לומדים תורה
הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא השכמת הבוקר ודיני איטר
מקבץ שאלות הלכתיות מצויות בנושא השכמת הבוקר ודיני איטר, מתוך הספר: "לחיות כהלכה – הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך"
- לחיות כהלכה
- כ"ז תמוז התשע"ח
(צילום: shutterstock)נעילת נעל שמאל כשנעל הימין אינו לפניו
שאלה: האם מותר לנעול נעל שמאל לפני נעל ימין, כאשר נעל הימין אינו לפניו?
תשובה: אין לנעול נעל שמאל קודם, אלא צריך להמתין עד שיביאו לו נעל ימין וינעלנו, ורק אחר כך ינעל נעל שמאל.
מקורות: שו"ע א"ח ב' ד', משנה ברורה ב' ז', וע"ע אז נדברו חלק י"א כ"ד ו'.
***
סדר הרחיצה והסיכה
שאלה: האם מותר לרחוץ ולסוך הגוף לפני הראש?
תשובה: צריך לרחוץ ולסוך קודם הראש עם הפנים, ואחר כך הגוף (הידים לפני הרגלים), וכן יד ימין לפני יד שמאל ורגל ימין לפני רגל שמאל.
מקורות: משנה ברורה ב' ז', ערוך השלחן ר"ס ג', וע"ע כף החיים ב' ח', הליכות שלמה ח"א פרק ב' ס"ק ל'.
מצוה לרחוץ פניו ידיו ורגליו בערב שבת (שו"ע א"ח ר"ס א'), ומנהג העולם לרחוץ תחילה הידים ואחר כך הפנים, אבל כל דברי רבותינו הם בדקדוק עצום, וצריך לרחוץ תחילה פניו, ואחר כך ידיו, ואחר כך רגליו (מחזיק ברכה ר"ס ג').
הערות: הרוחץ גופו ירחץ בסדר הזה, הראש עם הפנים, הלב, יד ימין, יד שמאל, רגל ימין, רגל שמאל, וכן יעשה בסיכה, ואם מתרחץ באמבטיה בהכרח שיכניס רגליו תחילה במים, לכן בזה יקפיד רק לרחוץ יד ימין לפני יד שמאל, אמנם בסיכה יסוך בסדר הנ"ל (ערוך השלחן ר"ס ג').
בבית המרחץ ירחץ תחילה מקום הנחת התפילין (כתרי אותיותתפילין (מרבי יהודה החסיד) עמ' ו'), ומסתמא כוונתו גם למקום הנחת התפילין של ראש וגם למקום הנחת התפילין של יד (מנחת סולת שם ס"ק 38).
כשרוחץ גופו, ירחץ תחילה מקום הנחת התפילין של ראש ומקום הקשר, ואחר כך מקום הנחת התפילין של יד (באר יעקב (על השו"ע) ד' ד').
הוספות: כשמתנגב אחרי הרחיצה, יקנח ראשו, ואחר כך יקנח את כל האברים (מסכת דרך ארץ רבה פרק י').
***
מקומות שאין לגעת בהם לפני נט"י של שחרית
שאלה: לפני נטילת ידים של שחרית, באיזה מקומות של הפנים אין לגעת בידיו?
תשובה: אין לגעת בפה, בחוטם, באוזניים, ובעינים, ואם אפשר יש ליזהר שלא לגעת אפילו על גבי העינים מבחוץ.
מקורות: שו"ע א"ח ד' ג', משנה ברורה ד' י"ב, וע"ע משנה ברורה ד' י"ג.
הערות: כתוב במור וקציעה דמה שאין לגעת במקומות אלו לפני נטילת ידים של שחרית, זה רק בפנימיות האברים אבל מבחוץ מותר, וכן כתוב בפרישה ובאליה רבה, אבל המחזיק ברכה חולק עליהם ודעתו שאפילו מבחוץ אסור, וכן משמע בזוהר ובעוד פוסקים (כף החיים ד' י"ח) [וע"ע מנחת גדעון ח"א א' כ', שערי אהרן שער העין ד' ח'].
***
אופן החזקת הידים אחרי נט"י של שחרית
שאלה: האם צריך להגביה ידיו אחרי נטילת ידים של שחרית?
תשובה: אחרי נטילת ידים של שחרית יפשוט כפות ידיו כמי שרוצה לקבל איזה דבר [* לקבל הטהרה], ויגביהם כנגד ראשו, ועיין בהערות.
מקורות: משנה ברורה ד' ט' [* מגן אברהם ד' ז'], וע"ע כף החיים ד' ט"ז, שו"ע האר"י ז"ל ד' ב', דעת נוטה ח"א עמ' קי"ב.
הערות: ויעשה כן מאחרי הנטילה עד שיסיים לברך ברכת על נטילת ידים (כף החיים ד' ט"ז, שו"ע האר"י ז"ל ד' ב', יסוד ושורש העבודה שער שני סוף פרק ראשון), ואם אינו מברך ברכת על נטילת ידים סמוך לנטילה, יעשה כן רק בשעת הברכה (כף החיים ו' ב', דעת נוטה ח"א עמ' קי"ב) [ועיין אליה רבה ד' ה', וע"ע משנה ברורה ד' ד', כף החיים קס"ב ג', קס"ו י'].
מי שאינו מגביה ידיו, הוא בכלל כל המזלזל בנטילת ידים וכו' (כף החיים ד' ט"ז).
הוספות: ולענין אם צריך להגביה ידיו אחרי נטילת ידים לסעודה, עיין שו"ע א"ח קס"ב א', משנה ברורה קס"ב ט', כף החיים קס"ב א'-ה', פסק"ת קס"ב ב'.
***
נטילת ידים אחרי חיכוך בשערות הראש
שאלה: הנוגע בשערות הראש, או שמחכך בהם, האם צריך ליטול ידיו?
תשובה: המחכך או חופף בשערות הראש, צריך ליטול ידיו, אבל אם רק נוגע בהם, אינו צריך ליטול ידיו.
מקורות: שו"ע א"ח ד' י"ח, כ"א, צ"ב ז', קס"ב ח', קס"ד ב', וע"ע שערי הברכה פרק א' ס"ק קמ"ה, פסק"ת ד' כ"ד.
המחכך בשערות הראש צריך ליטול ידיו, כיון שמחכך בין השערות שהוא מקום הזיעה, אבל אם רק נוגע בשערות, או אפילו אם מקנח בהם ידיו, אבל רק מלמעלה, אינו צריך ליטול ידיו (משנה ברורה קס"ב נ"ח, קס"ד י').
הערות: ונטילה זו שצריך ליטול אינה משום רוח רעה, אלא משום נקיות, ואינו צריך ליטול ידיו שלוש פעמים, אלא רק פעם אחת (משנה ברורה ד' ל"ט, מ"א) [וע"ע כף החיים ד' ס"א].
המחכך בשערות הראש על ידי דבר אחר (כגון בגד או מסרק), כתוב בערוך השלחן (ד' כ"א) שצריך ליטול ידיו, אבל בכף החיים (ד' פ"ז) כתוב שאינו צריך ליטול ידיו, וכן נראה דעת המשנה ברורה (אשי ישראל פרק ב' ס"ק קל"ח).
המחכך במקומות המגולים שבראש, אינו צריך ליטול ידיו (שו"ע א"ח ד' כ"א), והיינו במה שהוא מחוץ לכובע שעל הראש (וזה בין אם השערות מגולחות, ובין אם יש שם שערות), כיון שהזיעה מזקת רק אם יש בה זוהמא, ובמקומות המגולים (אפילו אם יש שם שערות) היות ושולט שם האויר, אין בזיעה ההיא זוהמא, ודלא כמאמר מרדכי (ד' י"א) שכתב דאפשר לחלק שרק במקום מגולה שהשערות מגולחות אינו צריך ליטול ידיו, אבל במקום שיש שם שערות צריך ליטול ידיו, כיון שמחמימות השיער יש זוהמא בזיעה (כף החיים ד' צ"ח) [וע"ע שבט הלוי ח"ח ב' א'], אמנם יש מחמירים בזה לכתחילה (במחכך במקומות המגולים שבראש במקום השערות), שצריך ליטול ידיו (אשל אברהם (מבוטשאטש) ד' כ"א, מנחת יצחק ח"ד קי"ד ב', אשי ישראל עמ' תשמ"ב, ונקיות וכבוד בתפילה עמ' קס"ה בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א) [וע"ע כף החיים ד' ע"ה, אשי ישראל פרק ב' ס"ק קל"ח, אעלה בתמר על החזו"א עמ' י', נקיות וכבוד בתפילה עמ' קס"ה].
הוספות: בענין אם צריך ליטול ידיו כאשר מהדק בידיו התפילין של ראש, עיין דעת תורה ד' כ"א, קס"ב ח', מנחת יצחק ח"ד קי"ד ב', דינים והנהגות מהחזו"א א"ח ג' י', לקט הקמח החדש צ"ב י"ח, פסק"ת כ"ז ב', וע"ע שער הציון קס"ב מ"ו, מנחת גדעון ח"א פרק ז' ס"ק ז'.
השאלות והתשובות נלקחו מתוך הספר: "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך". לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.