השליח קנה את המוצר - אבל איבד את הקבלה

הָעֹמֵד לְפָנֶיךָ (דברים א', ל"ח). כל "עומד" מתייצב על מנת לפעול, והעומד לפני פלוני מצפה לקבל את פקודתו, הוראתו, שליחותו (רש"ר הירש).

מעשה בראובן שנצרך לרכוש מוצר מסויים לצורך עבודתו. באחד הימים, פגש את ידידו שמעון, והלה סיפר לו שעומד לטוס לחו"ל.

ביקש ראובן משמעון: "התואיל בטובך לרכוש עבורי בחו"ל מוצר פלוני שאני זקוק לו מאוד, ומחירו בחו"ל הוא כ-400 דולר, הרבה פחות ממחירו בארץ?". שמעון הסכים בשמחה לרכוש עבור ידידו את המוצר, ואף אמר לו: "אל תשלם לי כעת, אם אמצא אותו אקנהו עבורך מכספי ותשלם לי כשאמסרהו לך".

ראובן הוסיף וביקש משמעון: "ראה נא, הקבלה עבור המוצר נחוצה לי, כיוון שעם הקבלה אוכל להזדכות במחצית מסכום המוצר, דהיינו ב-200 דולר, שיוחזרו לי מהחברה המעסיקה אותי, ולכן אבקש שתשמור עבורי את הקבלה...". "כמובן כמובן - נענה שמעון - אדאג לשמור עבורך גם על קבלת המוצר".

ובכן, שמעון שב מחו"ל עם המוצר, אותו אכן רכש ב-400 דולר, ומסרו לידי ראובן.

"ומה עם הקבלה?", שאל ראובן בנימוס. "כן כן בוודאי, אני מיד נותן לך את הקבלה" הגיב שמעון. הוא הכניס ידו לכיס, אך הקבלה אינה שם. בדק בכיס האחר, ולא מצא. נבר היטב בארנקו ובתיקיו, והעלה חרס בידו...

לאחר חיפוש ממושך, הקבלה לא נמצאה, ושמעון התנצל בפני ידידו "יסלח לי כבודו, איני זוכר היכן הנחתי את הקבלה, כפי הנראה היא נעלמה...".

וכאן הגיעה תגובתו המפתיעה של ראובן: "אם כן, אבקש את סליחתך ידידי היקר; עבור המוצר אשלם לך 200 דולר בלבד, ותמורת 400 איני מעוניין לקבלו לידי, שכן כל כוונתי היתה לרוכשו יחד עם הקבלה, על ידה הייתי זוכה להחזר של מחצית מהתשלום, אך כעת שמחמת פשיעתך הקבלה אבדה, איני חפץ לרכוש את המוצר ב-400 דולר!...".

"הבה נעשה סדר בדברים - הציע שמעון - הרי נשלחתי לבצע שתי שליחויות עבורך: קניית המוצר, והבאת הקבלה; ואכן קניתי את המוצר וקיבלתי את הקבלה, וכבר באותה שעה, המוצר נקנה עבורך והתחייבת בדמיו, ומה שמאוחר יותר איבדתי את הקבלה, זו 'פרשה חדשה', ומכיון שהדין הוא שאין חיובי שמירה על שטרות שאין גופן ממון (חו"מ סי' ש"א ס"א), ממילא איני חייב ליתן לך את הדמים שיכול היית לקבל על ידי הקבלה...".

עם מי הדין?

תשובה:

המשלח כבר התחייב בדמי המוצר

מבואר בשו"ע (חו"מ סי' קפ"ג ס"ד), ששליח שהתבקש מהמשלח שיקנה עבורו דבר מסויים, מיד כשקנאו השליח, זכה בו המשלח, אפילו כשהשליח שילם עבור המוצר מכספו.

לאור זאת, לכאורה צודקים דברי שמעון, שכן ברגע הרכישה, פעל בדיוק כפי שהורה לו השליח; הוא קנה את המוצר וקיבל את הקבלה, וכבר אז נתחייב ראובן בדמי המוצר, ומה שמאוחר יותר אבדה הקבלה, על כך לכאורה יש לפטור שמעון (שנחשב לשומר חינם על הקבלה), כדין שומר שאינו חייב על דברים שאין להם ערך עצמי, כגון שטרות.

המוצר והקבלה - כרוכים זה בזה

אולם, כאשר הצענו את הדברים בפני מו"ר הגר"י זילברשטיין שליט"א, נענה הרב ואמר: אילו השליחות היתה לעשיית שני עניינים נפרדים, אכן היה מקום לדון שראובן צריך לשלם את מחירו המלא של המוצר, כאמור לעיל. אך למעשה, יש כאן שליחות להבאת המוצר והקבלה כאחד, כלומר, בפועל השליחות שהטיל ראובן על שמעון היא - תביא לי את המוצר ב-200 דולר!

ואמנם 400 הוא מחירו האמיתי, אך ראובן הדגיש שהוא אינו מעוניין לקנותו במחיר זה. וכאשר ראובן הורה לשליח שעם המוצר יקפיד להביא גם את הקבלה, שעל ידה יזכה להחזר של מחצית מהסכום, הרי שאם בפועל השליח לא המציא לידו את הקבלה מחמת פשיעתו, אם כן יכול לטעון ראובן 'לא לכך שלחתיך' ('לתקוני שדרתיך ולא לעיוותי'), וכאמור, השליחות לא נגמרה בקניית המוצר בלבד, או בלקיחת הקבלה בלבד, אלא בהמצאת שניהם לידי המשלח. [וע"ע בשער משפט סי' ס"ו סקל"ב].

לסיכום: מן הדין לא ניתן לחייב את ראובן לשלם לשמעון עבור המוצר אלא סכום של 200 דולר בלבד.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס.