הידברות לנוער
הידברות לנוער: בואו נדבר על זה – לחיות רק את היום
מי אמר בכלל שנקום מחר בבוקר? אנחנו עושים תוכניות לעוד כמה ימים, חודשים, שנים, כאילו יש לנו צ'ק פתוח על חשבון הקב"ה
- עידן נגאר
- פורסם כ"א תמוז התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)
יש לי שאלה עבורכם, מ-0 עד 10, עד כמה אתם בטוחים שתחיו מחר? השאלה הזאת כמעט שלא מעסיקה אף אחד. למעשה, היא כל כך מובנת מאליה. קובעים פגישות, מסיבות, עבודות, בילויים, לימודים, כאילו יש לנו צ'ק פתוח על חשבון הקב"ה לאורך כל החיים. מתי הם יגמרו? זה ה' יודע, אבל אותנו זה לא מטריד כרגע.
הכי מצחיק הוא שכולנו אומרים תמיד ששום דבר לא מובן מאליו. אם שום דבר לא מובן מאליו, מאין הביטחון להתחיל לקבוע כל מיני דברים לעוד כמה ימים, שלא נדבר על עוד חודשים ושנים?!
אותנו כאנשים, ובעיקר כמתגברים ומתבגרים, זה לא כל כך מעניין או שאנו לא רוצים להתעסק בשאלה. "תן לעשות חיים! מה עכשיו השאלה המטרידה הזאת?". השאלה הזאת יכולה להיות מטרידה אם מסתכלים עליה באופן מסוים. אדם שאינו מאמין או שאינו קרוב מספיק לה' ודאי לא ירצה להתעסק בה. מבחינתו העולם נגמר כשהסתיימו כל התענוגות. אבל למי שבונה את אמונתו ממש בזמן הזה, כשאנחנו בונים את חיינו בגיל צעיר, היא חשובה, ואולי הכי משמחת שיכולה להיות.
את המשפט "בשבילי נברא העולם" אני מאמין שכולנו מכירים. חלקנו רואים אותו כך: בשבילי נברא העולם – בשבילי הכל. צוחקים? אז תמשיכו, יש אנשים שחושבים ככה, זאת היא נקודת המחשבה לאדם שאינו מבין מה הוא עולמו של ה', שאנו חלק ממנו, ולכן הוא חושב שכל העולם אינו אלא בשבילו.
אבל כשאנחנו מתקרבים לקב"ה ומבינים שהעולם הזה הוא לא עוד רק בילווים ומסיבות מהיום עד תמיד, אלא עולם שכולו עומד על הטוב והאמונה הטהורה שיש בתוכנו, שממנה אנחנו פועלים מצוות ומעשים טובים, זאת הבנה אחרת לגמרי. העולם הזה שאנחנו חיים בו נראה אחרת לגמרי, פתאום אנחנו מבינים כמה אנחנו חשובים ומשפיעים על העולם רק כמו שאנחנו יכולים, וכל דבר טוב, ולהבדיל דבר רע, בונה או הורס את העולם הזה ואת העולם הפנימי והחיצוני שלנו ושל אחרים.
"בשבילי נברא העולם" הוא כבר לא משפט אגואיסטי של "בשבילי הכל".
זהו טופס רשמי, חתום ומאושר ע"י הקב"ה – שאתה חלק מאליטה מובחרת ומוסמכת מאוד שאחראית בין היתר על יישוב ושלום העולם לפי הוראות הייצרן הרשמי של העולם – הקב"ה, באמצעות התורה. זה לא עוד יום שאנו חיים בו, זוהי מתנה חד פעמית, רק להיום ממש, 24 שעות לעשות את הכי טוב שלך. היכון.. הכן... צא! רוץ, תן פייט (מלחמה)! אם נכשלנו בחטא, שגגנו לא בכוונה – עושים תשובה באהבה ומאהבה וממשיכים הלאה. איך אני יכול להאיר עוד את העולם הזה? איך אני מוכיח לעצמי היום על הצד הטוב ביותר, שאבא יכול לסמוך עלי? איך אני מוכיח לאבא היום שהוא לא טעה כשבחר להחיות אותי? איך אני מוכיח לעצמי שאני הרבה יותר טוב ממה שאני חושב, שיש לי כוחות שה' נטע בתוכי ושאני יכול לגלות אותם כל יום מחדש? יצר הרע יהיה שם, ועוד איך יהיה שם, כדי לקחת מאיתנו כל אמונה וביטחון בכוחות שה' נתן בתוכנו. הוא יהיה שם כדי לקחת את כוח ההתחדשות שלנו באמונה ובהתחזקות שלנו. רק להיום, אנחנו לא מוותרים וממשיכים הלאה, עם כל הכוח, עד לנקודת הסיום של היום. נלך לישון וניטהר לקראת יום חדש, אם בכלל הקב"ה יבחר בנו שוב, כי כמו שידוע לכולנו, יש כאלה שאינם קמים בבוקר, הם סיימו את התפקיד שלהם בעולם (חלקם על הצד הטוב וחלקם לא). הגיע הזמן לגיבורים חדשים, כן, זה אנחנו, יותר מתמיד.
בין שהיום שלנו הלך מצוין או הלך טוב פחות כי מישהו (היצר הרע) היה שם כדי לעשות לנו נפילה, נישא תפילת הודיה על יום מאתגר ומלא בהתרגשות, ונבטח בה' שגם מחר הוא יבחר בנו להמשיך את דרכו.
יש כאלה שה' לא וויתר עליהם, והם וויתרו לעצמם. לא עלינו מוטל לפרוש מהתפקיד האדיר של חיות הבריאה בעזרת מצוות ומעשים טובים. רק לקב"ה יש זכות להגיד לנו להפסיק, וכל זמן שאנחנו חיים – יש לנו כל הכוח להמשיך הכי חזק שאפשר. ה' לצידנו, ואנחנו נצליח בוודאות, אם רק נאמין בה' ובכוחות שנתן לנו.