מחכים שהימים העצובים יסתיימו כבר? כמה עובדות שיפתיעו אתכם

רבים מאיתנו חשים בימים אלה את המועקה הזו. ימי בין המצרים. תשעת הימים. שבת חזון שמתקרבת. האבלות על חורבן הבית. ההלכות שמזכירות את החסר, שדרגתן הולכת וגוברת ככל שמתקרבים ליום בו איבדנו את בית תפארתנו, צום תשעה באב.

עם זאת, רבותינו מבארים כי דווקא בימים אלו טמונה יכולת עצומה להתקרב לבורא עולם. ה'אוהב ישראל' כותב כי "דוקא בימים אלו אם מתחזק האדם בלימוד התורה ועבודת התפילה ימצא בימים אלה יותר משאר ימים, כי הזמן מצד עצמו מסוגל".

גם בעל ה'עבודת ישראל' כתב: "יש ימים בשנה שהם שפלים, דהיינו ימי בין המצרים, יוכל האדם יותר להעלות יותר ניצוצות ויותר אבנים טובות ומרגליות יוכל ללקוט בהם ולהעלותם… וכל זה צריך לתקן בתורה ובתפילה ובתשובה".

"ואדרבה", הוא מוסיף וכותב, "בימים אלו הקדושה רבה מאוד, וכמשל אבן טוב שלפי גדולת ומעלת האבן הטוב, כמו כן, יש עליו כיסוי גדול יותר".

המגיד ממזריטש ביאר את הפסוק באיכה: "כל רודפיה השיגוה בין המצרים", כך: "כל מי שרודף להמליך את הבורא - יוכל להשיג יותר דוקא בימים אלו, בין המצרים". המגיד הוסיף והמשיל את המשל המופלא הבא: "כשהשר יושב בביתו - אז אימתו מוטלת, ולא כל איש ואיש יכול לבא פנימה. מה שאין כן, אם השר עובר בשוקים וברחובות חוץ לפלטרין שלו - אז הוא קרוב לכל קוראיו ויאזין שוועת כל הקוראים בשמו… לכן הרשות נתונה לכל אדם להתקרב אל מלכו של עולם, והוא עונה אליהם", מצטט ה'עבודת ישראל' את דברי המגיד.

באותו עניין, גם צום תשעה באב נקרא "מועד", וכך קונן ירמיה באיכה: "קרא עלי מועד לשבור בחורי". על כך כתב השל"ה: "ורמז כי לעתיד יהיה צום רביעי לחג לששון ולשמחה. ותשעה באב נקרא מועד - על שם עתיד שיהיה חג". זוהי הסיבה שכבר כיום, בשיא האבל, נקרא תשעה באב 'מועד', כי ה'ששון והשמחה', נמצאים וטמונים בו.

הבה נתגעגע לימי קדם, בהם עם ישראל היה בתפארתו, והבורא שכן בתוכינו – נתחזק, כדברי רבותינו בתורה, תפילה ותשובה – ונזכה לגאולת עולם במהרה בימינו אמן.

מה העבודה שלנו בימי בין המצרים? ולמה בכלל אנחנו צריכים להתאבל על בנין שחרב? הרב יצחק פנגר בהרצאה מיוחדת לימים אלו. צפו: