אסתר מונוביץ: "פתאום קלטתי איזה סודות אני מצליחה לגלות"

השיחה עם אסתר מונוביץ היא לא פחות מאשר מרתקת. לכל מילה שיוצאת מפיה יש משמעות, לעתים יותר מאחת. וכשהיא מדברת קשה לעקוב אחריה. קשה, אך שווה בהחלט.

"אני חושבת שחלק מהמקום שאליו הגעתי כיום נוגע לתהליכים שעברתי בחיים שלי", היא מספרת ראשית כל על עצמה. "אבא שלי הגיע ממשפחה חשובה מאוד שנמנית כולה על חסידות גור. בשונה ממשפחתו, אבא ביקש להיות מודרני ומתקדם, הוא בחר להימנות על המגזר הדתי לאומי ובבית כזה אני גדלתי. במשך שנים נמניתי על הציבור הדתי לאומי, ורק בשנים האחרונות זכיתי לעשות את המהפך ולהתחזק מאוד. אני קוראת לזה ש'חזרתי בתשובה'. אני מרגישה ממש ששבתי הביתה. אולי יהיו כאלו שיתמהו על הניסוח, אבל שמעתי מהרב יצחק גינצבורג שליט"א  כי 'בדור המשיח גם הצדיקים יחזרו בתשובה...' אז מבחינתי זה בדיוק התהליך שזכיתי לעבור".

הסודות שמאחורי המילים

"המילים היו תמיד קרובות לליבי", מוסיפה אסתר כשהיא עוברת לספר על עיסוקה כיום. "הייתי תמיד מתבוננת בטרמינולוגיה שלהן, בשורשים שלהן, עניין אותי לקרוא אותן מכל הכיוונים האפשריים. זה הגיע באופן טבעי, כי עבדתי בין היתר כמרצה לספרות במכללה, אבל עם הזמן, לאחר שהתחזקתי הפכתי למרצה ליהדות".

המיוחד בהרצאותיה של אסתר, כמו גם בספרים שכתבה ובקלפים שהוציאה, שהם עשויים כולם מ'סודות של מילים'. "אני מנסה בכל פעם מחדש לקרוא את המילים שאני נתקלת בהן ולבדוק מה הן רוצות לשדר לי", היא מסבירה. "הכל התחיל מכך שהרגלתי את עצמי לקרוא את הפרשה יחד עם בעל הקורא, מילה במילה. באחת הפעמים כשקראתי את פרשת יתרו ראיתי שכתוב 'וכל העם רואים את הקולות'. כמובן שעלתה בי השאלה הידועה – איך אפשר לראות קולות? הרי קולות ניתן רק לשמוע, ובאמת ראיתי פירוש שאומר שמשה שמע את הקולות של הקב"ה מארבעת קצוות העולם, ובני ישראל ראו בינתיים אותיות של אש מהשמיים, אבל אני בינתיים כבר קיבלתי השראה ושמתי לב לכך שאת המילה 'קולות' ניתן לקרוא גם כמו 'כל-אות'. זה הפעים אותי, כי זהו בדיוק הדבר שאני מתחברת אליו. לבחון את האותיות ולראות מה שהן מלמדות אותי".

מאז אותו יום גילתה אסתר עוד אלפים רבים של מילים מרתקות בשפה העברית, שהיא הצליחה לנתח אותן ולקחת מהן מוסר לחיים. "קחי למשל את המילה 'מצורע'", היא אומרת לי, "אם תשימי לב, אפשר לחלק את המילה לשתי מלים: 'מצוא-רע'. האדם המצורע הוא זה שמצא רע אצל החבר, הוא דיבר עליו לשון הרע ולכן נענש בצרעת. או למשל המילה 'אויר'. הרי אפשר לקרוא אותה כמו 'אור י-ה'. זהו האור של הקב"ה. והמילה 'תודה' היא בעצם 'תודעה'. אם נוציא מה'תודעה' את האות ע' נקבל את המילה 'תודה', ומתי אנו אומרים תודה? כשיש לנו 'עין' טובה.

"המעניין הוא שבחלק גדול מהמילים שאני לומדת, אני נתקלת לאחר מכן אצל מפרשים שונים שאומרים דברים דומים. אני כמובן מדגישה תמיד בהרצאותיי שמטרתי היא לא לפרש חלילה את התורה. מי אני שאשווה את פירושיי לפירושיהם של קדושי עליון? אבל כשאני רואה אצל המפרשים הגדולים דברים שמתחברים לדברים שחשבתי עליהם אני מרגישה מעין השלמה. כי  שפת הקודש שלנו היא מדהימה כל כך, הכל מצוי בה, הכל קיים בה".

מילים עם מסר

אם יכולתם לחשוב שהמטרה של אסתר בפענוח המילים היא לצורך השעשוע וחידודי הלשון, מסתבר שהדברים שונים בתכלית. "המטרה שלי היא אחת ויחידה – ללמוד דרך סודות המילים איך נכון לנהוג בעבודת השם", היא מסבירה.

"כך למשל אם ניקח את המילה 'פרנסה', נוכל לראות שניתן לקרוא אותה כמו 'רסן-פה'. כלומר – מי שלא שומר על הפה שלו, עלול לאבד את פרנסתו. או המילה 'רפואה' - אפשר לחלקה למילים 'אור-פה'. אם נוציא מהפה שלנו רק מילים טובות ובעיקר נקפיד על תפילה ואמירת תהילים, נזכה בעזרת השם לרפואת הגוף. ומהמילה 'אהבה' ניתן להוציא את ראשי התיבות 'אור הקדוש ברוך הוא'. ומי האוהב הגדול ביותר שלנו אם לא הקב"ה? אגב, גם 'משבר' יכול להפוך ל'מבשר' (מלשון בשורה) ואם נתבונן על האותיות ע', פ' ו-צ', ונכתוב אותן בכתיב מלא, נראה שמי שיש לו 'עין' טובה ושומר על 'הפה' זוכה להיות 'צדיק'. זה גם ממחיש לי בכל פעם מחדש עד כמה אנו צריכים לשמור על השפה שלנו, כי המילים שאנו מוציאים הן בעלות משמעות כה רבה. אסור לנו להקל ראש ולהשתמש בהן סתם כך לחינם".

רבים מהפירושים ומשחקי המילים של אסתר כבר הפכו לנפוצים ושימושיים מאוד בציבור. כך למשל המילה 'המתנה' שהיא בעצם ה-מתנה הכי גדולה שאפשר לקבל, או המילה 'זלזול' שאפשר לשמוע בה את המילים 'זול, זול'. וכן המילה 'הקנטה' שהופכת ל'הקטנה'. גם האפשרות להפוך 'צרות' ל'אוצרות' הגיעה ממנה.

"הצרות שהופכות לאוצרות זהו מושג שאני משתמשת בו לעתים קרובות, בהרבה מאוד תחומים", מסבירה אסתר, "כי האות א' היא הראשונה שבאותיות ומרמזת לנו על אלופו של עולם, וכשאנו מתחברים לאלופו של עולם, אנו רואים כל דבר כאוצרות. זה לא רק דקלום או סיסמא, אם אדם חי ככה, אז כך בדיוק הוא מרגיש".

איך את מצליחה לחשוב על כל הרעיונות האלו?

"מדובר בסייעתא דשמיא, אלו דברים שפשוט מתפרצים אצלי מתוך ההשראה", היא מסבירה, "אבל מעבר לכך, נראה לי שעם מעט העמקה, יכולים גם אנשים אחרים לחשוב עליהם. הנה, בואי תנסי את כוחך", היא מזמינה אותי. "קחי למשל את המילה 'קושי'. איזו מילה מתחבאת בפנים?"

אני מהרהרת לרגע ומשיבה את מה שנראה לי כטבעי ביותר: "המילה 'קש'. הקושי גורם לנו לחוש איך כל הדברים שסביבנו יבשים ותפלים כמו קש".

אסתר מחייכת לשמע תשובתי ומשיבה שהכל תלוי בנקודת מבט. "מה דעתך לראות ב'קושי' את המילה 'שי'? הרי כשאדם חווה קושי הוא יכול לבחור איך להתמודד אתו, ויש לו אפשרות למצוא בתוך הקושי את השי, את המתנה הגדולה ביותר בשלו".

ולסיום מבקשת אסתר לציין מילה האהובה עליה במיוחד. זו המילה "אדם". "אם ניקח את המילה הזו ונכתוב אותה בצורה מאונכת ובאותיות שלמות נגלה דבר מדהים", היא טוענת, ושוטחת לפנינו את הפענוח הבא:

אלפ

דלת

מם

"אחרי שאנו לוקחים את האותיות הראשונות המרכיבות את המילה 'אדם', נשארת לנו המילה 'מתפלל'", היא אומרת, "כי מהי הפנימיות של האדם? להתפלל. גם קראתי באחד הספרים האדמו"רים כי 'ראוי לקרוא לאדם 'מתפלל''. "כל ההוויה שלנו, בפרט בתקופה זו, צריכה להיות תפילה", היא מסכמת.

ליצירת קשר עם אסתר: estimonovich@gmail.com