורכה ששורפין אותה.