מכר רכב עם ליקוי בחצי מחיר, והתברר שהיצרן מתקנו בחינם

סוּס וָרֶכֶב (דברים כ', א')

לראובן יש רכב מסוג 'וולסוואגן' שנת 2010, שעל פי המחירון שוויו 40,000 ש"ח.

באחד הימים פנה אליו שמעון ושאלו האם הוא מוכן למכור לו את הרכב. ראובן השיב שמוכן למכור את הרכב במחצית מהמחיר המופיע במחירון, דהיינו ב-20,000 ש"ח.

שמעון תמה לפשר המחיר הזול, וראובן גילה לו כי קיים ליקוי בעייתי במערכת הזרקת הסולר של הרכב, ועל כן המחיר הוא כה זול.

שמעון התעניין אצל בעל מוסך באשר לעלות התיקון של ליקוי הנזכר, והלה ענהו כי תיקון שכזה יעלה 15,000 ש"ח. (גם ראובן היה מודע לעלות התיקון, אלא שהיה משתלם לו להפחית מעט במחיר, הן משום שעל כל פנים מדובר ברכב שהיה בו ליקוי רציני, והן משום שרצה לחסוך את טרחת ההליכה למוסך).

שמעון החליט שכדאי לו לרכוש את הרכב, ואכן העביר לראובן 20,000 תמורתו.

חלפו להם שבועיים, ושמעון טרם פנה לתקן את ליקוי הרכב במוסך, והנה בבוקר בהיר אחד הוא מוצא בתיבת הדואר שלו מכתב רשמי מחברת 'וולסוואגן'.

החברה הודיעה כי הבעיה הנזכרת במערכת הזרקת הסולר הינה פגם בתהליך הייצור, וקיימת בכל הרכבים מאותו דגם. לאחר מילות ההתנצלות, חברת הרכבים הודיעה לשמעון כי היא מבצעת תיקון לליקוי זה בחינם אין כסף, בכל סניפי מוסכי האֵם של החברה בכל העולם... (יודגש, שעל פי כתב-האחריות, החברה לא היתה חייבת בתיקון לאחר שעברו כ"כ הרבה שנים מהרכישה, אלא שעל מנת לשמור על שמה הטוב היא מעוניינת לתקן את ליקויי הרכבים שלה). 

בא שמעון הקונה ושואל: הנה עתה התברר אפוא, שישנה התחייבות מצד החברה לתיקון המום של הרכב בחינם, וראובן המוכר בוודאי לא היה מודע לכך, וברור כשמש שאילו היה יודע שחברה מבצעת את התיקון בחינם לא היה מתרצה למכור לי את הרכב בחצי מחיר...

ואם כן אולי אני מחויב ליידע את ראובן אודות התיקון החינמי של החברה, או שמא אין מחובתי להודיע זאת, ומן השמים זכיתי ברכישת הרכב בזול עם זכאות לתיקונו בחינם?...

תשובה:

השיב מו"ר הגר"י זילברשטיין שליט"א:

הקונה שילם עבור הרכב מחיר סביר בשעת הקנייה (לאור הליקוי שהיה קיים ברכב), אלא, שלאחר מכן ניתנה לו הזכות לתיקון הרכב בחינם, וזכות זו נחשבת ל'מתנה' שהחברה החליטה להעניק לבעלי הרכבים, כי כפי הנראה למוכר לא היתה אפשרות לתבוע את החברה ולזכות בהטבה מצידם, כך שמזלו של הקונה גרם שיזכה במתנה זו.

ואילו המדובר היה, שכבר בשעת הרכישה מכתבי החברה נשלחו לנמענים, אלא שטרם הגיעו אליהם, אזי היינו אומרים שהמוכר זכה במתנה זו, ואשר על כן ההוזלה במחיר ברכב נחשבת ל'מחילה בטעות', והמקח היה מקח טעות. אך מאחר שבפועל החברה טרם שלחה את המכתבים, נמצא שזכות התיקון עדיין לא היתה קיימת בשעת המקח. והגם שכבר החליטה החברה אודות תיקון הרכבים, מכל מקום כל עוד זכות זו לא יצאה אל הפועל (בהודעה רשמית לבעלי הרכב), ורק 'נולדה' מאוחר יותר (לאחר שכבר התבצעה המכירה), ממילא זכה בה הקונה...

ואולי ניתן לדמות את נידוננו למובא בגמרא בבבא קמא (קט"ז.), שם דנים רבותינו במקרה הבא: חמורו של ראובן השווה מאה זוז, וחמורו של שמעון השווה מאתיים זוז, עמדו לטבוע בנהר. ראובן הציע לשמעון: 'מה דעתך שאלך ואציל את החמור שלך, בתנאי שאתה תתן לי את דמי החמור שלי (מאה זוז)...'. שמעון הסכים לתנאי, וראובן אכן הציל את חמורו של שמעון. אלא, שפתאום אירע דבר בלתי צפוי - חמורו של ראובן, עלה לפתע מן הנהר מאיליו...

והתעוררה השאלה - האם נאמר שמאחר שלבסוף התברר שראובן לא הפסיד את חמורו, אם כן שמעון אינו צריך לשלם לו את דמיו? - אומרת על כך הגמרא: "מִשְּׁמַיָּא רְחִימוּ עֲלֵיהּ"! כלומר: מאותה שעה שהפקיר ראובן את חמורו וירד לנהר להציל את חמור שמעון, נתחייב שמעון לשלם לו את דמי חמורו, ועכשיו שעלה חמורו מן הנהר באורח פלא, נחשב הדבר כאילו שמצא מציאה, ויכול לזכות בה מן ההפקר.

וכעין זה נאמר גם בענייננו - מן השמים ריחמו על הקונה שיפול בחלקו לרכוש רכב בחצי מחיר ולזכות בתיקונו בחינם.

זאת ועוד, שיתכן שעיקר מטרתה של החברה בתיקון הרכבים היא לשמור על שמה הטוב, ולסלק מעליה תביעות מחמת נזקים ותאונות שעלולות להיגרם מחמת ליקויי הייצור שלה, ועל כן החברה אינה מחפשת את רוכשי הרכב על מנת להעניק להם את סכומי כסף כפיצוי, אלא היא מספקת אפשרות של תיקון בחינם לאלו שבפועל הינם בעלי הרכב.

לסיכום: מקח הרכב חל, והקונה אינו צריך ליידע את המוכר אודות תיקון הרכב על ידי החברה.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס.