צניעות האשה
מה עושים עכשיו? יש דרך חזרה?
לטובתך, בשבילך, התעוררי וברחי אחורה. אל תחכי אפילו עוד רגע. אל תחשפי את עצמך לכאב, כי מחר – עלול להיות מאוחר. מדור חובה לכל נערה ורווקה שמתמודדת. טור שישי בסדרה
- הרבנית פנינה לשם
- פורסם כ"א תמוז התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)...היא הייתה בת 14, נערה מתוקה ועליזה. לראשה כובע קש, לבושה שמלה פרחונית ובידה בקבוק מים. בשובבות נעורים היא קיפצה לה, מטיילת, משוחררת מכל דאגה.
פתאום, כמו משום מקום, נגלה לעיניה שביל ארוך ומפותל. "מעניין מה צופן השביל בחובו. מעניין לדעת היכן הוא מסתיים" הסתקרנה הנערה. "אולי אציץ מעט פנימה?!..." תהתה לעצמה.
בתחילתו של השביל, נגלו לעיניה פרחים צבעוניים בשלל גוונים מרהיבים.
"וואו" חשבה בהתפעלות, התכופפה ושאפה לתוכה את ריחם הנעים.
מה שלא ידעה הנערה, שריח הפרחים הנהדר היה משכר---
ריח הפרחים טשטש את מחשבתה והיא החלה מאבדת את צלילות דעתה. כמכושפת פסעה פנימה עמוק יותר ויותר...
ככל שהתקדמה הנערה, נעשה השביל חשוך ומפחיד. הדרך הסלולה התמלאה באבנים קטנות וחדות שהקשו על ההליכה. בהמשך, התנשאו קוצים דוקרניים ששרטו את פניה וידיה החשופות. הדרך הלכה ונעשתה מסוכנת יותר ויותר.
הנערה הביטה סביבה באימה. אך לא פסעה אחורה. בעקשנות היא המשיכה להתקדם. אבק הפרחים המטשטש גרם לה לשיכרון חושים ולאובדן יכולת השיפוט.
היא זכרה את ריחם הנעים של הפרחים בתחילת הדרך, וקיוותה:
"אולי, אולי עוד מעט יופיעו פרחים נוספים, ושוב אוכל להתענג מריחם הנעים כמו בתחילה".
התקווה חסרת ההיגיון גרמה לה להמשיך להתקדם.
עוד פסיעה, ועוד אחת. האוויר כבר היה כבד לנשימה ודחוס מאוד. האפלה גרמה לה שלא לראות דבר. היא נשמה בכבדות, דמעות שוטפות את פניה הסתורות. פצועה, חבולה ו... בכל זאת ממשיכה ללכת.
ובסוף השביל – תהום פעורה. והנערה המטושטשת, עם תקווה גדולה בלב, פסעה עוד פסיעה אחת קטנה, ונפלה לתהום, מ ת ר ס ק ת...
סיפור דמיוני? לא, בכלל לא!
כמה נערות נושמות את ריח הפרחים המשכרים שבתחילת הדרך ולא מבינות שהריח משקר?!
כמה נערות נכנסות בתמימות לתוך הקשר הזה?! משיבות לצלצול, מגיבות להודעה, זורמות – ועונות – ומדברות – ונמשכות עמוק יותר ויותר?!
כמה נערות ממשיכות בעקשנות בדרך הלאה, ונותנות את עצמן ואת כבודן, בלי להבחין שכושר המחשבה הבריאה אצלן מטושטש לחלוטין?!
כמה נערות לא מבחינות בכל אותן הפצועות שבסוף הדרך, ופוסעות באותו המסלול בדיוק?! נשרטות, סובלות, ננטשות ונפגעות בגוף ובנפש גם הן, וממשיכות להתקדם?!
אם גם את צועדת עכשיו בשביל שכזה, מכירה אותו ריח משקר, נחבלת ומתעקשת להמשיך,
לטובתך, בשבילך, התעוררי וברחי אחורה. אל תחכי אפילו עוד רגע. אל תחשפי את עצמך לכאב.
כי מחר – עלול להיות מאוחר!
קראתי והסכמתי עם כל מילה.
כואב כל כך! אמתי כל כך!
אבל מה אני עושה עכשיו? יש דרך חזרה?...
4 צעדים להפסיק קשר קיים:
- שוחחי אתו בעדינות אך בהחלטיות –
אמרי שהחלטת להתחזק ולהישמר מקשרים עד לחתונתך, בעזרת ה'. בקשי שלא יצור אתך עוד קשר בשום דרך.
- קצרי בשיחה כמה שניתן, והיי ממוקדת –
אל תתני לשיחה להתפתח. אל תתני לו את האפשרות לפתות אותך שוב ולהעמיד אותך בניסיון נוסף.
- היי עקבית וחזקה –
אל תגיבי כלל לניסיונות "גישור" ביניכם, להודעות שישלחו מטעמו, לשיחות טלפון וכד'. אל תחששי להחליף מספר טלפון במקרה הצורך.
אם קיים בך החשש מהלבנת פנים או פגיעה בשני, דעי כי זו הטעייה של היצר שרוצה שתמשיכי בקשר המזיק הזה. זכרי כי את מצילה כעת את חייך ממש, ואין מקום לרחמים מיותרים על הצד השני. אין חובה לפגוע, אך הכרחי להיות החלטית. כשתוכיחי שאת רצינית ומתכוונת לעמוד בהחלטה, יפסקו הניסיונות.
- זכרי שהקושי הוא חולף –
בעוד זמן קצר הקושי יתחלף בהקלה ובתחושת שחרור, ותוכלי להביט אחורה בסיפוק. אם ישנה אפשרות, כדאי לך לשתף הורה / מבוגר אחר שיעזור לך בהתמודדות וייתן לך כוח.
בהצלחה רבה!
"יגעת ומצאת – תאמיני!"
מזמינה אותך לצאת יחד למסע עמוק ומסעיר, בין דפי המדריך...
לרכישת המדריך בהידברות שופס חייגו 073-222-12-50, או לחצו כאן.