מדוע בניו של העשיר הוציאו אותו מהבית בליל פסח?

כשהייתי בתל-אביב היתה שם ישיבה קדושה שרק לומדים תורה, והיתה על המשבר, לא היה להם כסף ורצו לסגור אותה. ראש הישיבה רבי אליהו שרם עליו השלום מנוחתו בגן עדן, פנה אלי ואמר לי אני עושה הכל כדי לקיים את הישיבה, ועתה 'באו בנים עד משבר', מה לעשות? אמרתי, אזמין כמה עשירים אדבר על לבם שיתמכו בישיבה.

הראשון שהזמנתי אותו היה ר' דניאל רקנטי, עשיר בעל יכולת, תכף הוציא פנקס צ'קים נתן חמשת-אלפים דולר על המקום, 'ביומו תתן שכרו', ברכתי אותו כל הברכות כמובן, והוא הלך.

אחר כך הזמנתי עשיר גדול אחד, איני רוצה להזכיר את שמו, היתה לו חנות כל-בו, אמרתי לו כך וכך המצב. במקום שיתן, התחיל לקונן לי, 'אנשים לא באים לא קונים', עוד מעט צריך אני לעשות לו מגבית... לא רוצה לתת שלא יתן, אני יכול להכריח אותו? אבל אמרתי לו את הדרשה הזו של רבותינו, 'אתה תשמח ארבעה של הקב"ה אני משמח אותך, אתה לא תשמח אני לא משמח', הוא שמע, עשה לי קינות והלך.

אחרי פסח בראש חודש אייר מטלפן אלי 'אני רוצה לבוא אליך'. משלוח מנות אחרי פורים מה זה שוה... אבל אמרתי בשביל הכבוד שיבוא.

אומר, 'אתה אמרת מי שלא משמח ארבעה לא משמחים אותו, בשמים כדבריך כן הוא, השמחה בידיו של הקב"ה, לא זכיתי לעזור לך', התחיל להגיד וידוי של יום הכיפורים.

ומעשה שהיה כך היה, יש לו בנים גדולים, כל אחד גדול כמו גמל, בני עשרים-עשרים ושניים, והם כולם 'עבדאיי'. הוא הלך להתפלל בבית הכנסת בליל פסח, חזר מביהכ"נ והם יושבים בבית לא הלכו לביהכ"נ בכלל. התחיל לתת להם מוסר למה לא הלכו לבית הכנסת.

- מה, אתה תגיד לנו מה לעשות?! תפסו אותו אחד מפה ואחד מפה, איך עשו ח"ו למשה רבינו 'אהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד', אבל זה לרעה, תפסו אותו, הוציאו אותו לבחוץ וסגרו את הדלת, נשאר בחצר.

הוא סיפר לי, 'אני עומד ובוכה והם בפנים צוחקים ושרים', אכלו חרוסת, בטיך, אכלו כזורקוט, כל מיני דברים, והוא זרוק בחוץ כמו כלב. אמר, כל מה שאמרת לי הכל אמת, החג היה לי כמו תשעה באב.

טוב, לפחות שיחזור בתשובה שיתן, 'מודה ועוזב ירוחם', אבל לא נתן, רק בא להתוודות לפני...

תראו רבותי זה אמת מה שאמרו רבותינו ז"ל, הם אמת ודבריהם אמת. הוא עשיר יש לו יכולת, אבל הביא לו הקב"ה את הבנים הגמלים המניקות האלה זרקו אותו בחוץ כמו כלב.

כל מי שרוצה לשמוח - שישמח את העניים, כאילו משמח את הקב"ה, הם הארבעה של הקב"ה, הלוי הגר היתום והאלמנה.

כותב הרמב"ם בהלכות שמיטה ויובל, הלוי, היום בזמנינו זה בני הישיבות, אלו שמאסו בעבודה של העולם הזה והלכו כולם שמו את נפשם בכפם כדי ללמוד תורה, כל אלה הם כמו שבט לוי, כמו שנאמר 'יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל', לכן מצוה לשמח אותם.

אשרי אדם שיש לו לב טוב ועוזר לעניים, אוכל את פירותיהם בעולם הזה והקרן קיימת לו לעולם הבא.

יש בני ישיבות מסכנים אין להם כלל יכולת. אברכי ישיבות שיש להם ששה שבעה ילדים אין להם מה לתת להם לאכול, איך לא ירחמו עליהם, על כן חברות הצדקה הם מקיימים את העולם והם מביאים שפע לעולם, מלמדים סנגורייא על העולם, אשריהם ישראל, ראה את עמך בני ישראל איך שמושיטים את ידם לעניים, איך שתומכים בהם, איך שמחזיקים אותם. 'עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכיה מאושר'.

הסעיף הראשון של הלכות פסח זה קמחא דפסחא, יש ב"ה הרבה חברות ארגונים שמקיימים קמחא דפסחא, כל אחד ואחד מצוה שיתרום כמה שיכול. יתן והשי"ת יתן לו כפליים.

'ונתנו', תהפוך את המילה - ונתנו, אתה נותן מלמטה הוא נותן לך מלמעלה. 'ה' שומרך ה' צלך על יד ימינך', מה זה צלך? אדם כשעומד ע"י השמש עושה צל, כל תנועה שהוא עושה הצל שלו עושה, הוא פותח את ידו רואה שהצל שלו פותח את ידו, סוגר את ידו הצל גם כן סוגר את היד, 'ה' צלך על יד ימינך', מסתכל עליך, הוא פותח גם כן את ידו המלאה הרחבה העשירה והפתוחה. תסגור אותה, אוי ואבוי לך, למעלה גם כן יסגרו לך, אין שפע. 'לי הכסף ולי הזהב אמר ה' צבאות'.

אנחנו בוטחים בקב"ה 'ברוך הגבר אשר יבטח בה' והיה ה' מבטחו'. כל אחד יתן, וה' יתן לו כהנה וכהנה.

הדברים לקוחים מתוך הספר "מעדני המלך". לרכישת הספר היכנסו להידברות שופס או הקליקו כאן