לומדים תורה
מהי הדרך הנכונה להוכיח את הזולת? מרן הרב עובדיה יוסף מסביר
מי פטור ממצות התוכחה? איזו הקדמה חשובה יש לתת לפני התוכחה? הדברים מלוקטים משיעורי הרב, ומובאים בלשון קדשו הטהורה
- מעדני המלך - משיעורי מרן זצ"ל
- פורסם י"ח תמוז התשע"ח |עודכן
(צילום אילוסטרציה: פלאש 90/ אביר סולטן)
הדין של מוטב שיהיו שוגגים ואל יהיו מזידים תלוי בכמה דברים. קודם כל צריך שיהיה דבר שהוא אסור רק מדרבנן, או אפילו מהתורה אבל שאינו מפורש בתורה. דבר שהוא מפורש בתורה נקרא 'מזיד', לא שייך בו שוגג, דזיל קרי בי רב הוא, וצריך למחות בין אם ישמע לו בין אם לא ישמע לו, כדי שיסיר את העוון מעל צוארו, כמ"ש 'ואתה כי הזהרת רשע מדרכו לשוב ממנה ולא שב מדרכו, הוא בעונו ימות ואתה נפשך הצלת', אם הוכחת אותו קיימת את המצוה.
וכל מה שאומרים מוטב שיהיו שוגגים ואל יהו מזידים, זהו רק בדבר שודאי לא ישמע, ואם יש ספק שמא ישמע חייב לומר לו שמא ישמע. אך איך יכול להיות בטוח שלא ישמע לו? יאמר לו פעם ושתים, 'שלח לחמך על פני המים כי ברוב הימים תמצאנו', ביום מהימים ישים אל לבבו ויחזור בתשובה . וכל זה בתנאי שהוא יכול לכלכל בנועם דבריו.
כשמוכיח, יאמר בענוה בהכנעה בידידות באהבה. לא כמו שיש אנשים מוכיחים בצעקות ובזיונות, חבל, לא יועיל כלום, זה לא תוכחה, תוכחה צריכה להיות רק במיתון ובישוב הדעת, 'הוכח תוכיח את עמיתך ולא תשא עליו חטא'.
אם עוברת למשל מכונית של רשע מחלל שבת ואתה צועק לו 'שאבס שאבס', מה יועיל לו ה'שאבס' הזה, שום דבר לא יצא מזה, רק קנאה שנאה ותחרות.
אבל כשאומר לו בינו לבינו: אתה אדם טוב, אוהב את התורה, למה לך לעשות מעשה כזה שיהיה בעוכרך, אני מדבר אותך באהבתי אותך, אז יש סיכוי שישמע לו. אך אם 'בכשיל וכילפות יהלומון' , שום דבר לא יצא מזה, להיפך יעשה לו 'עלא עינק' , דוקא אני יעשה לך. כתוב בתורה 'ולא תשא עליו חטא', אם אתה צועק עליו ומלבין את פניו ברבים, אתה נושא עליו חטא . כל התוכחה צריכה להיות בנועם, 'טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת' , 'לשון רכה תשבר גרם' , אפי' גרמו של אשמדאי נשברת אם מדבר בצורה רכה כמ"ש בגמ' .
אך אם הוא מבני-אדם שמטבעם רותחים, שלא ישמע לו, זה פטור מהתוכחה בכלל, לא עליו ציותה התורה 'הוכח תוכיח'. אדם צריך להיות נוח לבריות, יטמין את קולו בבטנו, וידבר בנועם דבריו, וכן צריך להיות כשמוכיח ידיד-שכן-מכר, וכך בעזה"י יצליח.
נאמר 'אומר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאומים, ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב'. ופירש ר' שלמה אלגזי אב"ד מצרים בספרו 'מעולפת ספירים', כי ה' שונא מי שהוא חנף, ולא יזכה לראות פני שכינה, כמו שאמרו ארבע כתות אין מקבלות פני שכינה, כל אדם אחרי פטירתו הולך לחזות בנועם השכינה, אבל ארבעת הכתות שהם - חנפים, וכן שקרים, דובר שקרים לא יכון לנגד עיני, מספרי לשון הרע, כמ"ש 'מלשני בסתר רעהו אותו אצמית, גבה עינים ורחב לבב אתו לא אוכל, וזהו אפילו בדבר שהוא אמיתי שראה בעיניו ורוצה להשמיץ את חבירו. והאחרון ליצן, כמו אלה שמשחקים בבימה וכיו"ב כדי שאנשים יצחקו כמו משוגעים, שנאמר משך ידו את לוצצים. וסימנם חשמ"ל, בעולם הבא יושיבו אותם על כסא חשמל... החנפן שאומר לרשע צדיק אתה, ראוי לכל גינוי. אך אם בא להוכיחו ועושה לו הקדמה לפני התוכחה: אתה צדיק, ואביך היה גאון עולם, אף שבאמת היה זבלן, ומגביה אותו - לא נאה לאנשים כמוך, אתה חביב נחמד, וכל כוונתו שיחזור בתשובה, בזה - 'למוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב' , ואשרי המדבר על אוזן שומעת.
הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן