דברי תורה

זהירות: גניבה לאור יום, ואין פוצה פה

"גּוֹנֵב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת". לֹא כֶסֶף, לֹא חֲפָצִים, רַק אֶת דַּעְתָּם הוּא מַשְׁלֶה. הַדָּבָר אָסוּר. מַדּוּעַ? מַה כָּל כָּךְ נוֹרָא? עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

  • פורסם י"ד תמוז התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

דְּאָמַר שְׁמוּאֵל: אָסוּר לִגְנֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, וַאֲפִלּוּ דַעְתּוֹ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים; וְהָא דִשְׁמוּאֵל, לָאו בְּפֵרוּשׁ אִתְּמַר אֶלָּא מִכְּלָלָא אִתְּמַר; דִּשְׁמוּאֵל הֲוָה קָא עָבַר בְּמַבְּרָא, אֲמַר לֵהּ לְשַׁמְּעֵהּ: פַּיְּיסֵהּ לְמַבּוֹרֵהּ. פִּיְּסֵהּ וְאִקְפַּד. מַאי טַעְמָא אִיקְפַּד? אֲמַר אַבַּיֵּי: תַּרְנְגֹלֶת טְרֵפָה הֲוַאי, וְיַהְבַהּ נִיהֲלֵיהּ בְּמַר דִּשְׁחוּטָה. רָבָא אֲמַר: אַנְפְּקָא אֲמַר לֵהּ לְאַשְׁקוּיֵי, וְאַשְׁקִיֵיהּ חַמְרָא מְזִיגָא (חולין דף צד/א)

אָמַר שְׁמוּאֵל: אָסוּר לִגְנֹב אֶת דַּעַת הַבְּרִיּוֹת , וַאֲפִלּוּ אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל עוֹבֵד כּוֹכָבִים.

הוֹרָאָתוֹ זוֹ שֶׁל שְׁמוּאֵל לֹא נֶאֶמְרָה מִפִּיו בִּמְפֹרָשׁ, אֶלָּא נִלְמְדָה מִתּוֹךְ מַעֲשֶׂה שֶׁאֵרַע לוֹ: פַּעַם אַחַת עָבַר שְׁמוּאֵל אֶת הַנָּהָר בְּמַעְבֹּרֶת, וְאָמַר לְשַׁמָּשׁוֹ: תֵּן לְבַעַל הַמַּעְבֹּרֶת הַנָּכְרִי אֶת שְׂכָרוֹ. הַשַּׁמָּשׁ נָתַן לְבַעַל הַמַּעְבֹּרֶת תַּרְנְגֹלֶת בִּשְׂכָרוֹ, וּשְׁמוּאֵל הִקְפִּיד עָלָיו מִפְּנֵי שֶׁהַתַּרְנְגֹלֶת הָיְתָה טְרֵפָה, שֶׁאֵינָהּ רְאוּיָה לִיהוּדִים, וְהוֹאִיל וְלֹא אָמַר לְבַעַל הַמַּעְבֹּרֶת שֶׁהִיא טְרֵפָה, נִמְצָא שֶׁגָּנַב אֶת דַּעְתּוֹ.

רָבָא אָמַר שֶׁפְּרָטֵי הַמַּעֲשֶׂה הָיוּ כָךְ: שְׁמוּאֵל אָמַר לְשַׁמָּשׁוֹ לְהַשְׁקוֹת אֶת בַּעַל הַמַּעְבֹּרֶת בְּ"אַנְפְּקָא" – כְּלִי שֶׁנּוֹהֲגִים לְהַנִּיחַ בּוֹ יַיִן חַי שֶׁאֵינוֹ מָהוּל בְּמַיִם, אַךְ הַשַּׁמָּשׁ הִשְׁקָהוּ יַיִן מָזוּג וְנִמְצָא שֶׁגָּנַב אֶת דַּעְתּוֹ.

גְּנֵבָה רְגִילָה לֹא הָיְתָה כָאן, מִפְּנֵי שֶׁבַּעַל הַמַּעְבֹּרֶת לֹא קָצַב אֶת שְׂכָרוֹ שֶׁרְצוֹנוֹ בְתַרְנְגֹלֶת כְּשֵׁרָה לִיהוּדִים אוֹ בְיַיִן חַי, אֲבָל הִתְנַהֲגוּתוֹ שֶׁל הַשַּׁמָּשׁ הֵבִיאָה אֶת בַּעַל הַמַּעְבֹּרֶת לַחְשֹׁב כָּךְ; וְאֵין זוֹ אֶלָּא גְנֵבַת דַּעַת, כִּי גַם תַּרְנְגֹלֶת טְרֵפָה וְגַם יַיִן מָהוּל בְּמַיִם הוּא הָיָה מוּכָן לְקַבֵּל בִּשְׂכָרוֹ.

* * *

מַהִי 'גְּנֵבַת דָּעַת'? לִנְהֹג בְּאֹפֶן שֶׁ'גּוֹנְבִים' אֶת דַּעְתּוֹ שֶׁל הַזּוּלַת. גּוֹרְמִים לוֹ לְפָרֵשׁ אֶת הַמְּצִיאוּת בְּאֹפֶן שָׁגוּי.

מַה כָּל כָּךְ גָּרוּעַ בְּכָךְ?

הַשְּׁאֵלָה מִתְעַצֶּמֶת כַּאֲשֶׁר אָנוּ מִתְוַדְּעִים לְכָךְ שֶׁגְּנֵבַת דַּעַת אֲסוּרָה גַּם כַּאֲשֶׁר מִשְׁתַּמְּשִׁים בָּהּ כְּדֵי לְהַעֲנִיק לַזּוּלַת הַרְגָּשָׁה טוֹבָה! אָסוּר לְהַזְמִין חָבֵר לָאֲרוּחָה כַּאֲשֶׁר יוֹדְעִים מֵרֹאשׁ שֶׁהַלָּה אֵינוֹ יָכוֹל לְהֵעָנוֹת לַהַזְמָנָה! זֹאת, אַף עַל פִּי שֶׁבְּהַזְמָנָה זוֹ מֵיטִיבִים אֶת מַצַּב רוּחוֹ וְגוֹרְמִים לוֹ לִהְיוֹת מְאֻשָּׁר!

מָה הַסִּבָּה?

הַסַּבָּא מִסְּלַבּוֹדְקָא זצ"ל  הִמְחִישׁ לְתַלְמִידָיו אֶת הַתְּשׁוּבָה בְּאֶמְצָעוּת דֻּגְמָה מֵהַחַיִּים:

אִם נִשְׁמַע, חָלִילָה וְחַס, שֶׁפְּלוֹנִי, בֵּן לְמִשְׁפָּחָה טוֹבָה שֶׁאֲבוֹתֶיהָ וַאֲבוֹת אֲבוֹתֶיהָ נוֹדְעוּ כַּאֲנָשִׁים יְשָׁרִים וַהֲגוּנִים, גָּנַב תַּפּוּחִים בַּשּׁוּק - יִקְשֶׁה עָלֵינוּ לְהַנִּיחַ שֶׁבְּבַת אַחַת הָפַךְ לְגַנָּב, וְכִי הִשְׁתַּגֵּעַ?!

מָה אֵרַע, אֵפוֹא?

אֶחָד מֵאֲבוֹת אֲבוֹתָיו הָיָה נוֹהֵג בְּאֹפֶן שֶׁפִּיו וְלִבּוֹ אֵינָם שָׁוִים עִם הַבְּרִיּוֹת. גָּנַב אֶת דַּעַת הַבְּרִיּוֹת, לֹא בְזָדוֹן וְלֹא מִתּוֹךְ מַטָּרָה לְהַכְאִיב לָהֶם, לִפְעָמִים כְּדֵי לִזְכּוֹת לְכָבוֹד, וְלִפְעָמִים מִתּוֹךְ מַטָּרוֹת אֲחֵרוֹת. בְּסוֹפוֹ שֶׁל דָּבָר הוּא נָהַג שֶׁלֹּא בְיֹשֶׁר, וּבְנוֹ לָמַד מִמֶּנּוּ שֶׁאֶפְשָׁר לְהִתְנַהֵג גַּם בְּאֹפֶן שֶׁאֵינוֹ יָשָׁר לְגַמְרֵי. הַבֵּן אַף עָלָה עַל אָבִיו, הִרְחִיב אֶת הַדֶּרֶךְ וְשִׁכְלֵל אֶת הַשִּׁיטָה. הַנֶּכֶד וְהַנִּין שִׁדְרְגוּ אֶת הָרַעְיוֹן, עַד שֶׁהַדּוֹר הַחֲמִישִׁי גָּנַב תַּפּוּחִים.

עֲשִׂיַּת הָרַע בְּכָל צוּרָה שֶׁהִיא, מַדְגִּימָה אֶת עַצְמָהּ לַקְּרוֹבִים וְלָרְחוֹקִים לְחַקּוֹתָהּ וְלַעֲשׂוֹתָהּ בְּצוּרָה יוֹתֵר גְּרוּעָה וְזוֹלָה.

לִפְנֵי עַשְׂרוֹת שָׁנִים הָלַךְ לְעוֹלָמוֹ רַבִּי יִצְחָק אַיְזִיק שֶׁר זצ"ל, רֹאשׁ יְשִׁיבַת סְלַבּוֹדְקָא. בַּלְּוָיָה הִשְׁתַּתְּפוּ אֲלָפִים, גְּדוֹלֵי הָרַבָּנִים הִסְפִּידוּהוּ, אֲבָל דַּוְקָא הֶסְפֵּד אֶחָד שֶׁלֹּא נֶאֱמַר, הוּא שֶׁנִּצְרַב בַּזִּכָּרוֹן גַּם לְאַחַר שָׁנִים רַבּוֹת.

בַּלְּוָיָה הִשְׁתַּתֵּף גַּם רַבִּי יְחֶזְקֵאל לֶוִינְשְׁטֵין זצ"ל. אַךְ טִבְעִי הָיָה שֶׁיִּתְבַּקֵּשׁ לְהַסְפִּיד אֶת הַנִּפְטָר הַגָּדוֹל, אַךְ לְהַפְתָּעַת הַכֹּל הוּא סֵרֵב.

לְאַחַר מִכֵּן שְׁאֵלוּהוּ מְקֹרָבָיו מַדּוּעַ נָהַג כָּךְ, וְהוּא עָנָה תְשׁוּבָה שֶׁהַמֶּסֶר שֶׁלָּהּ מְהַדְהֵד עַד הַיּוֹם: לִפְנֵי זְמָן קָצָר נִפְטַר נֶכְדִּי מַחֲמַדִּי, וְעוֹדֵנִי שָׁרוּי בְּצַעַר רַב עַל לֶכְתּוֹ. עָלָה בְלִבִּי חֲשָׁשׁ שֶׁבַּשָּׁעָה שֶׁאַסְפִּיד אֶת רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה יַעֲלֶה זִכְרוֹ הַטָּהוֹר שֶׁל נֶכְדִּי הָרַךְ, אֶדְמַע, אֶבְכֶּה וַאֲיַלֵּל, לֹא עַל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה אֶלָּא עַל נֶכְדִּי, וְנִמְצֵאתִי גוֹנֵב אֶת דַּעַת הַבְּרִיּוֹת שֶׁיַּחְשְׁבוּ כִּי כֹה עָמֹק צַעֲרִי עַל הָאֲבֵדָה הַגְּדוֹלָה בְּלֶכְתּוֹ שֶׁל רֹאשׁ הַיְשִׁיבָה.

אֵינֶנִּי רוֹצֶה לִגְנֹב דַּעַת הַבְּרִיּוֹת.

"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן

תגיות:ותן חלקנוגניבת דעת

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה