הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא פסוקי דזמרה ועניה לדבר שבקדושה

מתי מותר לברך אשר יצר באמצע שחרית

שאלה: האם מותר לברך ברכת אשר יצר באמצע תפלת שחרית?

תשובה:א) מתחילת התפילה (מהברכות) עד ברוך שאמר מותר לברך, חוץ מבאמצע ברכה.

ב) מברוך שאמר עד הקדיש שאחרי ישתבח מותר לברך בין הפרקים, וכן בין ישתבח לקדיש.

ג) מהקדיש שאחרי ישתבח עד סוף השמונה עשרה אין לברך אלא אחרי השמונה עשרה.

מקורות: שו"ע א"ח נ"א ד', נ"ד ג', משנה ברורה נ"א ח', נ"ד י"ג, ס"ו כ"ג, ביאור הלכה נ"א ד' צריך, נ"ג ג' אין, וע"ע כף החיים נ"א כ"ח, אור לציון ח"ב ה' ב', דעת נוטה ח"א עמ' קל"ג, שיח הלכה נ"א ט', בירור הלכה תניינא סי' נ"א, לקט הקמח החדש ס"ו כ"ו, פסק"ת נ"א י"ב.

הערות: אלו הם בין הפרקים שבפסוקי דזמרה: א) בין סיום ברוך שאמר להודו (ולנוסח ספרד ועדות המזרח, למזמור לתודה, ובשבת למזמור שיר ליום השבת), ב) מאחרי ויאמרו כל העם אמן והלל לד' עד תנו עוז [בין פסוק לפסוק], ג) בין הוא נותן עוז ותעצמות לעם ברוך אלוקים לא-ל נקמות, ד) מאחרי השב גמול על גאים עד נפשנו חכתה לד' [בין פסוק לפסוק], ה) מאחרי יהי חסדך ד' עלינו כאשר יחלנו לך עד מזמור לתודה (ובשבת עד למנצח מזמור לדוד) [בין פסוק לפסוק], ו) בין מזמור למזמור במזמורים שמוסיפים בשבת, ז) מאחרי סיום מזמור לתודה (ובשבת מאחרי סיום ד' מלך) עד יהי שם ד' מבורך [בין פסוק לפסוק], ח) מאחרי רם על כל גוים ד' על השמים כבודו עד תהלה לדוד [בין פסוק לפסוק], ט) בין סיום הללוקה הללו א-ל בקדשו לברוך ד' לעולם, י) בין סיום ברוך ד' לעולם לויברך דוד, יא) בין מודים אנחנו לך ומהללים לשם תפארתך לאתה הוא ד' לבדך (ולנוסח ספרד ועדות המזרח לויברכו שם כבודך), יב) בין סיום ויברך דוד לויושע, יג) מאחרי ד' ימלוך לעולם ועד עד ישתבח [ובשבת עד נשמת (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א)] [בין פסוק לפסוק] (משנה ברורה נ"א י"ג, שו"ע הרב נ"א ה', ערוך השלחן נ"א א') [וע"ע שו"ע הרב נ"א ה', ערוך השלחן נ"א ז'].

בענין אם ברוך שאמר דינו כפסוקי דזמרה מתחילתו (מברוך שאמר והיה העולם) או רק מהברכה (מבא"י אמ"ה הא-ל האב הרחמן), עיין ראבי"ה ח"א סי' ל"ב, סוף סימן קס"ח, ערוך השלחן נ"א ג', כף החיים נ"א י"א, קצות השלחן י"ח ב', וע"ע משנה ברורה נ"א ב'.

הוספות: המברך ברכת אשר יצר סמוך לישתבח, נכון שיאמר עוד הפעם תהלה לדוד (אשרי) לפני ישתבח, כדי שיהיה לברכה (ישתבח) על מה לחול (ביאור הלכה נ"ג ב' וקצת) [וע"ע משנה ברורה נ"ג ה'], וכן מי שצריך לברך אשר יצר אחרי ברוך שאמר, נכון שיאמר מקודם קצת פסוקי דזמרה (כף החיים נ"א ד', שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א) [וע"ע משנה הלכה נ"א ה' ד"ה בין].

***

סדר העדיפות בפסוקי דזמרה

שאלה: מה סדר העדיפות למי שצריך לדלג על חלק מהפסוקי דזמרה (כדי להתפלל בציבור)?

תשובה: סדר העדיפות הוא: א) ברוך שאמר, תהלה לדוד (אשרי), ישתבח, ב) הללוקה הללו א-ל בקדשו, ג) הללוקה הללו את ד', ד) שאר הללוקה, ה) ויברך דוד עד "לשם תפארתך", ו) הודו לד' עד לפני "והוא רחום", ז) יהי כבוד מ"והוא רחום", ח) שאר הפסוקי דזמרה.

מקורות: שו"ע א"ח נ"ב א', משנה ברורה נ"ב א', ג', ד', וע"ע ערוך השלחן נ"ב ו', ז', שיח הלכה נ"ב ב', אבני ישפה ט' י"ג.

הערות: מה שכתבנו באות ו' זה לנוסח אשכנז האומרים הודו אחרי ברוך שאמר, אבל לנוסח ספרד ועדות המזרח האומרים הודו לפני ברוך שאמר, סדר העדיפות שלו הוא אחרי שאר הפסוקי דזמרה (כף החיים נ"ב ג', מאמר מרדכי נ"ב ב').

בשבת סדר העדיפות הוא: א) ברוך שאמר, תהלה לדוד (אשרי), נשמת, ישתבח, ב) כל המזמורים שאומרים בחול לפי הסדר הנ"ל, ג) למנצח מזמור לדוד, ד) לדוד בשנותו, ה) תפלה למשה, [* ו) מזמור שיר ליום השבת, ז) הודו לד' כי טוב (הלל הגדול)], ח) שאר הפסוקי דזמרה (משנה ברורה נ"ב ה') [* קיצור שו"ע י"ד ז', הלכות שבת בשבת ח"א ו' ל'] [ולנוסח ספרד ועדות המזרח, מזמור שיר וד' מלך קודמים לשאר המזמורים שמוסיפים בשבת].

כשאין זמן יאמר ברוך שאמר, תהלה לדוד עד הסוף כולל ואנחנו נברך י-ה, וישתבח, אבל אסור לומר ברוך שאמר וישתבח בלי לומר מזמור ביניהם (חיי אדם ח"א י"ט ד'), והאדר"ת (תפלת דוד עמ' י"ז) כתב שכאשר הזמן קצר הוא מדלג על הפסוק אשרי ומתחיל בתהלה לדוד, וכן מדלג על הפסוק ואנחנו נברך י-ה שלאחריו [וע"ע משנה ברורה נ"ב ה', ו'].

הוספות: אין שום היתר לדלג חלק מהפסוקי דזמרה אלא רק משום תפילה בציבור ובאקראי, וגם על זה רבים מפקפקים וכתבו שמהפך ע"י זה כל צינורות התפילה (ארחות יושר (מהגר"ח קניבסקי שליט"א) ל' ו').

מי שנתאחר לבוא לבית הכנסת יראה לומר על כל פנים לפני שיתחיל להתפלל, ברכת על נטילת ידים, אלוקי נשמה, וברכת התורה (משנה ברורה נ"ב ב').

מי שיצטרך לדלג על ברוך שאמר אשרי (נשמת) וישתבח כדי להתפלל בציבור, עדיף שיתפלל ביחידות ולא ידלג אפילו על אחד מהם (משנה ברורה נ"ב ה', ו').

***

עניית אמן באמצע ברוך שאמר

שאלה: באמצע ברוך שאמר, האם מותר לענות אמן על ברכה?

תשובה:א) מתחילת ברוך שאמר עד ברוך אתה ד' אמ"ה הא-ל האב הרחמן מותר לענות אמן על כל הברכות.

ב) מברוך אתה ד' אמ"ה הא-ל האב הרחמן (אחרי שאמר שם ד') עד ברוך אתה ד' מלך מהולל בתשבחות מותר לענות אמן על כל הברכות, חוץ מעל ברכות ברוך שאמר וישתבח.

ג) בברכת ברוך אתה ד' מלך מהולל בתשבחות (אחרי שאמר שם ד') אסור לענות אמן על כל הברכות, ואפילו לאמן יהא שמיה רבא ולקדושה [ולברכו] אין לענות.

מקורות: משנה ברורה נ"א ב', ביאור הלכה ס"ו ג' לקדיש, וע"ע אשי ישראל פרק ט"ז ס"ק י"ב, ט"ו.

הערות: אמנם יש לציין על מה שכתבנו באות ב', שבכף החיים (נ"א י"א) כתוב דאין לענות אמן על כל הברכות, ודינו כמו ברכות קריאת שמע [וע"ע פסק"ת נ"א ד'].

***

שהיה בין המילים בהודו

שאלה: האם יש תיבות שצריך להפסיק ביניהן בהודו (שבפסוקי דזמרה)?

תשובה: צריך להפסיק מעט בין "כי" ל"כל אלהי העמים אלילים", וכן בין "אלילים" ל"וד' שמים עשה" [* כדי שלא יהא נראה כחוזר למעלה].

מקורות: שו"ע א"ח נ"א ו', משנה ברורה נ"א י"ד [* טור נ"א ו'].

הערות: ומכל מקום לא יפסיק יותר מדי, כדי שלא יהא נראה כסוף פסוק (אליה רבה נ"א ה').

הוספות: וכן צריך להפסיק מעט בין "העמים" ל"אלילים", ובין "וד' שמים" ל"עשה", כדי שלא יבליע המ"ם (משנה ברורה נ"א י"ד).

כתוב בשו"ע הלכות קריאת שמע (א"ח ס"א כ"א, כ"ב) שתיבה המתחילה באל"ף כשהיא אחרי תיבה הנגמרת במ"ם, צריך להפסיק ביניהן, ושיש להקפיד בזה גם בפסוקי דזמרה ובתפילה.

***

אמירת מזמור לתודה בנגינה

שאלה: איך צריך לומר מזמור לתודה?

תשובה: צריך לומר מזמור לתודה בנגינה, כיון שכל השירות עתידות להתבטל חוץ ממזמור לתודה.

מקורות: שו"ע א"ח נ"א ט', וע"ע חסד לאלפים נ"א י"א, שערי אהרן נ"א מ"ח, שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א.

הערות: הגרש"ז אויערבאך זצ"ל העיר, מפני מה לא מקיימים דברי השו"ע שצריך לומר מזמור לתודה בנגינה (הליכות שלמה ח"א פרק ו' ס"ק 42), וכן העיר הגרי"ש אלישיב זצ"ל (איש על העדה עמ' נ').

אע"פ שהגרי"ש אלישיב זצ"ל היה נוהג להתפלל כל התפילה בנעימות, מכל מקום מזמור לתודה אמר בנעימות יתירה (איש על העדה עמ' נ').

בחיי אדם (ח"א י"ח א') ובקיצור שו"ע (י"ד ד') כתוב שצריך לומר מזמור לתודה בשמחה ע"כ, ולא כתבו שצריך לאומרו בנגינה, וכנראה שכן פירשו דברי השו"ע (שיח תפילה שער ד' ב' ד').

בשלחן הטהור [קומרנא] (נ"א ט') כתוב שצריך לומר מזמור לתודה בנועם ובכוונה [וע"ע אליה רבה נ"א י"א, שו"ע הרב נ"א א'].

***

מי שלא כיון באמירת פותח את ידך

שאלה: מי שלא כיון בפסוק פותח את ידיך, האם הוא צריך לחזור על הפסוק?

תשובה: כן, ואם הוא כבר גמר המזמור, יחזור מפותח את ידך עד סוף המזמור.

מקורות: שו"ע א"ח נ"א ז', משנה ברורה נ"א ט"ז.

הערות: ואם רק אחרי שאמר גם מזמורים אחרים נזכר שלא כיון, ואין לו זמן לחזור [* לומר מפותח את ידך עד סוף המזמור], מכל מקום יאמר אחרי התפילה מפותח את ידך עד סוף המזמור (משנה ברורה נ"א ט"ז) [* שאלת רב ח"א עמ' קס"ג, שיח הלכה נ"א י"ג].

***

זמן אמירת ישתבח

שאלה: מי שסיים לומר הפסוקי דזמרה עד ישתבח, האם יכול לחכות כדי לומר ישתבח ביחד עם השליח ציבור?

תשובה: אין לחכות כדי לומר ישתבח ביחד עם השליח ציבור (בין בחול ובין בשבת), כיון שצריך לאומרו מיד אחרי הפסוקי דזמרה.

מקורות: משנה ברורה נ"ג ט', וע"ע ערוך השלחן נ"ג ד'.

הערות: אם אין מנין בבית הכנסת, השליח ציבור צריך לחכות כדי לומר ישתבח עד שיהיה מנין (שו"ע א"ח נ"ג ג'), כיון שצריך להסמיך ישתבח לקדיש, אמנם הציבור צריכים לומר ישתבח מיד אחרי הפסוקי דזמרה (משנה ברורה נ"ג ט') [וע"ע שלחן שלמה נ"ג ב'].

הוספות: לכתחילה טוב ליזהר שלא לשהות הרבה בין ברוך שאמר לפסוקי דזמרה (עיין מגן אברהם סי' ר"ו ס"ק ד') (משנה ברורה נ"א ד'), וממה שציין לעיין במגן אברהם, משמע שאין לשהות יותר מכדי דיבור (אשי ישראל פרק ט"ז ס"ק ט').

בשעת אמירת ברוך שאמר יאחז שני הציציות שלפניו, ולאחר גמר ברוך שאמר ינשקם (משנה ברורה נ"א א'), וכן המנהג, אבל אני נוהג לנשקם אחרי הפסוק הראשון של הפסוקי דזמרה, כדי שלא להפסיק בין ברוך שאמר לפסוקי דזמרה (תפלת דוד (מהאדר"ת) עמ' ט"ז).

***

עניית אמן באמצע ישתבח

שאלה: באמצע ישתבח, האם מותר לענות אמן על ברכה?

תשובה:א) מתחילת ישתבח עד תחילת הברכה מותר לענות אמן על כל הברכות, חוץ מעל ברכות ברוך שאמר וישתבח.

ב) מתחילת הברכה עד סוף ישתבח אין לענות אמן על כל הברכות, ואפילו לאמן יהא שמיה רבא ולקדושה [ולברכו] אין לענות.

מקורות: שו"ע א"ח נ"ד ב', משנה ברורה נ"א ב', נ"ד ג', ביאור הלכה נ"א ב' ברוך, ס"ו ג' לקדיש, אשי ישראל ט"ז ד', וע"ע שונה הלכות נ"ד ג', קצות השלחן בדי השלחן י"ח ה', אשי ישראל פרק ט"ז ס"ק י"ב, ט"ו.

הערות: אם הפסיק באמצע ברכת ברוך שאמר או ישתבח במקום שאסור להפסיק, צריך עיון אם צריך לחזור לתחילת הברכה (ביאור הלכה ס"ו ג' לקדיש) [וע"ע משנה ברורה נ"ד ג'].

צריך מאוד ליזהר שלא להפסיק בין החמשה עשר שבחים של ישתבח (משיר ושבחה עד מעתה) [ולנוסח ספרד ועדות המזרח עד ומעולם (פסק"ת סי' נ"ג ס"ק 9)], והמפסיק ביניהם עונשו גדול, אמנם לא צריך לאומרם בנשימה אחת (משנה ברורה נ"ג א') [וע"ע ערוך השלחן נ"ג א', בן איש חי שנה ראשונה ויגש סעיף ט"ו], ואם צריך לענות אמן באמצע, יענה ויחזור מן כי לך נאה (בן איש חי שנה ראשונה ויגש סעיף ט"ו, שאלת רב (תשובות מהגר"ח קניבסקי שליט"א) ח"א עמ' קס"ה, לקט הקמח החדש נ"ג ב').

הוספות: באמצע הפסוקי דזמרה, לכאורה מותר לענות אמן גם על ברכות ברוך שאמר וישתבח (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א) [וע"ע שיח הלכה נ"א ה'].

***

עניית אמן במסיים לברך ביחד עם הש"ץ

שאלה: המסיים עם השליח ציבור את אותה הברכה, האם יענה אמן על ברכת השליח ציבור?

תשובה: לא יענה אמן, כיון שנראה כעונה אמן אחר ברכת עצמו (שזה מגונה), אמנם אחרי ישתבח, שומר עמו ישראל לעד (או הפורס סוכת שלום), ויהללוך שאחרי הלל, יענה אמן, כיון שיש דעות שבברכות אלו יכול לענות אמן אחר ברכת עצמו.

מקורות: משנה ברורה נ"א ג', רט"ו ב', ועיין שו"ע א"ח רט"ו א'.

הערות: ואין חילוק בין אם סיים לברך ביחד עם הש"ץ או עם מישהוא אחר (משנה ברורה נ"א ג').

אם סיים לברך תוך כדי דיבור לפני שהשליח ציבור סיים לברך, זה נחשב שהוא סיים לברך ביחד עמו, ולא יענה אמן (שאלת רב (תשובות מהגר"ח קניבסקי שליט"א) ח"א עמ' רכ"ג) [וע"ע אגרות משה א"ח ח"ה ט' א'].

אם סיים לברך ביחד עם השליח ציבור, הוא יכול לענות אמן על ברכתו אחרי כדי דיבור, לפני שיכלה אמן מפי רוב העונים (הליכות שלמה ח"א כ"ב י"ז).

הוספות: לא צריך למהר לסיים הברכה לפני השליח ציבור, כדי שיוכל לענות אמן על ברכת השליח ציבור (ביאור הלכה נ"א ב' עונה).

המברך ברכה אחרת ממה שהשליח ציבור מברך, וסיים לברך ביחד עמו, הוא צריך לענות אמן על ברכת השליח ציבור (משנה ברורה נ"א ג').

***

הרהור בדברי תורה באמצע קדיש

שאלה: האם מותר להרהר בדברי תורה בשעת אמירת קדיש?

תשובה: בשעת אמירת קדיש אסור להרהר אפילו בדברי תורה, מכיון שצריך לכוין הרבה בעניית קדיש, וכל שכן שצריך ליזהר מאוד מאוד שלא לדבר באמצע קדיש.

מקורות: משנה ברורה נ"ו א'.

הערות: אנשים הנוהגים לקפל הטלית והתפילין ולהניחם בתיקם בעת אמירת קדיש, לא יפה הם עושים, שמאוד יש לכוין בעניית אמן יהא שמיה רבא, ובודאי לא גרע משאר ברכות דרבנן, שאסור לעשות אפילו תשמיש קל בשעה שמברך אותם (משנה ברורה כ"ה נ"ו) [וע"ע חיי משה כ"ה י"ג ד"ה לקפל].

***

מקומות שצריך להשתחוות בהם בקדיש

שאלה: מתי צריך להשתחוות החמישה כריעות שבקדיש?

תשובה: צריך להשתחוות באמירת התיבות: יתגדל, יהא שמיה רבא, יתברך, בריך הוא, אמן (שלאחר דאמירן בעלמא).

מקורות: שו"ע א"ח נ"ו ד', ועיין כרע רבץ עמ' רי"ט ס"ק 1, וע"ע כף החיים נ"ו ל"ה, איש על העדה עמ' נ"א, פסק"ת נ"ו ט'.

הערות: ואין הכוונה לכריעות ממש כמו הכריעות שבשמונה עשרה, אלא לשחות מעט (ערוך השלחן נ"ו ז').

אמנם דעת הגר"א (ביאור הגר"א נ"ו ד', מעשה רב סעיף נ"ו) שאין לכרוע כלל בקדיש ע"כ, וכן המנהג (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א) [וע"ע הליכות שלמה ח"א פרק ט' ס"ק 34, פסק"ת נ"ו ט'].

הוספות: וזה חוץ מהכריעה של עושה שלום (חיי אדם ח"א ל' ה') [וע"ע כף החיים נ"ו ל"ו, קצות השלחן בדי השלחן ט"ז י"ז].

***

אופן עניית אמן יהא שמיה רבא

שאלה: בעניית אמן יהא שמיה רבא, האם צריך להפסיק בין אמן ליהא שמיה רבא?

תשובה: צריך להפסיק מעט בין אמן ליהא שמיה רבא, כיון שיהא שמיה רבא זה ענין בפני עצמו.

מקורות: משנה ברורה נ"ו ב'.

הערות: לא יפסיק בשתיקה בין "יהא שמיה" ל"רבא", ובין "רבא" ל"מברך", אמנם לא צריך לאומרם בנשימה אחת (שו"ע א"ח נ"ו א', משנה ברורה נ"ו ג', ד').

הוספות: צריך להפסיק מעט בין "די ברא כרעותיה" ל"וימליך מלכותיה" (משנה ברורה נ"ו ב').

***

עניית אמן כשהש"ץ מאריך בניגון "ואמרו אמן"

שאלה: בקדיש, האם צריך לחכות עד שהשליח ציבור יאמר "ואמרו אמן" כדי לענות אמן, כאשר הוא מאריך הרבה בניגון?

תשובה: אם הוא מאריך הרבה בניגון, צריך לענות אמן מיד אחרי שאמר "ובזמן קריב" או "דאמירן בעלמא", לפני "ואמרו אמן", כיון ששם כבר נגמרה עצם הבקשה.

מקורות: משנה ברורה נ"ו ב', קכ"ד ל"ה, וע"ע משנה ברורה רפ"א ד', משנה הלכה נ"ו א' ד"ה אם.

הערות: נכון שהשליח ציבור יאמר "ובזמן קריב ואמרו אמן" בבת אחת, כיון שהציבור נוהגים שלא לענות אמן עד שיאמר "ואמרו אמן" (משנה ברורה נ"ו ב').

***

עד מתי אפשר לענות לברכו וקדושה

שאלה: עד מתי אפשר לענות לברכו וקדושה?

תשובה: כל זמן שרוב הציבור עדיין לא סיימו לענות, אפשר להתחיל לענות, ואם רוב הציבור כבר סיימו לענות, ומיעוט הציבור עדיין עונים, צריך עיון אם מותר לענות.

מקורות: משנה ברורה נ"ו ט', קכ"ד מ"ו, ביאור הלכה קכ"ד י"א וקודם, וע"ע משנה הלכה קכ"ד י"א ד"ה והנה.

הערות: והוא הדין בקדיש בעניית יהא שמיה רבא (משנה ברורה נ"ו ט', קכ"ד מ"ו, ביאור הלכה קכ"ד י"א וקודם), אבל לא יענה אמן (שלפני יהא שמיה רבא), כיון שאמן הולך על יתגדל וכו', ויהא שמיה רבא זה שבח בפני עצמו, אמנם אם עונה בשעה שרוב הציבור עונים אמן יהא שמיה רבא, יענה גם אמן, אם יכול לכוין דעתו בענייתו להתבונן על מה הוא עונה (משנה ברורה נ"ו ט') [וע"ע משנה ברורה ק"ט ד', ערוך השלחן ק"ט ט', אגרות משה י"ד ח"ד ס"א ט"ז, משנה הלכה נ"ו א' ד"ה ומי, שערי אהרן נ"ו י"ד].

אם הציבור סיימו לענות לקדושה אבל השליח ציבור לא סיים, הוא יכול לענות עמו (שאלת רב (תשובות מהגר"ח קניבסקי שליט"א) ח"א עמ' רכ"ה).

הוספות: דין זה שונה מעניית אמן, שאפשר לענות אמן גם תוך כדי דיבור מאחרי שרוב הציבור סיימו לענות אמן, והטעם הוא כיון שעניית אמן היא מכלל הברכה, וזה כמו אם רק עכשיו (בסיום ענייתם) גמר עצם הברכה, ולכן יכול לענות גם תוך כדי דיבור מסיום ענייתם [מה שאין כן בברכו וקדושה] (משנה ברורה קכ"ד ל"ד, מ"ב, ביאור הלכה קכ"ד ח' מיד).

***

עניית ברוך ד' המבורך ליחיד שלא שמע ברכו

שאלה: מי שלא שמע ברכו מהשליח ציבור (או מהעולה לתורה), האם הוא יכול לענות ברוך ד' המבורך לעולם ועד?

תשובה: אם שמע הציבור עונים ברוך ד' המבורך, יענה עמהם, אבל אם שמע רק השליח ציבור (או העולה לתורה) שחוזר ואומר ברוך ד' המבורך, לא יענה עמו, אלא אחרי שיגמור לומר ברוך ד' המבורך לעולם ועד, יענה אמן.

מקורות: משנה ברורה נ"ז ב'.

***

עניית ברוך ד' המבורך כשהציבור לא שמעו ברכו

שאלה: שליח ציבור (או עולה לתורה) שאמר ברכו לפני ציבור, ואין תשעה אנשים ששמעו אותו, האם הציבור צריכים לענות ברוך ד' המבורך לעולם ועד?