הכירו את יוזמת מחאת הכותל: "הבנתי שאנחנו הנשים צריכות לעשות מעשה"

הכותל המערבי. מי לא מוצא את עצמו בימים אלו של אבל וחורבן מהרהר בו, בקיר הקדוש, ומייחל מקרב לב ליום בו הוא ישוב להיות אחד מכתליו של בית המקדש? אבל יש גם כאלו שלא רק מהרהרים בכך, אלא גם פועלים באופן מעשי כדי לשמר את קדושתו של הכותל.

כזו היא לאה אהרוני. לאה נולדה ברוסיה הקומוניסטית, ואת שנות ילדותה הראשונות היא זוכרת כרוויות מתח וחשש. "אמנם התגוררנו ברוסיה, אבל סבא שלי שהתגורר לצידנו הצליח פעם לנסוע לאירופה, למרות שזה לא היה פשוט בכלל. כשחזר הוא הצליח להגניב לנו שני דברים – האחד הוא סידור קטנטן שעדיין שמור אצלי, והשני – מחזיק מפיות עם תמונת הכותל המערבי. ההורים שלי הניחו את מחזיק המפיות בקביעות על השולחן במטבח, וזו הייתה ממש מסירות נפש מבחינתם, כי אם מישהו היה מלשין על כך, רע ומר היה עלול להיות גורלם. אבל זה היה חשוב להם, בשביל הזהות היהודית שלנו. כך אני גדלתי, מתוך הבנה שהכותל המערבי הוא הבית שלנו, הוא המקום שכולנו שואפים אליו".

חמש שנים לאחר מכן עברה משפחתה של לאה לארה"ב ובגיל 17 היא עלתה לארץ. "מאז שעליתי לארץ התחביב שלי הוא להגיע לכותל המערבי. מבחינתי אי אפשר שלא. אני מגיעה לשם כדי להתפלל, להודות, לבקש, בזמנים של כאב ובזמנים של שמחה. הכותל הוא באמת הבית שלי".

"לא נוותר"

לפני חמש שנים ביקרה לאה בטיול במנהרות הכותל, ובדיוק הייתה זו התקופה בה נשות הכותל הרפורמיות עשו רעש גדול בתקשורת. "נכנסתי למנהרות תוך כדי כך שאני רואה מה קורה ברחבה וכואבת על כך בכל ליבי, ואז עלה במוחי רעיון – לכתוב על כך כתבה בעיתון יהודי אמריקאי".

ככל שלאה חשבה על כך יותר היא הגיעה למסקנה שהדבר יכול להיות יעיל מאוד. "בכתבה גם שזרתי את הרעיון הפשוט וההגיוני כל כך – 'נשות הכותל עושות ביזיונות וקרקס ברחבה? בואו לא נתעסק איתן יותר, אלא פשוט נאפשר להן להיכנס למנהרות ולהתפלל שם בשקט".

כשפורסמה הכתבה באתר האמריקאי היהודי 'Times of Israel', אומרת לאה שהיא חשה כמי שפתחה תיבת פנדורה. "הגיעו לכתבה יותר מ-1000 תגובות, החל מ: 'אני מרגישה בדיוק מה שאת מרגישה' ועד ל: 'מי את בכלל?' ו-'תשתקי'.

"האמת היא שזה קצת הדהים אותי, כי גם מי שלכאורה ליברלי וחושב שלנשות הכותל יש זכות לנהוג כרצונן, עדיין אמור להבין שהפגיעה הקשה שהן מסבות בכל פעם מחדש אינה הגיונית, ושאין שום הצדקה להתנהגות ברוטאלית ופוגענית שכזו. באותם ימים התקשר אליי קרוב משפחה שאינו שומר תורה ומצוות, אבל כשמגיע לארץ הוא נוהג לבקר בכותל. הוא שאל אותי: 'מה זה השטויות האלו שפוגעים בנשים שרוצות להתפלל?' לא הבנתי מה הוא רוצה, ואז הוא הפנה אותי לכמה וכמה כתבות שפורסמו בעיתונים בארה"ב וחשכו עיניי. ראיתי איך שנשות הכותל דואגות ליחסי ציבור שמשחירים לגמרי את פניה של מדינת ישראל. הן מספרות על כך שאין להן זכויות, פוגעים בדת שלהן ואף משוות את עצמן לקורבנות.

"באופן אישי", אומרת לאה, "הזדעזעתי לגמרי. הבנתי שאין לנו שום סיכוי להעביר את המסרים שלנו, כל עוד שהן מעבירות מסרים כל כך שקריים. ההבנה הזו גרמה לי להחלטה – לקיים תפילה המונית בכותל המערבי. תפילה לנשים המעוניינות לשמור על המסורת הטהורה ולהוות תשובה מוחצת להצגות המגוחכות של נשות הכותל. קיבלתי לכך את ברכת גדולי ישראל ובתוך שבועיים כבר התקיימה בפעם הראשונה תפילה לנשים ולבנות סמינרים. היה זה בראש חודש והגיעו לא פחות מ-10 אלף נשים ובנות".

איך הצלחת להגיע לכל כך הרבה משתתפות?

"זה בזכות ההנחיה של גדולי ישראל. הם שמעו על הרעיון והוציאו כרוז שקורא לנשים להצטרף. בעקבות כך העניינים התגלגלו מעצמם. אבל אני חייבת להודות שגם אני הייתי מופתעת מכמות המשתתפות האדירה".

וכך, במשך חודש אחרי חודש, בכל ראש חודש מחדש, התקיימה תפילה המונית אליה הגיעו בממוצע כ-15 אלף נשים, מכל גווני הקשת. "היה מרגש לראות איך שמגיעות נשים ובחורות מכל הסוגים והמינים – דתיות ושאינן כאלו, ספרדיות, אשכנזיות וגם חסידיות. כל מי שהרגישה קשר לכותל המערבי הגיעה, וזה היה כל כך מרגש כי הוכיח שהכותל באמת שייך לכולן".

"לנשים יש כוח עצום"

לאה מציינת כי היא קיוותה שהתפילות הרבות יפתרו את הבעיה ויגרמו לנשות הכותל להפסיק להגיע ולחולל מהומות, אך למרבה הצער זה לא קרה.

"הממשלה אמרה שהיא רוצה למצוא פתרון, וככה היא הצליחה להגיע למתווה הכותל הבעייתי, שאומר שבסמוך לכותל שכולנו מכירים יוקם 'כותל רפורמי'. הרעיון הזה כל כך מזעזע, כי הוא בעצם מעמיד את 'הכותל הרפורמי' כאלטרנטיבה לכותל הקדוש. כביכול יש 'כותל של דתיים ' ויש 'כותל רפורמי', וכל אחד יכול לבחור איפה הוא רוצה להתפלל. כאילו שהרפורמה היא שוות ערך ליהדות חלילה. ברור שזה בדיוק מה שרוצות נשות הכותל, אבל מבחינתנו זה צער גדול מאוד. זו הסיבה שהרבנים מתנגדים כל כך למתווה הכותל, וגם אנחנו הנשים נמשיך להגיע ולהתפלל ולהתחנן, שהדבר הזה פשוט לא יקרה. שחילול השם הנורא הזה לא יתרחש בדיוק במקום הקדוש כל כך ליהדות".

ובפועל, מה אתן עושות כדי למנוע את זה?

"אנחנו פועלות בשני מישורים – בראש ובראשונה חזרנו לקיים תפילות המוניות בהשתתפות מאות ואלפי נשים ובנות. אנחנו מקפידות להתפלל בצורה יפה, מכובדת ושקטה, ללא מאבק וללא הפגנות. פשוט להתפלל. בעצם התפילה ובנוכחות שלנו אנו אומרות שזהו הכותל שלנו, ואנו רוצות לשמור עליו קדוש, ומוחות על הביזיון שנעשה ברחבה. במקביל אנו מנסות לפעול בדרכים שונות כדי למנוע את מתווה הכותל, שבינתיים נתון בהקפאה. העברנו כמה וכמה עתירות לבג"ץ ואני מקווה מאוד שהם יסייעו בהחלטה על כך שהמתווה יבוטל. אנו גם פועלות בדרכים שונות במישור המשפטי, ויש לנו קבוצות נשים בחו"ל שמנסות לדחוף שם בדרכים שונות".

ואת אופטימית? נראה לך שיש סיכוי שהדברים יסתדרו?

"אני מקווה מאוד שהדברים יסתדרו, אבל זה בוודאי עוד ייקח זמן. כעת הם נמצאים בנקודת בירור, וזה דבר שמאוד חשוב לנו. כי לא ייתכן שמתווה הכותל יקודם כמובן מאליו. אני בטוחה שלנו כנשים יש כוח חזק. ידוע שמי שקובע את האופי של הבית זו האישה. לאישה יש ערך עצום ביהדות, ומגוחך שיש נשים שחושבות שהן צריכות להניח תפילין או להצטרף למניין כדי שהערך שלהן יוכח".