הרב עובדיה יוסף: למה זוכה אדם שמוסר נפשו למען הציבור?

באחרית הזמן שלנו היה גאון אחד שהיה שמו ר' משה סופר, הוא העמיד עולה של תורה בארצות אשכנז, בהונגריה בעיקר, הוא פתח ישיבה גדולה בעיר פרשבורג שהיה האב"ד שם, וכל ימיו היה עמוס בתורה ותלמידים.

הרב היה מקדיש את כל ימיו בשביל התלמידים, מלבד תשובותיו בהלכה שמאירות עיניהם של ישראל, כל מי שהיה פונה אליו בשאלה לא היה משיב אותו ריקם, היה משיב לו תשובה בטוב טעם ודעת, חיבר אלפי תשובות, ויום יום היה יושב ומלמד תורה לעם ישראל.

והקב"ה זיכה אותו בארבעה דורות שכולם נעשו במקומו ראשי ישיבות והרביצו תורה בישראל, הוא מלך 33 שנים, משנת תקס"ז עד ת"ר. כשהוא נפטר מלך במקומו בנו ר' אברהם שמואל בנימין סופר, משנת ת"ר עד שנפטר בתרל"ג, גם כן 33 שנים. אחריו מלך נכדו ר' שמחה בונם סופר מחבר ספר 'שבט סופר', משנת תרל"ג עד שנת תרס"ז, ג"כ 33 שנה. אחריו דור רביעי ר' עקיבא סופר, מחבר ספר 'דעת סופר', מלך משנת תרס"ז עד ת"ש זה 33 שנים, בת"ש פרצה המלחמה, ברח משם ובא לארץ ישראל ויסד כאן ישיבת 'שבט סופר', חי אחר כך עשר-עשרים שנה ונפטר.

ארבעה דורות שכל אחד מלך 33 שנים זה מקרי? ה' ראה את הכוחות שהרב משקיע בעם ישראל, נתן לו ארבעה דורות שיהיו מלכי ישראל, כולם היו אבות בתי דין ושמם היה לתהלה בכל קצות הארץ. זה אדם שהוא מוסר עצמו בשביל הציבור.

ומי שלא עושה כך ומתעלם מאחיו, מתעלם מעם ישראל, עונשו גדול אצל הקב"ה, אפילו שהוא חכם, אין משוא פנים ולא מקח שוחד.

אשרי אדם שבאמת הולך ומוסר עצמו בשביל ישראל, כמ"ש בגמ' עירובין  רוכבי אתונות צחורות יושבי על מדין והולכי בדרך שיחו, אלו תלמידי חכמים שרוכבים על אתונות, בזמנם זה היה הרכב שלהם זה הוולוו שלהם... 'יושבי על מדין', הוא עסוק הוא דיין, הוא לא בטלן שאין לו עבודה, אפילו הכי גומר את הבית-דין, לא הולך לא נח אלא הולך לעיר אחרת לכפר אחר כדי ללמד תורה לעם ישראל, מקדישים את עצמם לכלל עם ישראל. 'והולכי בדרך שיחו', אלו שיחתם של ת"ח שצריכה תלמוד. כך הגמ' דורשת עליהם, אלה שכרם גדול אצל הקב"ה.

לכן אדם ידע 'והעמידו תלמידים הרבה', כל אחד חייב למסור את עצמו כדי ללמד תורה את עם ישראל. זה שאמר ושננתם לבניך, וכתב הרמב"ם משם הספרי, בניך אלו תלמידיך שהם הבנים הרוחניים של האדם . 'תולדותיו של אדם מצוות ומעשים טובים', 'בניך אלו תלמידיך', אם מלמד רק את ילדיו הינו אגואיסט, בבניו חייב לשכור בכסף ללמד אותם, אך ללמד את הקהל זוהי מצוות עשה!

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן