מדוע לא לבקש מהגר"ח קניבסקי שיקלל את ה"חמאס"?

יש לדעת שהאמונה והבטחון באלוקי ישראל, צריכים להביא את האדם הבוטח לידי הרגשה ברורה שהשי"ת יודע מה הוא עושה, ואסור לנו לנקוט ביוזמות שדעת תורה אוסרתן.

בעקבות החטיפה של שלושת הנערים וגילוי גופותיהם, הי"ד, בחודש תמוז תשע"ד, התעורר זעם בליבות האנשים שגרר אחריו שאלה שיש לתת עליה את הדעת.

בעוברי בשכונת 'רמת חן' (בה מתגורר סבו של אחד הנערים) עצרו אותי אנשים ושאלו מדוע לא לגשת למרן הגר"ח קניבסקי שליט"א ולומר לו שכשם שהוא מברך כל כך הרבה אנשים ביום, יעשה פעם דבר שאינו־שגרתי ויקלל את אנשי ה'חמאס', ואולי בשל כך ירחם האלוקים וישמור עלינו מהם? האנשים אמרו זאת בכאב, ובתום־לב. כיצד משיבים להם?

ציטטנו בפניהם את דברי החפץ חיים בספרו 'נצח התורה' האומר על הפסוק בפרשת בלק 'ועתה לכה נא ארה לי את העם הזה', וזו לשונו:

'הביטו וראו מה בין יהודי לגוי; כשיהודי נתון בצרה וגוי מאיים עליו, הוא ממהר אל הצדיק לבקש ברכה להצלה ולישועה. וכשבלק מלך מואב התיירא מפני בני ישראל, שלח אל בלעם הקוסם, ולא שיברכהו שיינצל, אלא שיקלל את ישראל...

'זה ההבדל, אמר החפץ חיים; יהודי מבקש ברכה לעצמו, וגוי מבקש קללה לזולתו'... הוא שאמר הכתוב: 'ויאהב קללה ותבואהו. ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו'... (תהלים, ק"ט י"ז).

חיילים והוריהם באים לשאול כיצד ניתן לשמור על עצמם מפני חטיפות ופיגועים?

בעקבות המצב הביטחוני הקשה, ולאחר חטיפתם ורציחתם של 3 הנערים, פנו אלינו אבות ואמהות לחיילים ושואלים מה היא הדרך הטובה לשמירה על חיי ילדיהם, אמר רבינו הגאון המרא דאתרא שליט"א.

ארגוני המחבלים ימ"ש אמרו כמה פעמים שמבחינתם לחטוף יהודים זה 'הנשק היעיל ביותר', והם מעוניינים לעשות זאת כמה שיותר. והנה, יש חיילים המשרתים במקומות שוממים, ומצויים שם לבדם, והם חוששים לחייהם מחשש לחטיפה, ובאים לשאול מה היא דעת התורה בעניינם, וכיצד יוכלו לשמור על עצמם.

הקראנו להם את דבריו של מו"ח מרן הגרי"ש אלישיב זצ"ל המדגיש דבר נפלא על הפסוק 'חבלים נפלו לי בנעימים, אף נחלת שפרה עלי'. יש יהודים, אומר מרן זצ"ל, המחשיבים את הציצית ורצועות התפילין ל'חבלים' הקושרים את ידיו ורגליו, ובשל כך אינם מקיימים את המצוות הללו בשמחה, אלא כמי שכפאו שד.

ממתינים לסיום התפילה

כבר בתחילת התפילה הם ממתינים לסיומה, כדי לחלוץ את התפילין, הגורמים להם ל'תעוקה', והדבר הראשון שהם עושים עם הגיעם לביתם הוא להוריד את הציצית מעל גופם. והנה, נאמר "כי אתה תשלם לאיש כמעשהו" (תהילים, פרק ס"ב פסוק י"ג), ולכאורה הדבר פשוט, ומה הרבותא שהקב"ה משלם לאיש כמעשהו?

אלא, שההדגשה בפסוק זה היא שהתשלום לאיש הוא 'כמעשהו', שכל אדם קובע את המחיר שישלמו לו עבור מעשיו הטובים, והיינו שלפי היחס שלו למצוות כך ישלם לו השי"ת.

עקרון זה שהאדם קובע בעצמו את השכר שישלמו לו על המצוות, חוזר ובא במקרים רבים במהלך חיי האדם, כמו בדוגמא שקבענו לעיל. יש אנשים שבימי החורף מוכנים לקיים את מצוות ציצית בהידורה המלא, אבל כאשר מגיעים ימי השרב, ואגלי זיעה נוטפים מגופם, הם מזלזלים בארבע־כנפות. לכן יש לדעת שכפי שהם מעריכים את המצוות, כך ישלמו להם.

יהודי המוכן לסבול עבור קיום המצווה ואינו מוריד מעליו את הציצית גם כאשר גופו לוהט מחום, יקבל על כך מחיר גבוה במיוחד, ומחיר זה ישולם לו גם בתקופת החורף, למרות שאז לא היה קשה לו לקיים את המצווה.

אלה הרואים ברצועות התפילין ובחוטי הציצית - 'חבלים', ולפיכך הם אומרים 'ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו' (תהלים, ב' ג'), וכמו שאמרו חז"ל (ירושלמי, עבודה זרה, פרק ב' הלכה א'), הרי הם לוחמים נגד קיום התורה והמצוות, כי לדעתם הם סותרים את חיי החופש והמנוחה שלהם.

ועל זה בא דוד המלך והמליץ שהציצית והתפילין הם אמנם 'חבלים', אבל חבלי הצלה, ואם תניחום - אין לכם חיים, רח"ל! הרב אלישיב מצטט בהקשר לכך את דברי המדרש־רבה במדבר, (פרק י"ז אות ו') האומר 'למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי, משל לאחד שהושלך לתוך המים, הושיט הקברניט את החבל ואמר לו תפוש חבל זה בידך, ואל תניחהו, שאם תניחהו אין לך חיים. אף כך אמר לו הקב"ה לישראל, כל זמן שאתם מדובקין במצוות ואתם הדבקים בה' אלוקיכם חיים כולכם היום'.

נמצאנו למדים ששמירת המצוות הללו, התפילין והציצית, באופן הראוי, היא סגולה מעולה לשמירה, ולחיים.

מתוך הספר "לחנך בשמחה", מאת הרב יצחק זילברשטיין, בעריכת משה מיכאל צורן.