"דווקא כאן נצטווינו שלא להיכנע ליצר הרע בשום אופן"

בלונדון התכנסה קבוצת סטודנטים יהודים לשמוע שיעורי תורה מפיו של הגאון רבי יחזקאל אברמסקי זצ"ל. סטודנטים אלו היו בחלקם הגדול יהודים שאינם שומרי תורה ומצוות, אשר נמשכו לשיעוריו המרתקים של הרב, והתפעלו מגאונותו העצומה, מידיעותיו הרחבות ומחכמתו העמוקה. כל שיעור - היה חויה.

באחד השיעורים למדו הסטודנטים במסכת "קידושין" והגיעו לענין "אשת יפת תואר". הסבר הענין בקצרה: חייל שראה במלחמה אשה יפת תואר [גויה!] וחשק בה, מותר לו לשבותה, ולהביאה לביתו. שם יניח אותה להתאבל חודש ימים על עברה [מתוך תקוה שבינתיים ישקוט יצרו, והיא תתגנה בעיניו באבלה], ואם עדיין ירצה בה - יכול לגיירה ולשאת אותה לאשה!

הגמרא מציינת שהתורה לא היתה מתירה מעשה שכזה - לשאת אשה גויה - לולא שעת החימום וההתלהטות של סערת הקרב, שאז קשה לאדם לשלוט ביצריו. וכלשון הגמרא: "לא דברה תורה אלא כנגד יצר הרע".

כאן התלהטו הרוחות, והסטודנטים יצאו לסערת קרב: "הידד! אם התורה מתחשבת ביצר הרע, ומוכנה לבוא לקראתו ולוותר לו ויתורים - לי יש 'יצר הרע' להינשא לחברתי הגויה", כך קרא אחד הסטודנטים.

"ולי - יש 'יצר הרע' לא לשמור טהרת המשפחה", הריע השני. ולי - לדבר אחר, קרא השלישי, והמהומה רבתה.

נשא הרב את ידו ואמר: "סלחו לי, סבור הייתי שזהו שיעור בפני סטודנטים אינטלקטואלים..."

הסערה שככה, הסטודנטים נבוכו, והגאון המשיך ואמר: "טיעונים כאלו הייתי מוכן לשמוע מפי אנשים פשוטים ושטחיים. אבל אתם הלוא אנשים משכילים וחושבים, היאך לא תבחינו כי כתוב כאן ההיפך הגמור - דוקא כאן נצטווינו שלא להכנע ליצר הרע בשום אופן ובשום תנאי!"

"הכיצד?!" תמהו הסטודנטים, "והרי בפרוש נאמר כאן..."

"אבאר את דברי", אמר הרב, "הקב"ה נתן לנו תורה הכוללת בתוכה מכלול של מצוות, הדורשות מאיתנו ריסון והתאפקות בכל שטחי החיים: אכילה [מה כשר ומה טרף], ביגוד [לא ללבוש שעטנז, צניעות], חיי המשפחה [טהרת המשפחה], התעסוקה [שביתה ממלאכה בשבת], הרווחים [לא להלוות בריבית], ועוד ועוד.

אדם המתבונן במצוות אלו יכול לומר לעצמו: הכל טוב ויפה, הכל רצוי וכדאי. אולם לפעמים נקלע האדם למצוקה, לפעמים עומד הוא בנסיון שהוא אינו יכול להתגבר עליו - על מצב כזה בודאי לא דיברה התורה, לכך לא התכוונה...!

אולם בא ענין זה של "אשת יפת תואר" וטופח על פנינו: הנה איסור נישואין עם גויה הוא מהאיסורים החמורים בתורה, ובכל זאת אמרה לנו התורה: דעו שבסיטואציה מיוחדת ומסוימת יתלהט היצר עד כדי כך, שיקשה לעמוד בדחף, ולפיכך ניתן במקרה מיוחד זה, ההיתר - לגייר את האשה אפילו שלא מרצונה, ולשאת אותה לאשה.

בורא העולם, יוצר האדם, היודע בדיוק את כוחות הנפש של האדם, ידע שרק בסיטואציה אחת ויחידה אכן לא יוכל האדם להתגבר על יצרו, ולכן מראש הוא התיר זאת. ודווקא מהיתר זה אנו נוכחים לדעת שכל מצוה וכל "הגבלה" שכתובה בתורה - מותאמת לחלוטין לכוחות הנפש שלנו, ואנו אכן יכולים וחייבים לעמוד בה בכל תנאי ובכל מצב, שאם לא כן בורא עולם לא היה דורש זאת מאיתנו!".