הסכמת לקשר? איבדת את השליטה!

רק בצחוק...

פעם, הדבקתי והוצאתי חתיכה של דבק סלוטייפ, שוב ושוב, בצחוק... כשרציתי להשתמש בה, היא כבר לא הדביקה דבר. למדתי, שגם "בצחוק" אפשר לקלקל.

כל קשר לפני החתונה, בא על חשבון הקשר הזוגי האמתי. אנו נזהרים כל כך שלא לגרום לעצמנו נזק פיזי – שלא ניפול או ניפצע ונחווה ייסורים פיזיים, ובו בזמן כל כך לא נשמרים מלגרום לעצמנו נזק רגשי.  

הנפש נפגעת משטויות שעושים, לא פחות ממה שנפגע הגוף.

צעירה בת 18, שחוותה כמה קשרים בזה אחר זה ונעזבה, בכתה ואמרה: "אני כבר לא מסתבכת יותר. אני לא רוצה כל קשר עד סוף ימי!"  בחורה צעירה בגיל, אך בפנים היא כאישה מבוגרת שעברה בחייה אין ספור תלאות וקשיים!

עלינו לשמור גם על הנפש, שלא לפצוע אותה. לא רק על הגוף.

בקשר שבין איש לאישה יש עוצמה רגשית עצומה. כשאת יוצרת קשר, אפילו רק בצחוק, את מפקירה את רגשותיך. את נותנת לנפש שלך להיות פגיעה. אפילו אם אין מגע פיזי ביניכם, את מאבדת הרבה.

בכל פעם שמסתיים לו קשר, את משלמת מחיר נוסף. אי אפשר לטעון "היה ונגמר". הביטחון שלך התערער, והנפש שלך כבר לא מאמינה בקשר קבוע ובכך שבן זוג יכול להיות איש טוב ונאמן.

זהו מעגל קסמים.

כשתגיעי לפגוש את בן זוגך לעתיד, את עלולה לבוא מעמדת התגוננות וחוסר אמון. יהיה לך קשה להיפתח, וסיכויי ההצלחה שלך יהיו נמוכים מאוד.

הדרך הבטוחה והיחידה שקימת כדי לא להגיע לכך, היא להימנע מלכתחילה מליצור קשר, מלבד הקשר הקבוע והאמתי – קשר הנישואין.

"יש לי קשר אך יש לי גבולות"

רבות סומכות על עצמן ואומרות: "אמנם אני בקשר עם מישהו, אך יש לי גם גבולות. קו אדום שאותו לא אעבור בשום אופן".

הן רק לא מעלות בדעתן כמה בנות אמרו זאת לפניהן...

עליך לדעת מראש: הסכמת לקשר? וויתרת על השליטה!

אפשרות ראשונה והגיונית:

למרות ה"קו האדום", נגררת ולא עמדת בפיתוי.

(כמעט ולא תיתכן מציאות בה תוכלו לבלות זמן רב יחד, בלי שמשהו יתפתח...)

אפשרות שניה ומצויה:

הוא גרר אותך, אף שאת לא רצית.

(גם אם כרגע הוא מבטיח שזה בסדר מצדו, ובדיוק גם הוא לא רוצה יותר מזה...)

אפשרות שלישית וכואבת:

את חשופה יותר לפגיעה מצד גורם שלישי!

כשאת מסתובבת עם מכרים שלו, ובכלל, כשאת מבלה בחברה מעורבת, את מפקירה את השליטה על הגוף שלך!

(גם אותה אחת שהתכוונה "רק" לצאת לערב בילוי עם הידיד, מצאה את עצמה כעבור כמה שעות, שוכבת על מדרכת הרחוב בזויה ומושפלת, כשהיא לא זוכרת דבר מהנעשה איתה, ואינה יודעת מי עשה ומה...).

ואולי אני מפסידה משהו?!...

יתכן שלפעמים את מרגישה הפסד בוויתור. משיכה ל"משהו" שנמצא "אי שם", לטעימה קטנה מהחוויה.

יש פיתוי גדול להתנסות ולא להפסיד. רבות נפלו בפח הזה. עשי לעצמך טובה גדולה, אל תתפתי!

אם את מכירה מישהי שהייתה שם, נסי לשאול אותה בעדינות האם הייתה משנה משהו בחייה, לו הייתה ניתנת לה ההזדמנות לחיות מחדש. כולן תענינה לך: "הלוואי ויכולתי לדלג על המעשים הללו. אלו מעשים שמאבדים מהרגישות ומהריגוש. מאבדים מהייחודיות שבקשר האחד והאמתי. זיכרון קודם מהעבר מפריע לקשר הקיים בהווה. ההשוואות קשות. לו הייתה אפשרות למחוק זיכרונות, הייתי המאושרת באדם".

רבים כל כך הודו: "אפילו ברגעים קרובים, אינני מצליח/ה לשכוח את החבר/ה הקודם/ת שלי".

זכרי, את לא מפסידה דבר מזה שאת שומרת על עצמך עכשיו.

עוד תהיי, בעזרת ה', נשואה באושר, ותשמחי על הרגעים האלה בהם התגברת ושמרת על עצמך.

טיפ...

קחי לך משפט קטן כצידה לדרך,

וברגעים קשים, הזכירי אותו לעצמך שוב ושוב –

"קשה – אבל שווה!"

קשה. הו הו, כמה קשה. אבל שווה, כל כך שווה!...

ולסיום...

ההגבלות לפני הנישואין אינן הורסות את הנאתך. להיפך, הן נותנות לך את האפשרות להפיק מחיי הזוגיות את ההנאה הגדולה ביותר שקיימת.

אלוקים לא רוצה להגביל אותך סתם כדי "להקשות לך את החיים", חס וחלילה.

הוא יודע טוב יותר מכולם מה טוב לך. הוא רוצה יותר מכולם שבאמת יהיה לך טוב.

דווקא לכן הוא מבקש ממך, ל ט ו ב ת ך, שמרי על הכבוד שלך! יש לך אחד, יחיד ומיוחד שאת שייכת רק לו והוא שייך רק לך. חסכי מעצמך כאבי לב, ביזיונות ואכזבות. שמרי על העקרונות שלך עד לבואו.

שמרי על עצמך מקשרים מיותרים.

זה לא רק עניין של דת. זו איכות חיים.

מזמינה אותך לצאת יחד למסע עמוק ומסעיר, בין דפי המדריך...

 לרכישת המדריך בהידברות שופס חייגו 073-222-12-50, או לחצו כאן