הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא תפילין ובר מצוה

שחרות רצועות התפילין

שאלה: האם מותר להניח תפילין אשר ברצועה יש מקום שהצבע השחור ירד ממנה?

תשובה: אין להניח תפילין אלו, אלא צריך להניח תפילין שכל הרצועה היא שחורה.

מקורות: הלכה למשה מסיני שרצועות התפילין יהיו שחורות (שו"ע א"ח ל"ג ג'), וזה מעכב אפילו בדיעבד (ביאור הלכה ל"ג ג' הלכה), ויש להסתפק אם מדאורייתא צריך שיהיה שחור רק בתוך השיעור המעכב של הרצועה, והשאר הוא רק למצוה ולנוי בעלמא, או שגם במה שיותר מהשיעור צריך להיות שחור, כיון שזה מחובר, וצריך עיון (ביאור הלכה ל"ג ג' הרצועות) [וע"ע שלמת חיים סי' מ"ג, הליכות שלמה ח"א פרק ד' ס"ק מ"א, זכרון אליהו כ' ז', משנת הסופר כ"ג ז', ביאור הסופר כ"ג ב' שחורות].

הערות: במקום הידוק הקשר מצוי מאוד להתמעך השחרות של הרצועה, וצריך ליזהר בזה מאוד (משנה ברורה ל"ג י"ט).

לדעת המשנה ברורה לא אומרים רובו ככולו בשחרות הרצועה, ויש לציין דיש מי שמקיל בזה (עיין ביאור הלכה ל"ג ג' הרצועות, שלמת חיים סי' מ"ג, זכרון אליהו כ' ז', משנת הסופר ילקוט הסופר כ"ג ב', תשובות והנהגות ח"ב סי' כ"ב, אור לציון ח"ב מ"ד ל"ט) [וע"ע דולה ומשקה עמ' מ', מראה דבר ח"א סי' ג'].

הוספות: כל איש ישראל רגיל במצות תפילין, אבל האם משגיח עליהם שיהיו מרובעים כדין ושהרצועות יהיו שחורות, שכל זה הוא הלכה למשה מסיני, וגם האם כל התפילין מונח על הראש ולא על המצח, וגם בשל יד האם כולו מונח על מקום הקבורת ולא קצת למטה ממנו, שבכל זה כידוע רגיל לעבור מי שאינו בן תורה מחמת חסרון ידיעה (שמירת הלשון ח"א שער התורה פרק ז' ד"ה ונצייר).

***

נגיעת קשר היו"ד בתפילין של יד

שאלה: האם קשר היו"ד צריך לגעת בבית התפילין של יד?

תשובה: קשר היו"ד צריך לגעת בבית התפילין של יד, וצריך ליזהר שלא יזוז ממנו.

מקורות: שו"ע א"ח כ"ז ב', משנה ברורה כ"ז י"א, ביאור הלכה כ"ז ב' יש, וע"ע ארחות רבנו ח"ג עמ' קצ"ד, פסק"ת כ"ז ו'.

הערות: ובזוהר מחמיר מאוד בענין זה, ויש מחמירים גם כשהתפילין של יד מונח בתיק שלו, שצריך ליזהר שלא יזוז כלל קשר היו"ד מהבית של התפילין (משנה ברורה כ"ז י').

***

הפסק בין הנחת תפילין של יד לשל ראש

שאלה: האם מותר לענות לדבר שבקדושה בין הנחת תפילין של יד להנחת תפילין של ראש?

תשובה: אין לענות לדבר שבקדושה בין הנחתם, אלא שומע ומכוין למה שאומרים, ואפילו לענות אמן על ברכת התפילין ששומע מחבירו אסור (אם אינו יוצא מברכתו).

מקורות: שו"ע א"ח כ"ה י', משנה ברורה כ"ה ל"ה, וע"ע ערוך השלחן כ"ה י"ז, קיצור שו"ע י' ח'.

הערות: ואם הפסיק ביניהם וענה לדבר שבקדושה, הוא צריך לברך על מצות תפילין לפני הנחת תפילין של ראש (משנה ברורה כ"ה ל"ו) [ועיין שונה הלכות כ"ה ל"ח, וע"ע ביאור הלכה כ"ה י' אם, פסק"ת כ"ה י"ח], אמנם יש לציין שבכף החיים (כ"ה ס"ג) כתוב שלא יברך.

המניח תפילין דרבינו תם, וכן המניח תפילין בלי ברכה [כגון שחלצם על מנת לחזור ולהניחם (פסק"ת כ"ה י"ח)], יש להקל שיכול לענות לדבר שבקדושה בין הנחתם, אבל אחר כך יזיז את התפילין של יד ממקומו קודם שיניח התפילין של ראש, כדי שיהיה הוייה אחת לשניהם (משנה ברורה כ"ה ל"ו) [וע"ע פסק"ת סי' כ"ה ס"ק 138].

הוספות: יש ליזהר לכתחילה שלא לרמוז בעיניו ולא לקרוץ באצבעותיו, בין הנחת תפילין של יד להנחת תפילין של ראש (משנה ברורה כ"ה כ"ט).

***

היסח הדעת מהתפילין

שאלה: כאשר התפילין עליו, האם מותר לו להסיח דעתו מהם?

תשובה: הוא חייב למשמש בתפילין בכל עת שנזכר בהם, כדי שלא יסיח דעתו מהם [* היסח הדעת גמור], אמנם בשעה שמתפלל או לומד אינו צריך למשמש בהם.

מקורות: שו"ע א"ח כ"ח א', משנה ברורה כ"ח א', ב', מ"ד ג' [* שו"ע הרב כ"ח ב', ערוך השלחן כ"ח ב'], וע"ע ערוך השלחן כ"ח ג', ד'.

הערות: וימשמש תחילה בתפילין של יד, ואחר כך בשל ראש (שו"ע א"ח כ"ח א', משנה ברורה כ"ח ד') [וע"ע שיח הלכה כ"ח ד'].

יש לציין שבשו"ע הרב (כ"ח ב') כתוב שטוב למשמש בהם גם בשעה שמתפלל, ובבית ברוך [על החיי אדם] (ח"א י"ד צ"ז) כתב דנראה שזה חוץ מבשעה שמתפלל השמונה עשרה [וע"ע ביאור הלכה מ"ד א' ישן, באר היטב מ"ד א', שערי תשובה כ"ח א', כף החיים כ"ח ב', שיח הלכה כ"ח א', ב', פסק"ת כ"ח א'].

הוספות: כל זמן שהתפילין עליו, אסור להסיח דעתו מהם אפילו רגע אחד, ואינו נקרא היסח הדעת אלא כשעומד בשחוק או קלות ראש, אבל כשהוא עוסק במלאכתו ואין דעתו על התפילין ממש, זה לא נקרא היסח הדעת, אם לא שמטריד דעתו כל כך לצרכי הגוף עד שלבו פונה מיראת שמים מחמת טרדתו, ומכל מקום מצוה מן המובחר שיהיה דעתו תמיד על התפילין ושלא יסיח דעתו מהם כלל (חוץ מבשעה שמתפלל או לומד) (משנה ברורה מ"ד ג', שו"ע הרב כ"ח א') [וע"ע פסק"ת כ"ח ב'].

אנשי מעשה נוהגים ללמוד אחרי התפילה עם התפילין, אבל יש ליזהר שלא לדבר עמם דברים בטלים, דמלבד איסור דיבור דברים בטלים, בא על ידי זה לידי היסח הדעת (משנה ברורה ל"ז ז') [וע"ע פסק"ת ל"ז ד'].

***

שינה כשהתפילין עליו

שאלה: האם מותר לישון שינת עראי כשיש עליו תפילין?

תשובה: כאשר התפילין עליו אסור לישון אפילו שינת עראי, שמא יפיח בהם.

מקורות: שו"ע א"ח מ"ד א', משנה ברורה מ"ד א', וע"ע ביאור הלכה מ"ד א' אפילו, פסק"ת מ"ד א'.

***

זמן הבר מצוה למי שנולד בא' כסלו

שאלה: מי שנולד בא' כסלו בשנה שראש חודש היה רק יום אחד, ונעשה בר מצוה בשנה שראש חודש יומיים, באיזה יום מראש חודש הוא נעשה בר מצוה?

תשובה: הוא נעשה בר מצוה ביום הראשון של ראש חודש, דהיינו בל' מרחשון.

מקורות: משנה ברורה נ"ה מ"ה, וע"ע שבט הלוי חלק י"א סי' י"ח, בירור הלכה קמא א"ח ח"א עמ' קל"א.

הערות: וזה נוגע לילדים שנולדו בא' כסלו תשס"א, תשס"ו, תשע"ב, תשע"ה, שנעשים בר מצוה בל' מרחשון תשע"ד, תשע"ט, תשפ"ה, תשפ"ח.

ולילדים שנולדו בא' טבת תשס"א, תשס"ה, תשע"ג, שנעשים בר מצוה בל' כסלו תשע"ד, תשע"ח, תשפ"ו.

הוספות: מי שנולד בל' שבט בשנה פשוטה ונעשה בר מצוה בשנה מעוברת, דעת הבנין ציון שנעשה בר מצוה בל' אדר א', ויש חולקים ודעתם שנעשה בר מצוה בל' שבט, והגרש"ז אויערבאך זצ"ל אמר שלחומרא יש לנקוט כמו הבנין ציון (אשי ישראל פרק ט"ו ס"ק כ"ו) [וע"ע פסק"ת נ"ה י"ט].