לומדים תורה
מה יעץ הרב לתלמידו כדי שיזכה לשלוח את בניו לתלמוד תורה?
מרן מספר בשבחו של הרה"ג ר' יהודה צדקא זצ"ל: "משאת נפשו היתה לזכות את הרבים, לא היה כמוהו בכל דורנו, בחכמתו בצדקתו ביושרו באהבת ישראל" הדברים מלוקטים משיעורי הרב, ומובאים בלשון קדשו הטהורה
- מעדני המלך - משיעורי מרן זצ"ל
- פורסם י"ח תמוז התשע"ח |עודכן
(צילום אילוסטרציה: פלאש 90/ יואב ארי דודקוביץ’)
בדורותינו אלה קשה למצוא עוד אחד כמוהו שהיה מכתת את רגליו ונוסע ממקום למקום, אם זה באוטובוס אם זה בדרך אחרת, לא היה מתפנק רוצה דוקא שיתנו לו מונית, אף פעם לא היה מבקש. כשהיו מבקשים אותו שיבוא לומר דברי תורה באיזה מקום, היה מכתת רגליו והולך אפילו באוטובוס, משלם והולך.
משאת נפשו היתה לזכות את הרבים, לא היה כמוהו בכל דורנו, בחכמתו בצדקתו ביושרו באהבת ישראל, 'אוהב את הבריות ומקרבן לתורה'. איך היה מזכה את הרבים, איך היה משפיע בחן אמרותיו, ולוקח את ילדיהם ומחנכם בתלמודי תורה.
הרבה אנשים שלא ידעו את כוח התורה היו שמים את בניהם אפילו בבית-ספר חילוני, והוא היה יושב עמהם משפיע על לבם. והאיש הזה כמעט היה יחיד בדורנו, חבל שה' לקח אותו מעמנו, 'צדיק שאין לו תמורה' זה הצדיק ר' יהודה צדקא.
היה מספר לי כמה דברים שהיה עושה. היה לו תלמיד אחד שיושב ולומד אצלו בכל ערב, והנה שמע פעם שתלמידו הזה שם את בניו בבית ספר לא דתי. הוא שמע את זה רגז כולו, פנה אליו, - תגיד לי למה אתה שם את בניך בבית ספר לא דתי?
אמר לו, כבוד הרב אני אשמע לך להשים את הילדים בבית ספר דתי, אבל אשתו רעה לא נותנת לו, אם הוא לוקח אותם היא עושה לו בלגן בבית ומרעישה עולמות, עד שהוא נאנס להשים אותם בבית ספר חילוני. מה לעשות? וכי אדוני הרב אתה רוצה שהוא יגרש את אשתו?
אמר לו, לא אמרתי שתגרש את אשתך. אבל אתה עשית מה שצריך לעשות לפני גירושין? אמר לו, מה למשל? אמר לו, כשאתה מגיע הביתה אשתך מביאה לך לאכול, אתה לוקח את האוכל ואוכל, נכון?
אמר לו הבעל, אתה רוצה שאעשה שביתה על האוכל? אמר לו, לא שביתה, אבל צריך לעשות שכל בניך יהיו דתיים יראי שמים לא ילכו לבית ספר חילוני של רשעים, אמר לו כך פעמיים שלוש והוא נדלק.
היה בא הביתה יושב על הארץ ובוכה, אשתו מביאה לו לאכול והוא יושב ובוכה, עד שלבסוף נשברה, כל פעם בא בעלה לבית ועושה לה תשעה באב ובוכה, "תקח את הילדים שלך לאיפה שאתה רוצה"! ולקח את הילדים ושם אותם בתלמוד תורה ונעשו תלמידי חכמים. זה אחד מני רבות איך שהיה מוסר את נפשו בשביל התורה.
כמה היה אוהב את התורה, כמה ידע את ערכה של התורה. לפני ארבעים שנה כשבאו כבר העליה של בגדד והוא מהעדה הזאת, היה נוסע למחנה שלהם ומשפיע עליהם שישימו את בניהם בתלמודי תורה, שיתפללו ולא יזניחו את התפילה, שלא יעזבו את התורה. היה מכתת את רגליו והיו שומעים לו, כי הוצק חן בשפתותיו.
ברוך ה' נתן לו מענה לשון והיה מנצל את המענה לשון שלו ומשפיע על ישראל שיחנכו את בניהם לתורה, היה מלמד אותם הלכות ודינים עד שיהיו 'חי נושא את עצמו', לא היה דוגמתו בכל דורנו, הפסדנו מרגלית שאין לה תמורה, אי אפשר לתאר את ערכה, חבל שהלך מעמנו!
יהי רצון שיעמוד בתפילה עלינו למען שמו הגדול, שיפתח לבנו בתורתו, שישים בלבנו אהבתו ויראתו, שנזכה ללמוד ללמד לשמור ולעשות, וגם אתם תזכו שכל בניכם יהיו לימודי ה', יהיו כולם תלמידי חכמים צדיקים וישרים ונשמח בכם אמן כן יהי רצון. בימיכם ובימינו תוושע יהודה וישראל ישכון לבטח ונזכה בקרוב לגאולה השלימה אכי"ר.
הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן