הרב עובדיה יוסף: מי ראוי לעלות מפטיר בבית הכנסת?

לכן ב"ה הרבה פעמים מזדמן לי אני עולה מפטיר, אצלנו בבית הכנסת לא נותנים לאף אחד לעלות מפטיר, אפילו אדם שיש לו יום פקודה של אביו ואמו, אינו עולה אלא אם כן יביא תעודה מחזן שיודע לקרוא את ההפטרה עם הטעמים והניגונים שלה, אם אינו יודע לקרוא את ההפטרה, מדלג מילה פה ושם, או שעושה טעויות, לא נותנים לו לקרוא בכלל הפטרה, זה ברכה לבטלה. אדם עושה שגיאות, כמו שפעם היו עושים על כל פסוק הלואי שגיאה אחת, 'על כל פרק תקיעה' , וכולם צועקים 'הה הה', זו תפילה זו? זו הפטרה זו? זה עושה נחת רוח לאביו? זה לא עושה שום דבר! יעלה איזה עליה יעשו אשכבה לאביו. ברוך ה' את הברכות 'אשר בחר בנו', כולם יודעים, אבל את ההפטרה צריך לקרוא כמו שצריך, כמו שהחזן הקורא בתורה צריך לדקדק באותיותיה, כך בהפטרה צריך לדקדק באותיותיה, לכן אני עולה מפטיר.

אלא אם כן אחד שיש לו יום פטירה של אביו אמר לי אני בשבת הבאה צריך לעלות, אני אומר לו יש לך חזן ילמד אותך, תשב אתו כמו שלומדים בר מצוה, ומשלם לו שכרו, אם רוצה לעשות נחת רוח לאביו שישלם, זה לא בחינם, במקום שיתנדב לבית הכנסת יותר טוב שיקרא את ההפטרה כמו בן אדם, יושב החזן ולומד אתו את ההפטרה פעמיים שלוש, אם יעשה שגיאה או שתיים נסלח לו, נעיר לו במקום שיתקן. כך יש לנו חוק בל יעבור בבית הכנסת שלנו .

תמיד הייתי עולה שישי מפני שמעלתו עולה על הכל , אבל מחלתי על כבודי, העיקר שההפטרה תהיה כדת וכהלכה, שלא יהיו ברכות לבטלה.

אם  כן יש בהפטרה שבע ברכות, חסכתי שבע ברכות, וגם כן אני מתפלל מוסף, יש בחזרה עוד שבע ברכות, ביחד ארבע עשרה ברכות, חסרות לי שש, אני עושה שלוש ביום, שלוש בלילה, ומשלים. אבל מי שלא עולה מוסף והפטרה צריך להשלים.

כל אחד צריך לדעת כי אין דבר שהולך לאיבוד, על הכל יתן דין וחשבון לאחר מאה ועשרים שנה. פה עדיין בידו לעשות נחת רוח לבורא יתברך, לברך מאה ברכות, בפרט כשאומר אותם מילה במילה, כי אדם זוכה לרוח הקודש אם מאכלו בכשרות, 'כל עמל אדם לפיהו', וגם הברכות מוציא אותם מילה במילה, איש כזה זוכה לרוח הקודש כפי מעלתו ודרגתו, לכן כל אחד ואחד לא יחמיץ הזדמנות כזאת של מאה ברכות כל יום .

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן