הרב עובדיה יוסף: מהו השכר שהילדים צריכים לשלם להורים?

ויזכור איך הוריו גידלו אותו, איך הוריו שמו אותו בתלמוד תורה, הוציאו מהלחם שלהם.

לפני חמשים שנה היה עוני שאי אפשר לתאר, משא"כ עכשיו כמה שיש מצוקה, כולם עשירים לעומת מה שהיה בימים ההם.

בדורנו היו אוכלים בצהרים לחם ועגבניה, לא יותר. מי שאוכל לחם ועגבניה, היה עשיר, מלך. מי שאוכל לחם וביצה היה עשיר שבעשירים!

היינו באים לישיבה "פורת יוסף", לומדים כל היום כולו מהבוקר עד הערב, ומביאים איתנו חתיכת לחם, לוקחים עגבניה מורחים אותה על הלחם ואוכלים אותה. היה עוני וחוסר כל.

עכשיו ב"ה האנשים עשירים לגבי אותו דור, מי היום מסתפק בלחם ועגבניה לארוחת צהרים? אין דבר כזה.

ולפני-פנינו המצב היה עוד יותר גרוע, ובכל זאת ברוך ה' הורינו סבלו את העוני הזה ושלחו אותנו ללמוד תורה. אם היינו יוצאים לעבודה היינו קצת עוזרים להם, היה יותר ריוח בבית, אבל רצו שנלמוד תורה.

לכן כשאדם אומר קדיש ידע שזה שכרם של ההורים, לא בתורת חינם ולא חסד, אלא בדין מגיע להם הקדישים האלה.

אנחנו לומדים תורה לעילוי נשמתם, מגיע להם הדבר הזה, ובודאי בשמים נותנים להם שכרם על שלקחו מפיהם, ונתנו לילדים בשביל שילמדו תורה.

רבי יוסף חיים ברב פעלים נשאל, רגילים ביום השנה לעשות אזכרה ולימוד לעילוי נשמת ההורים, כמה שנים צריך לעשות את הלימוד הזה, עשר שנים, עשרים שנה?

והשיב, אפילו אם הבנים יחיו מאה שנה צריכים לעשות את האזכרה הזאת, מפני שאין לתאר את השכר שמגיע להורים, הם גידלו אותו לתורה וחסכו מלחמם, לכן מגיע להם הכל, צריך לעשות להם אזכרה, לומר דברי תורה לעילוי נשמתם.

אדם לא יהיה כפוי טובה, כל אדם צריך לנהוג במידת הכרת הטוב, מי שעושה טוב צריך לנהוג עמו כגמולו.

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן