האם יברך בעל הבית "דיין האמת" על ביתו שנשרף?

כִּי שֵׁם ה' אֶקְרָא... הַצּוּר תָּמִים פָּעֳלוֹ (דברים ל"ב, ג'-ד'), לומר שמברכין ברוך דיין האמת (בעל הטורים).

יהודי מהעיר חיפה פנה אל מו"ר הגר"י זילברשטיין שליט"א בשאלה מעניינת שהתעוררה אצלו, בעקבות גל ההצתות (על ידי אויבנו הישמעאלים) שאירעו בחודש מרחשוון תשע"ז. וכה סיפר האיש:

מזה שנים רבות, שאשתי דורשת ממני לערוך שיפוץ מקיף בדירתנו ולרכוש ריהוט חדש, כי כותלי הדירה כבר מושחרים, הרצפות רעועות, הרהיטים ישנים ומתולעים וכו' וכו'. בכל פעם דחיתי את דרישתה, וטענתי שאין לנו אפשרות כלכלית לכזה שיפוץ גדול ושעלינו לחסוך כסף לנישואי הילדים.

והנה, בדליקה גדולה שהתפשטה בשכונתנו, עלתה בין השאר דירתנו בלהבות אש ונשרפה כליל.

עכשיו אנו זכאים לקבל פיצוי כספי מלא, שעל ידו נוכל לשקם ולשפץ באופן יסודי את הדירה, ולרכוש ריהוט חדש ונאה.

ומה השאלה שהתעוררה אצלנו כעת? - הנה רב בית הכנסת שלנו, עמד ודרש, שכל בעל-בית, שביתו נשרף - עליו לברך בשם ומלכות את ברכת "דיין האמת", כפי שמתבאר מדברי ה'ביאור הלכה' (סי' רכ"ב ס"ב) שכתב: "אם נודע לאדם שהחמיץ יינו, מברך דיין האמת (ת"י בשם הירושלמי), ופשוט שהוא הדין אם נשרפו לו נכסיו, או שמתה לו בהמתו, וכל כהאי גונא, דבר שדרך האדם להצטער בו".

אצלנו - מסיים השואל - אמנם השריפה הנוראה גרמה לבהלה טלטלה ו'גלות', אך עם זאת, כעת נוכל סוף סוף לזכות בעתיד לבית משופץ ומחודש, מאובזר ומרוהט כיאות, ואם כן, אולי לא נוכל לברך "דיין האמת", (ואולי אפילו צריכים אנו לברך "הטוב והמטיב"...)?

תשובה:

השיב מו"ר הגר"י זילברשטיין שליט"א:

נפסק בשולחן ערוך (או"ח סי' רכ"ב ס"ד, על פי המבואר בברכות ס'.): "מברך על הרעה 'ברוך דיין האמת', אף על פי שתבוא לו טובה ממנה (מרעה זו), כגון שבא לו שֶטֶף על שדהו (וקלקל את התבואה), אף על פי שכשיעבור השטף היא טובה לו, שהשקה שדהו ותרווה אדמתו", (וברש"י בברכות ביאר, שהטובה שתצמח לו בעתיד מחמת השיטפון היא שהחול והטיט יעשו לזבל, ואדמתו תושבח).

למדנו אפוא, שאין מברכים אלא על מה שעתה לפנינו, ולא על המצב שיארע בעתיד, כלשון הרמב"ם (ברכות י'-ד'): "אם נגעה אליו רעה, אף על פי שהדברים מראים שרעה זו תגרום לו טובה, מברך 'דיין האמת', שאין מברכים על העתיד להיות, אלא על מה שאירע עתה".

וממילא גם בענייננו נאמר - כעת נגרמה לבעל הבית רעה, שביתו נשרף כליל ואין לו ולבני ביתו היכן להתגורר ולישון, ועליהם לגלות לבית אחרים, ומן הסתם שגם נשרפו להם חפצים אישיים שהיו יקרים להם מאוד, והגם שיש לבני הזוג טובה בכך שבעתיד יזכו לבית משופץ ומרוהט, אין מתחשבים בכך, כאמור לעיל.

זאת ועוד: יתכן שהטובה העתידית הרחוקה, כלל לא תתממש, כי שמא לא יזכו לפיצוי מלא וכדומה, ואילו כעת, ישנה לפנינו מציאות ברורה של רעה, ולכן יש לברך עליה דיין האמת. וכפי שביאר הרמב"ם בפירושו למשנה בברכות (פ"ט מ"ג) את טעם דין זה שיש לברך על הרעה אף שבעתיד תצמח ממנה טובה: "הרעה המצויה, אין במציאותה ספק, ולכן מברך על מה שהוא עכשיו, ולא יביט לסוף, לפי שאותו הסוף אפשרי (העתידות ההם אפשר שיהיו או שלא יהיו. א"ר רכ"ב-ד'), ודיו לאפשרי היותו אפשרי".

יצויין, שדברינו אמורים באופן שיש לבעל הבית צער ועגמת נפש כעת, אלא שבעתיד יזכה לטובה גדולה מחמת השריפה. אולם, במקרה שבעל הבית אינו מרגיש שום צער מחמת השריפה גם כעת, אלא אדרבה הוא שמח לגמרי בכך שביתו נשרף, אם כן הוא אינו יכול לברך כשכולו שמח ומאושר "דיין האמת", (וכמבואר במשנ"ב רכ"ב-ג', שרק כשיש לאדם צער מהמאורע הרע מברך דיין האמת).

לסיכום: בעל הבית יברך דיין האמת על ביתו שנשרף.

לרכישת הספר "ופריו מתוק" בהידברות שופס.