סיון רהב מאיר: איך שהתדמית שלנו מעוותת את החשיבה

1. רופא ושר הם שניים מהמקצועות המרשימים ביותר. סוחר סמים ומרגל הם שניים מהבזויים ביותר. ד"ר גונן ומיסטר שגב נשא בכל ארבעת התארים האלה.

השבוע הרמתי טלפון לאסתר סלמוביץ, שותפתו לשעבר למפלגת צומת. היא אמרה ברדיו משפט מעניין: "היו עיתונאים בכירים שידעו בזמן אמת על מעללים אחרים של גונן שגב, אבל לא פרסמו כדי לא לפגוע באוסלו". זה נשמע חמור, אז צלצלתי אליה כדי לנסות להבין על מה מדובר. סלמוביץ סיפרה כך: "עיתונאים מאוד בכירים, שאני לא רוצה לנקוב בשמותיהם, שמעו ממני בזמן אמת שהאיש בעייתי. אז לא דובר על סמים ולא על ריגול לאיראן כמובן, אבל המעללים בתוך המפלגה היו ראויים לתחקיר. סיפרתי להם איך צירף כשר האנרגיה כל מיני ועדי עובדים בתחום האלקטרוניקה למפלגת צומת, איך היו זיופי חתימות, איך השתמשו בכספי המפלגה כדי לשלם את דמי החבר. אפילו ניסינו ללכת נגדו לבית המשפט. ראינו שהוא מוכשר אבל עם מנגנון של הרס עצמי, אדם ללא גבול, שלא בוחל באמצעים. ביקשתי מהתקשורת לחקור זאת, אבל לדעתי זה לא טופל כי האינטרס שלהם היה לקדם את אוסלו בכל מחיר, והוא הרי בגד בבוחריו והצטרף כאצבע ה־61 לקואליציית רבין. לימים, כשהתפוצצה פרשת הסמים שלו, עיתונאים החלו לרדוף אחריי. לחלקם אמרתי: אני הרי אמרתי לכם, ואז לא רציתם לשמוע. חלקם אמרו: נכון, אני זוכר שהזהרת מפניו. אולי יכולנו לעצור אותו אז, ולא היינו מגיעים עד הלום".

היא אמנם פרשה מצומת לסיעת יעוד, אבל לא הצטרפה אז לשני חבריה. היום היא מספרת: "נשארתי באופוזיציה, למרות שניסו לשחד אותי בדרכים מדרכים שונות כדי שלפחות לא אגיע להצבעות אי־אמון. הציעו לי תפקידים וכיבודים ובתמורה ביקשו: רק אל תבואי למליאה, מי יידע. אני דחיתי אותם בשאט נפש." כשניסיתי לברר במי מדובר אמרה: "אני לא רוצה להגיד, אנשים כבר לא בחיים, זה כבר לא רלוונטי".

סלמוביץ מוסיפה עוד נקודה מעניינת. בפרשה שיש בה הרבה מתחום הנפש, היא אומרת: "אני יכולה להבין למה קשה היה להבחין בפעמוני האזהרה. הוא היה רופא, נראה טוב, נשמע מרשים, עם קסם אישי, סיפור הצלחה ישראלי. לכן כולם העדיפו להיטפל לאלכס גולדפרב, שהיה חשמלאי. כולם לעגו לו, הגחיכו אותו, עשו ממנו צחוק. יותר קל ללעוג לאלכס גולדפרב מרומניה מאשר לגונן שגב מהעמק. תדמיות הן עניין מסוכן".

2. זו עלולה להיות טעות להשקיע רק ברפובליקנים. יחסיה של ישראל עם טראמפ, עם השמרנים, עם הימין ועם האוונגליסטים מעולם לא היו כה טובים, אבל הסיפור שלנו גדול הרבה יותר. אין שום סיבה שהדמוקרטים, בעיקר הצעירים שבהם, לא יהיו חלק מהסיפור הזה. זו לא רק שאלה של אינטרסים (הנשיא הבא יכול להיות דמוקרטי) אלא של אמת – מיליוני יהודים דמוקרטים צעירים דמוקרטים יכולים וצריכים לראות ביהדות ובישראל מקור השראה וזהות. בפיוט "לכה דודי" בכניסת השבת אנחנו אומרים, "ימין ושמאל תפרוצי." אולי כי השבת היא באמת פורצת דרך הרבה יותר מוויכוחי הימין והשמאל.

גם אנשי הארגון האורתודוקסי, ה־OU, חושבים כך, ולכן הוציאו את ספרו החדש של ג'ו ליברמן לאור. הייתי לפני כמה שבועות בניו־יורק, באירוע השקת הספר. ליברמן נחשב לסנאטור היהודי הדתי הראשון בהיסטוריה של אמריקה, והיה נציג של קונטיקט בסנאט. אחר כך היה מועמד המפלגה הדמוקרטית לתפקיד סגן נשיא ארצות־הברית במרוץ של אל גור. לעובדה שאתה יכול להיות דמוקרט בכיר, מועמד יהודי לתפקיד סגן נשיא ארצות־הברית ושומר תורה ומצוות – יש חשיבות.

"לחבר שלי ג'ון מקיין יש מערכון שלם על כמה קשה לעשות איתי שבת", פתח ליברמן. "היינו פעם יחד בשבת במלון מצודת דוד, והוא נתקע במעלית שבת שעצרה בכל קומה. הוא נשאר איתי פעמים רבות לאכול סעודות שבת בחדר במלון, וגילה המון כבוד. בכלל, גיליתי בקריירה שלי שלא־יהודים מכבדים מאוד את אורחותיי. אני אומר לצעירים יהודים: אל תחששו שההחלטה לשמור על המורשת, להיות "פרום", אדוק, עלולה להפריע לקריירה שלכם בעולם שבחוץ. חבר שגדל איתי אמר לי לפני שהתחלתי עבודה חדשה: אל תשים כיפה בעבודה, זה יוצר סטריאוטיפ. למחרת אחרי שהלכתי למשרד אמרתי לו: אתה בטוח? כי הבוס החדש שלי חובש כיפה... כשרצתי לסנאט לא הגעתי לעצרות בחירות שנערכו בשבת, אבל שלחתי וידיאו ושידרו אותו בעצרות הבחירות. אנשים כיבדו את זה".

הספר החדש שלו עוסק בתורה, ובמתן תורה בחג השבועות: "זה החג שהכי מעט יהודים חוגגים לדעתי, והוא מגיע אחרי החג שהכי הרבה יהודים חוגגים - פסח. זה קורה כנראה כי יציאת מצרים היא מסר אוניברסלי, פופולרי, שהניע את העולם כולו, גם את המייסדים שלנו כאן באמריקה, אבל הסיפור הלאומי והדתי של שבועות – דורש מאיתנו יותר, הוא קשה יותר. בני ישראל לא נוצרו רק כדי להיות חופשיים ושווים, כפי שלמדנו ביציאת מצרים. הם נוצרו גם כדי לקבל תורה, וזה מה שקורה בשבועות. אם שומרים רק על יציאת מצרים – נשארים במדבר. יותר מכך: אנחנו חושבים שרק יציאת מצרים השפיעה על אמריקה, אבל גם מתן תורה ביסס את כל הציוויליזציה שלנו פה. עשרת הדיברות הם תחילת החקיקה העולמית, ואני אומר זאת כעורך דין, כמחוקק, וגם כמי שמשתדל לשמור על החוק".

השיחה המשיכה אל אנטישמיות, ישראל, ציונות, הקלינטונים. רק על נושא אחד הוא לא הרחיב – טראמפ. השם המפורש לא נאמר כמעט. ליברמן סיים בשני משפטים שריגשו את הקהל: "שהשם ימשיך לברך את אמריקה, ושאמריקה תמשיך לחזק את ישראל". ואז נזכר: "אה, והבת שלי עושה עלייה לישראל בקיץ".

הטור פורסם בעיתון "ידיעות אחרונות".