הישועה כבר כאן: היום נתתי את הצרחה של החיים, בזכות קוראת שבישרה על אירוסיה

היום נתתי את הצרחה של החיים, ואיך יכולתי שלא בעצם – אחרי שהתבשרתי בבשורה המשמחת עד מאוד, שאחת הקוראות היותר אהובות שלי – התארסה?!

הרגשתי בעננים.

הרגשתי כאילו אני נישאת עכשיו למקום שהוא כל כולו לובן וטוהר ורוך וחמלה של בורא עולם – שעשה כאן לא פחות מאשר נס. בתכתובת בינינו מלפני פחות מחודש (15.5.18 ליתר דיוק) היא הגיבה לטור שכתבתי כך: "הלב שלי כאב כל כך כשקראתי את הטור שלך היום..."

מפאת צנעת הפרט איני מפרטת כאן את הניסיון שהתנסתה בו אז, אבל 'הייפלא מה' דבר?'.

תראו כמה מתוק הקב"ה, כמה אינסוף שמצמצם עצמו לכלים הסגורים של מי שאנחנו – ולתת לנו לטעום קצת מטעם האינסוף הזה שלו... קצת מטעם של אינסוף אהבה, אינסוף שמחה, אינסוף דעת שמוחזרת באחת למקום הטבעי שלה, אינסוף מילים שמתאגדות לכדי מילה אחת ענקית:

תודה!

איזה חסד עצום זה. תחשבו לרגע – ברגע אחד... והנה, את מתבוננת על מקומה של קוראת שעוברת גיהנום בשידוכים, שלא יודעת מה יהיה הסוף, שמפחדת מהכל, שעושה צעד קדימה וחוזרת שלושה צעדים אחורה, שלא בטוחה כבר שיש אהבה בעולם, שיש ישועה בעולם, שיש יש כלשהו בעולם, שמוכנה להתפשר גם על הדברים הכי לא מתאימים – כמו מרתה בת בייתוס בשעתה, להסתפק בפת יבשה ולו רק לא. רק לא להישאר לבד...

והנה, ברגע אחד, הכל משתנה. 

אני אמרתי תמיד, ואני חוזרת ואומרת: תתעקשו על הישועה שלכם/ן. תתעקשו לקבל את מה שהכי נכון לכם/ן, ואל תתבלבלו מזה שפעם אתם כאן ופעם שם, פעם למטה ופעם למעלה, פעם מאמינות ופעם כופרות חלילה.

אף אחד לא צריך ללמד אותך לזרוע זרעים אחרים – את אגרונומית מלידה

אנחנו עוברות דברים לא פשוטים בדרך לאחד שלנו, אנחנו נדרשות למלחמות גדולות.

שאנחנו נילחם? חלילה. אנחנו לא עושות דבר, אנחנו רק מחרישות. 'אתם תחרישון, וה' יילחם לכם'.

מה זה תחרישון?

מעליבים אותך? תשתקי, תחרישי.

את מרגישה שאת עומדת במקום, ששום דבר לא באמת זז לכיוון הישועה? תחרשי, תהפכי את האדמה בחיים שלך, תסקלי אבנים או אנשים או רגשות שליליים, ותזרעי זרעים אחרים.

כי את – את אגרונומית מבטן ומלידה.

אף אחד לא לימד אותך את מלאכת הזריעה, אבל את יודעת אותה מאז ומתמיד. את יודעת להפוך בך את העולם כשצריך, להתמלא בכוחות יש מאין, להפוך לפייטרית שנלחמת רק עם השיניים, ולעבור תקופות קשות בתוכך. תקופות של בצורת. איזה אגרונום בעולם לא יודע להתמודד עם תקופת הבצורת? כל אגרונום מתחיל יידע להגיד לך שלא סתם הוא קיבל את התואר שלו 'אגרונום' -תתבונני קצת במילה הזו, ותראי לבד: אגר, ונום.

יש לך מושג כמה מצבים של שינה הוא נאלץ 'לאגור' עד לרגע שבו הוא סוף סוף יכול היה לקצור את הפירות? יש לך מושג כמה קשה זה לעצום עין כשאתה מצפה כל כך לזרע שלך שיהפוך למשהו אחר אחרי שהשקעת בו את הנשמה? יש לך מושג כמה קשה זה לראות איך שדות של אגרונומים אחרים מתעוררים לחיים משינה ארוכה, והזרעים שלהם נותנים פירות מתוקים – כשאתה עדיין בטחב, עדיין בהמתנה?

שתי המתכות – שאלו בעצם אנחנו וזיווגנו – צריכות להתחבר זו לזו

הקב"ה עדי שאת הטור הזה אני כותבת מדמעות של אושר. מדמעות של ידיעה שמצאתי – מצאתי אהבה, היא כאן. מצאתי ישועה, היא כאן. מצאתי אבדות, הן כאן. לא רק של אותה קוראת מדהימה ששימחה אותי כל כך בבשורתה, אלא גם שלי, שלנו. כל המצפים והמצפות לישועת השם.

אנחנו לא באמת צריכות להילחם, כשיש לנו את הקב"ה שנלחם במקומנו. אנחנו כן צריכות להילחם מכיוון קצת אחר של המילה – לתת לקב"ה להלחים אותנו.

פעולת ההלחמה בעצם מחברת שתי מתכות זו לזו, באמצעות מתכת שלישית שאותה קל יותר להתיך. ושוב, אנחנו צריכות קצת להתבונן בזה כדי להפיק את התובנות המדויקות: שתי המתכות – שאלו בעצם אנחנו וזיווגנו – צריכות להתחבר זו לזו. אבל לפעמים, לא קל 'להתיך' אותן. לפעמים נדרשת מתכת שלישית, שהיא קלה יותר להיתוך.

מהי המתכת השלישית בעיניי? זה ברור: כל אותם אנשים שעוברים בדרכנו, ואינם הזיווג שלנו. על פניו כולם אהובים, כולם ברורים, כולם פוטנציאליים, מכולם את יכולה ללמוד משהו על עצמך ועל המסלול שלך.

אבל אף לא אחד מהם הוא המתכת שיועדה לחיבור ישיר איתך, אלא הם כולם המתכת השלישית – המתווך בינך לבין ה'מתכת' שאמורה לחבור אלייך בצורה נצחית, הלא הוא זיווגך משורש הנשמה.

במילה מתכת מסתתרת אמת נוספת שבהיפוך אותיות היא מכתת. משמעות הביטוי מכתת רגליים היא אדם שהולך הרבה עד שרגליו נשחקות חלילה. כיתת זה שחק וכתש – בדיוק מה שאנחנו עוברות בתהליך שלנו בעצם.

הכתישה והשחיקה לא נועדה לשבור את רוחנו ולהראות לנו כמה אנחנו רחוקות מישועה חלילה, היא נועדה אך ורק לדבר אחד: לחבר. נכון, זה לוקח זמן. לא תמיד החיבור אפשרי. לפעמים את זו שמקשה 'עורף מתכתי', לפעמים הזיווג הוא זה שמתעקש על 'מתכות' אחרות שטובות לנשמה שלו – אבל כשתבוא המתכת השלישית, המותכת, אתם פתאום תבינו את מה שלא הבנתם קודם לכן.

אתם תבינו שכדי להיות שלמים באמת – מוכרחים ללמוד מהמתכת השלישית שמוכנה להתיך את עצמה, ולעזור לעצמנו להוציא לא רק להתיך כי אם גם להוציא את כל הסגסוגת מתוכנו: רגשות שליליים – OUT, רגשות חיוביים, הוקרת תודה יומיומית ושמחה שהלווינו מהעתיד – ביג IN.

יהי רצון שטור זה יהיה להצלחתה של הקוראת היקרה שלי בבניין עדי עד, אהבה, שמחה, פרנסה בשפע ובקלות, ילדים צדיקים וכל מה שתבקש 'לו יהי', אמן!