מרגש: כיצד השפיע מרן על כיבוד הורים באילת?

כשהייתי לפני שבועיים באילת, בבית-הספר התיכון, חילוני לגמרי, לומדים למעלה מאלפיים תלמידים, היה חודש אלול ודיברתי מוסר ודברי כיבושין. צריך לחזור בתשובה, לדעת שה' כותב לכל אחד ואחד בראש השנה וכיפור, שלשה ספרים נפתחים, צדיקים נחתמים לאלתר לשלום, רשעים להיפך .

כל זה אמרתי להם מה שאמרו לנו רבותינו. אבל הדברים האלה נדלקו בלבם, הם לא ויתרו. המנהל שלהם פושע, אין לו דת ולא דין, איני יודע איך עשה את הטעות הזאת והזמין אותי לתת הרצאה, הם רצו להכנס עוד כמה כיתות, והוא לא הכניס רק כתה י"א וי"ב, אחרי הדרשה בעוד אני נמצא שם עמד המנהל ודיבר, החזיק טובה לתלמידים שהוא מאוד היה פוחד וחושש שיפסיקו אותי באמצע דברי ויתריסו כנגדי ולא יהיה מכובד, אך עכשיו עמדתם במבחן אני מודה לכם שקיבלתם את הרב יפה, ושלום לכם.

אך חששו לא היה נכון, כי בחוץ עמדו כמה וכמה כיתות ורצו להכנס, דפקו על הדלת ולא נתנו להם, איני יודע למה לא נתנו להם, הוא לא אוהב את התורה הזאת.

והנה הפעם ברוך ה' שהייתי שם, המועצה הדתית וכיוצא ביקשו מהמנהל הזה שאבוא עוד הפעם ויחזק אותם ביהדות, הרבה מכשולות יש לאדם שרוצה לחזור בתשובה. וכי תכף יכול לחזור בתשובה? בפרט שלומד עם חברה כזו שרובם ככולם חילונים. אבל הוא לא רצה לענות. ביקשו אותו פעם ושנים לא רצה לענות, 'עומרו' . אבל ביום שהייתי שם עשו עצרת גדולה, והיו למעלה מאלף איש.

ואלה התלמידים שמעו שאני נמצא, המנהל יכול להגביל אותם בתוך תחומי הבית ספר אבל לא מחוץ לתחומי הבית ספר, הם הולכים לאיזה מקום שירצו, אוכלים סמים אוכלים בטיחים, הוא יכול לעצור בעדם? אין לו מילה בדבר הזה.

הייתי בעצרת והם באו ב"ה כשמונים איש, חמשים בנות כבר נרשמו כבר פה בהר-נוף בנאות ירושלים וחזרו בתשובה שלימה, הפסיקו ללכת לבית הספר, אולי בגלל זה הפעם המנהל לא רצה, פחד שאחר כך ירוקנו לו את הבית ספר שלו.

אבל הפעם, כשעזבתי את המקום זה היה חצי אלול, הלכו לחפש איפה יש סליחות בכל לילה, יש שם קבוצה של 'אור החיים', והם היו הולכים ערב ערב, לא הולכים הביתה לישון עד אחת-אחת וחצי, כך ערב ערב, אלה נקשרו בעבותות אהבה, אבל הלא מזה נולדו ויכוחים בין התלמידים להוריהם, אני משער שכשהם חזרו בתשובה ב"ה והלכו בדרך התורה, לא היו מכבדים את הוריהם, וכי למדו הלכות של הרמב"ם? מאיפה ידעו מסכנים? היו רואים להוריהם בשבת יש טלויזיה, מכוניות, 'ועל הים לקו מאתיים וחמשים מכות', אין להם תורה ולא דת ודין שום דבר, לכן 'ותיקל גבירתה בעיניה' , וזה כאב להורים, אלה הילדים שלנו, עכשיו 'כוחנו לנכרים', מזלזלים בהם.

שמעתי את הדברים האלה, וכשבאתי לשם בעצרת הזאת דברתי במיוחד על הנושא הזה. דברתי איתם בכבוד גדול, איני מזלזל בשום אדם, אינך יודע מה יצמח מהאנשים האלה. ואמרתי להם: רבותי, תדעו כך כתב הרמב"ם הפוסק הכי גדול שמקובל עלינו, וגם מרן בשולחן ערוך  העתיק מילה במילה את דברי הרמב"ם: אפילו אביו רשע מכבדו ומתיירא ממנו, כמו שנאמר בתורה איש אמו ואביו תיראו.

אמרתי להם, זוהי לשונו של הרמב"ם, איני פוסק לכם מלבי, כל אחד צריך לדעת כי נכון שהוא זכה והבין את עיקרי היהדות ומשתדל לקיים את המצוות, אבל לא הותר להם לזלזל בהורים, צריך לכבדם, צריך להתיירא מהם ולעשות להם מלא הכבוד, ובעזרת ה' יתברך יבוא זמן שגם הם יחזרו בתשובה.

כשבאו אלה, באו גם הוריהם לראות מה אני מטיף להם, אך כששמעו את הדברים האלה לא יכלו להבליג, התחילו איזה כפיים סוערות, ההורים ראו שההשקפה שלהם לא מתנגשת עם בניהם, זה לחוד וזה לחוד, התחילו גם הם לכבד את הבנים, כי על ידי השנאה ח"ו יכולים להפריע להם, לא ירשה לו לעשות קידוש.

כשהבן מכבד למרות הכל, לי יש השקפת עולם אחרת מאשר יש לך, וכשהוא עושה את כל הדברים, רואה אביו שהוא נאמן להשקפת דעתו לפי רוחו, אינו יכול לכוף עליו, דמוקרטיה זה רק חד צדדי? דמוקטריה מכל הצדדים. ולכן שמחו מאוד, ושמעתי גם תגובות אחרי זה ששמחו מאוד על הדברים האלה .

דין זה דין, הלכה זה הלכה, מרן פוסק לנו הלכה, לא כותב 'יותר טוב' או 'עצה טובה', אלא זאת הלכה אפילו אביו רשע מכבדו ומתיירא ממנו. האשכנזים אינם פוסקים כך, הרמ"א פוסק אם אביו אינו עושה רצונו של מקום פטור בנו מלכבדו, לא אמרתי להם אשכנזים ספרדים, יש לי דעת מרן - מקובלת עלי, לשם מה אני צריך לספר להם כל המחלוקות של הפוסקים? נעשו גדולי עולם שאני צריך לספר להם כל המחלוקות בעולם? אני צריך לומר להם דעתו של מרן שאנחנו הולכים אחריו, וזה האמת. לכן אמרתי להם כך ב"ה.

* * *

(כעבור עשרים שנה מהשיעור הקודם מספר מרן זיע"א על הפירות...)

לפני עשרים שנה הייתי באילת בעשרת ימי תשובה, היו שם רק בתי ספר חילוניים, לא היה שום בית ספר דתי. שאלו אותי אתה מוכן לבוא לדבר בפניהם? אמרתי, כן אני מוכן. באתי, וגם כתה ו' וז' רצו להכנס, אך המנהל אמר רק כתה ח' יכנסו, אין מקום לכתה ו', היו מתקוטטים אבל נשארו בחוץ, כך היתה גזרה של המנהל.

התחלתי לדבר בדברי תשובה ומעשים טובים, תאמינו לי רבותי אי אפשר להאמין, בחורי חמד התחילו לבכות. שאלו איפה אהיה בערב, אמרתי אהיה במקום פלוני לומר סליחות, כולם באו לסליחות, היו אומרים סליחות בבכיות, כמו שאנחנו אומרים סליחות בכיפור כך הם אמרו! ישראל כולם צדיקים קדושים, ועמך כולם צדיקים לעולם ירשו ארץ.

אחר כך לאט לאט נפתחו שם, ברוך ה' יש עכשיו תלמוד-תורה עם כמה כיתות, בן פורת יוסף עושים חיל ב"ה.

סיפר לי משגיח הכשרות, בבתי המלון שם היה הכל מופקר, לא היתה שום השגחה, הבאתי לשם משגיח ירא שמים תלמיד חכם והוא עשה מהפכה, הכל כשר הכל גלאט, בכל מקום שתלך הבשר גלאט עם השגחה מהמשגיח. וכל זה מהיכן נעשה? מהתורה. אין לנו שיור אלא התורה הזאת.

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן