חינוך ילדים
יום השבת – הזדמנות נהדרת של ההורים להתייחס לילדיהם באהבה ובחום
אם היום הקדוש והמיוחד הזה הופך ליום של הקפדה יתירה על הילדים, ואם דוקא בשבת מעירים ההורים לילדיהם על כל צעד ושעל (שהרי הם נמצאים לידם...), עלולים הם לאבד במו־ידיהם גם את ההזדמנות הזו
- משה מיכאל צורן
- פורסם כ"א תמוז התשע"ח |עודכן
(צילום: Shutterstock)
בשל עומס החיים שבו אנחנו נתונים, יש מצבים שההורים לא נמצאים ליד ילדיהם במשך ששת ימי השבוע. טרדות הפרנסה, ומועקות ממועקות שונות, מרחיקים את המבוגרים מן הבית למשך שעות ארוכות, וגם כאשר הם כבר כן שוהים בין כתלי ביתם, אין הם מסוגלים להתייחס לילדיהם בנחת רוח, ואין הם פנויים דיים למלאכת החינוך.
האבא טרוד מחוץ לכותלי הבית, ובשובו הביתה הוא מספיק בקושי לעשות את הדברים ההכרחיים; וכן הוא ברוב המקרים גם ביחס לאמא, שאף אִם היא עקרת בית, ואינה יוצאת לעבודה, היא עסוקה עכ"פ רק בצרכיהם הגשמיים של הילדים.
מיותר לציין עד כמה התופעה הזו עלולה לפגוע בחינוך הילדים, ובעיקר - בקשר החם שבין הורים לילדיהם. כי יש הרבה מקרים שילד זקוק לאבא - עכשיו, ולא בעוד שעה, ובודאי לא מחר. ואם האבא לא נמצא לידו, הוא צובר את זה, ומְפַתֵּח יחס לא הכי־הכי כלפי האבא.
זו בדיוק הסיבה שבאנו לעורר על כך שההורים ינצלו לפחות את יום השבת, יום המנוחה, לתגבור הקשר עם הילדים, וחיזוקו, ועד כמה שהדבר אפשרי לא יעסקו בדברים אחרים, אלא יֵשבו במשך כל השבת צמוד־צמוד לילדים, וישמעו מה בפיהם.
דבר זה איננו 'שחור לבן', וברור שגם במהלך השבת מעסיקות אותנו לפעמים משימות נוספות, אך באופן כללי יש לזכור ולשים על־לב שהילדים ממתינים לנו בכליון עיניים, ורוצים להיות אתנו, ואם גם בשבת־קודש נעסיק את עצמנו בדברים שאין אנו מחויבים בהם, לא יפעל הדבר לטובתנו.
אם הילדים יראו שלפחות בשבת אנחנו משתדלים מאוד להימצא בחברתם, הם יבינו את האילוצים שלנו בימי החול; אבל אם גם בשבת נַראה להם שהאורחים חשובים לנו יותר מהם, או שסיר הצ'ולנט מושך את לבנו יותר מאשר שיחות־הנפש איתם, הם יקלטו מהר מאוד ש'אנחנו לא איתם', והבעיות המתעוררות להם בחיידר לא בדיוק מעניינות אותנו, וגם החוויות האצורות בליבם אינן מְסַקְרְנות אותנו, ישפיע הדבר על כל מערכת היחסים שבינם לבינינו.
אין לנו זמן טוב יותר להיות עם הילדים, מאשר שבת קודש! הבה ננצל זאת!
להתאפק ולא להעיר על כל דבר
שבת הוא יום של עונג, ועונג זה מבטא את מהות השבת, שנאמר 'וקראת לשבת עונג'. יום זה יכול להיות מקור של שמחה ואור לכל ימות החול. יום השבת היא ההזדמנות הכמעט־יחידה של כל בני המשפחה להימצא יחדיו, האחד ליד רעהו.
דַּיּוֹ בדבר זה, כשהוא מלֻווה בנעימוּת מצוות השבת, במנוחת שלום, שלוה, השקט ובטח, מנוחה שלמה שה' רוצה בה, כדי לחזק ולבצר את קשרי האהבה הטבעית בין בני המשפחה. יום השבת היא ההזדמנות הנהדרת של האב והאם להתייחס לילדים באהבה ובחום, ולהוות להם דוגמא בכל העניינים.
אפס, אם היום הקדוש והמיוחד הזה הופך ליום של הקפדה יתירה על הילדים, ואם דוקא בשבת מעירים ההורים לילדיהם על כל צעד ושעל (שהרי הם נמצאים לידם...), עלולים הם לאבד במו־ידיהם גם את ההזדמנות הזו.
כדי לא לקלקל את האווירה, יֵדעו ההורים הנבונים להתאפק ולא להעיר על כל דבר, אלא אדרבא ישימו לב יותר למעלותיהם של הילדים, וידגישו אותם בפניהם. את החסרונות ישאירו להזדמנות אחרת.
מתוך הספר "לחנך בשמחה", מאת הרב יצחק זילברשטיין, בעריכת משה מיכאל צורן.