הלכות המצויות שאינן ידועות בנושא תפילת שמונה עשרה

סוף זמן תפלת שחרית

שאלה: עד מתי נמשך הזמן תפילה של שחרית?

תשובה: זמן תפלת שחרית הוא עד סוף שעה הרביעית של היום, ואם התפלל אחר כך (עד חצות), יצא ידי חובת תפילה אבל אין לו שכר תפילה בזמנה.

מקורות: שו"ע א"ח פ"ט א', משנה ברורה פ"ט ו'.

הערות: צריך לגמור כל השמונה עשרה לפני סוף שעה הרביעית (משנה ברורה פ"ט ה').

אם המתין מלהתפלל עד אחרי שעה הרביעית במזיד, טוב שיתנה שאם הוא פטור מלהתפלל אז תפלתו היא בתורת נדבה, מכיון שיש פוסקים הסוברים שאינו יכול להתפלל כלל כיון שאיחר במזיד (משנה ברורה פ"ט ו').

הוספות: הגר"נ קרליץ שליט"א אמר דמי שיכול להתפלל שחרית או קודם הנץ (בהאיר המזרח) או לאחר שעה הרביעית, הוא צריך להתפלל קודם הנץ אע"פ שזה לא לכתחילה, כיון שמכל מקום זה תפילה בזמנה, מה שאין כן אחרי שעה הרביעית שזה לא תפילה בזמנה (שיח תפלה עמ' תרצ"ג).

***

אם מותר להקדים להתפלל לפני הציבור

שאלה: המתפלל בבית הכנסת, האם מותר לו להקדים להתפלל השמונה עשרה לפני הציבור?

תשובה: אסור לו להקדים להתפלל השמונה עשרה לפני הציבור, כיון שבזה הוא כמבזה את הציבור.

מקורות: שו"ע א"ח צ' י', משנה ברורה צ' ל"ד, ועיין משנה ברורה הוצאת דרשו סי' צ' הערה 33, וע"ע תפילה כהלכתה פרק ח' ס"ק קס"ח, חיי משה צ' י', פסק"ת צ' ט"ז.

הערות: אמנם אם כאשר יחכה להתפלל עם הציבור יעבור זמן תפילה, מותר לו להקדים להתפלל לפניהם (שו"ע א"ח צ' י'), ויש מחלוקת אם הוא הדין שמותר לו להקדים כדי להתפלל עם הנץ החמה (תפילה כהלכתה ג' ט"ז, חיי משה צ' י'), וכתוב בב"ח דמכל מקום אם יכול להספיק ללכת להתפלל מחוץ לבית הכנסת לפני שיעבור זמן תפילה [או הנץ החמה], יצא מבית הכנסת כדי להתפלל השמונה עשרה (משנה ברורה צ' ל"ו) [וע"ע שם].

היוצא לדרך וצריך לגמור להתפלל לפני הציבור, יצא מבית הכנסת כדי להתפלל השמונה עשרה, ואפשר שמותר לעשות כן גם כדי ללמוד תורה (לשמוע שיעור) (משנה ברורה צ' ל"ד) [ועיין משנה הלכה צ' י', וע"ע מאמר מרדכי צ' י"ג, משנה ברורה הוצאת דרשו סי' צ' הערה 35].

הוספות: מותר להקדים לומד פסוק ד' שפתי תפתח לפני הציבור, כיון שבזה המעט ודאי אין קפידא, שלא ניכר כלל הקדמתו (משנה ברורה ס"ו ל"ה).

***

אם מותר להתחיל להתפלל כשלא יגמור לפני הקדושה

שאלה: האם מותר להתחיל להתפלל שמונה עשרה אם יודע שלא יגמור להתפלל קודם שהשליח ציבור יגיע לקדושה?

תשובה: לא יתחיל להתפלל אלא אם כן יגמור לפני שהש"ץ יגיע לקדושה (בשחרית ובמנחה) או לקדיש (במעריב), ואם השעה עוברת או שמתפלל מחוץ לבית הכנסת (כגון בעזרה), יכול להתפלל מיד.

מקורות: שו"ע א"ח ק"ט א', משנה ברורה ק"ט א', ד'.

הערות: ואם מתחיל להתפלל ביחד עם הציבור אלא שהוא מאריך בתפלתו, המשנה ברורה (ביאור הלכה ק"ט א' הנכנס) מסתפק אם יכול להתפלל עם הציבור, ובערוך השלחן (ק"ט ה') ובדינים והנהגות מהחזו"א (א"ח ד' כ"ב) כתוב שיכול להתפלל עם הציבור.

לא יתחיל להתפלל אחרי הקדושה עד שיענה אמן של הא-ל הקדוש, וגם אז לא יתפלל אלא אם כן יגמור לפני אמן של שומע תפילה, או אם יגיע בתפלתו לסיום שומע תפילה ולתחילת מודים ביחד עם השליח ציבור, ואם גם זה אינו יכול, לא יתחיל להתפלל עד אחרי מודים (שו"ע א"ח ק"ט א', משנה ברורה ק"ט ה', ז', י"א, י"ב).

בשחרית אם היה עומד בברכות קריאת שמע כשהציבור התחילו להתפלל ולא יגמור להתפלל עד שהשליח ציבור יגיע לקדושה, לא יתחיל להתפלל וימתין בשירה חדשה, ואם טעה ואמר עד גאל ישראל, יתפלל מיד (שו"ע א"ח ק"ט א', משנה ברורה ק"ט ב', ט') [וע"ע שו"ע א"ח ס"ו ט', משנה ברורה ס"ה ד', ס"ו נ"א, נ"ב], ויכול להתפלל ביחד עם השליח ציבור אם מכוין לומר עמו קדושה, הא-ל הקדוש, שומע תפילה, ומודים (או אם יגיע לכריעה של ברכת הטוב שמך בשעה שהשליח ציבור יגיע לכריעה של מודים) (שו"ע א"ח ק"ט ב', משנה ברורה ק"ט ד', י"ד).

סיכום: לא יתחיל להתפלל אם לא יוכל לענות לקדושה, אמן של הא-ל הקדוש, אמן של שומע תפילה, מודים, יהא שמיה רבא של הקדיש שאחרי השמונה עשרה לפני עלינו [וע"ע משנה ברורה נ"ה י"ד, ערוך השלחן ק"ט ו'-ח'], ברכו (שו"ע א"ח ק"ט א', משנה ברורה ק"ט ד', ה'), לשמוע קריאת התורה (ערוך השלחן ק"ט ז') [וע"ע אגרות משה א"ח ח"ד כ"א ב', אגן הסהר ח"א עמ' 149].

ובכולם (חוץ ממודים) אם כבר ענה אותם או שיודע שעתיד לענות אותם, יכול להתפלל, ולגבי קדיש יש אומרים שמספיק אם ענה או שיענה על איזה קדיש שהוא (אפילו קדיש שאינו, מאחרי השמונה עשרה לפני עלינו), ולגבי מודים אפילו אם כבר ענה אותו לא יתפלל, כדי שלא יהיה נראה ככופר במה שאינו משתחוה עמהם, ואם בשעה שהשליח ציבור אומר מודים הוא יגיע בתפלתו למודים או לאחת מהברכות ששוחים בהם, יכול להתפלל (שו"ע א"ח ק"ט א', משנה ברורה ק"ט ה') [וע"ע משנה ברורה ק"ט ח', י'].

הוספות: יש לציין שבכף החיים (ק"ט י"ב) כתוב שלדעת המחבר מותר להתחיל להתפלל גם אם לא יוכל לענות לאמן של הא-ל הקדוש ושומע תפילה [וע"ע כף החיים ס"ו כ"ג, ק"ט כ"ח].

***

כוונה קודם תפלת השמונה עשרה

שאלה: איזה כוונות צריך לכוין קודם שמתפלל השמונה עשרה?

תשובה: יחשוב מרוממות הא-ל ושפלות האדם, וכאילו השכינה כנגדו, והוא עומד במקום קודש הקדשים שבבית המקדש, ובלבו יכוין לשמים.

מקורות: שו"ע א"ח צ"ד א', צ"ה ב', צ"ח א', משנה ברורה צ"ד ג', צ"ח א', וע"ע שו"ע הרב צ"ח א', שערי אהרן צ"ה ו'.

הערות: ומשמע שזה כשנמצא בירושלים, אבל אם נמצא מחוצה לה יחשוב גם כאילו הוא עומד בירושלים, ואם נמצא בחו"ל יחשוב עוד כאילו הוא עומד בא"י (שו"ע א"ח צ"ד א', משנה ברורה צ"ד ג', בית יוסף צ"ד א', לבוש צ"ד ב', אליה רבה צ"ד א', ערוך השלחן צ"ד א', ב') [וע"ע שונה הלכות צ"ד א', ב', פסק"ת צ"ד ג'].

***

תפילה כנגד מראה

שאלה: המתפלל במקום שיש מראה (כגון באולם שמחות), האם מותר לו להתפלל השמונה עשרה כנגד המראה?

תשובה: אסור להתפלל שמונה עשרה כנגד מראה, אפילו אם עוצם את עיניו, כיון שהוא נראה כמשתחוה לדמות שלו.

מקורות: משנה ברורה צ' ע"א.

הערות: ובענין אם מותר להתפלל כנגד חלון בלילה, וכדומה בדבר שהוא קצת כמראה, עיין דעת תורה צ' כ"ג, שבט הלוי ח"ט כ"א א', נקיות וכבוד בתפילה עמ' קצ"ט, אור לציון ח"ב ז' י"א, אשי ישראל פרק ט' ס"ק ס"ו, שיח תפלה עמ' ש', פסק"ת צ' ל'.

הוספות: אין נכון להתפלל כנגד ציור [או תמונה], כדי שלא יסתכל בו ויתבטל כוונתו, ואם קורה שמתפלל כנגדו, יעצום עיניו (שו"ע א"ח צ' כ"ג) [וע"ע מאמר מרדכי צ' כ"ח, אור לציון ח"ב פרק ז' ס"ק י"א], ואם הציור למעלה מקומתו, מותר להתפלל כנגדו אפילו בלי לעצום עיניו (משנה ברורה צ' ע"א) [וע"ע אפיקי מגינים ביאורים צ' י"ז, פסק"ת צ' כ"ט].

ובענין אם מותר להתפלל כנגד ציור כאשר הוא רגיל בו, עיין פתחי תשובה י"ד קמ"א ו', נקיות וכבוד בתפילה עמ' קצ"ח, אור לציון ח"ב ז' י"ב, חיי משה צ' כ"ג, לקט הקמח החדש צ' קי"א.

יש לציין שבמחצית השקל (צ' ל"ז) ובלקט הקמח החדש (צ' ק"ז) כתוב דמה שאין להתפלל כנגד מראה או ציור, זה בכל התפילה ולא רק בשמונה עשרה, אמנם מפשטות הפוסקים משמע שזה רק בשמונה עשרה [וע"ע פרי חדש צ' כ"ג, פמ"ג א"א צ' ל"ז, כף החיים צ' קל"ז, נקיות וכבוד בתפילה עמ' קצ"ט].

***

אופן הצמדת רגליו בשמונה עשרה

שאלה: בשעה שמתפלל שמונה עשרה, האם מספיק שרק עקבי רגליו יהיו צמודים זה לזה (ולא כל אורך כף הרגל), או צריך שרגליו יהיו צמודים ביחד לכל אורך כף הרגל?

תשובה: צריך להצמיד רגליו ביחד לכל אורך כף הרגל, באופן שיהיו נראים כאילו אינם אלא רגל אחד, ולא מספיק שיצמיד רק עקבי רגליו זה לזה.

מקורות: שו"ע א"ח צ"ה א', וע"ע פסק"ת צ"ה א'.

הערות: גם מי שמתפלל השמונה עשרה בישיבה, הוא צריך להצמיד רגליו כן (משנה ברורה צ"ה ב').

למי שקשה לו להצמיד רגליו לגמרי, יש להקל דמספיק שעקביו יגעו זה בזה (פסק"ת צ"ה א') [וע"ע ערוך השלחן צ"ה ב', אגרות משה א"ח ח"ה ל"ח ו', עוד יוסף חי (הלכות) משפטים סעיף ד'].

הוספות: בשעה שאומר עושה שלום, יצמיד רגליו כמו בשמונה עשרה (משנה ברורה קכ"ג ו').

בשעה שעונה לקדושה, טוב שיצמיד רגליו כמו בשמונה עשרה (שו"ע א"ח קכ"ה ב').

***

פיהוק בשמונה עשרה

שאלה: האם מותר לפהק באמצע השמונה עשרה?

תשובה: אין לפהק, ואם אנוס לפהק, יניח ידו על פיו כדי שלא תראה פתיחתו.

מקורות: שו"ע א"ח צ"ז א'.

הערות: וכשמניח ידו על פיו [גם שלא בשעת התפילה], עדיף שיניח יד ימין, כדי שלא יניח על פיו את היד שמקנח בה בבית הכסא (פסק"ת צ"ז א'), ואיטר יניח יד שמאל (עיין משנה ברורה ג' י"ז).

***

הגבהת קולו בשמונה עשרה

שאלה: מי שאינו יכול לכוין בשמונה עשרה אלא אם כן מגביה קולו, האם מותר לו להגביה קולו?

תשובה: המתפלל בציבור אסור לו להגביה קולו אפילו קצת [ולענין המתפלל ביחידות, עיין בהערות], אמנם צריך להשמיע לאוזניו בלחש מה שמתפלל.

מקורות: שו"ע א"ח ק"א ב', משנה ברורה ק"א י', וע"ע משנה ברורה ק"א ו' [שונה הלכות ק"א ד', אשי ישראל פרק י"א ס"ק ל"א, משנה הלכה ק"א ב' ד"ה ולא], ביאור הלכה ק"א ב' דאתי, שו"ע הרב ק"א ב', הלכות הגר"א ומנהגיו סי' פ"ח, פסק"ת ק"א ד'.

כתוב בזוהר שהמגביה קולו בתפלתו עד שחבירו יכול לשמוע, אין תפלתו נשמעת (ביאור הלכה ק"א ב' ואם).

הערות: ובדיעבד אם הוציא התיבות בשפתיו, אפילו אם לא השמיע לאוזניו, יצא (משנה ברורה ק"א ה') [וע"ע שם, כף החיים ק"א ח', פסק"ת ק"א ד'], אבל אם התפלל רק בלבו, לא יצא (ביאור הלכה ק"א ב' בלבו) [וע"ע שו"ע א"ח צ"ד ו', משנה ברורה ס"ב ז', צ"ד כ"א, ערוך השלחן צ"ד י"ט].

בענין אם מותר להגביה קולו למי שאינו יכול להשמיע לאוזניו בלחש, עיין מקור חיים (מהחות יאיר) קיצור הלכות ק"א ב', מאיר עיני ישראל ח"ה עמ' 280, 346.

המתפלל ביחידות ואינו יכול לכוין כלל אלא אם כן מגביה קולו, מותר לו להגביה קולו קצת, ואם גם כשמגביה קולו קצת אינו יכול לכוין, מותר לו להגביה קולו יותר (שו"ע א"ח ק"א ב', משנה ברורה ק"א ח', ט').

בראש השנה ויום כיפור מותר להגביה קולו קצת בשמו"ע, אפילו בציבור (שו"ע א"ח ק"א ג', תקפ"ב ט', משנה ברורה תקפ"ב כ"ד), ומ"מ אם יכול לכוין בלחש, יותר טוב להתפלל בלחש (משנה ברורה ק"א י"א).

הוספות: השומע תפלת שמונה עשרה בלחש של חבירו, יש דעות אם יענה אמן על הברכות, עיין אשי ישראל ד' ג', בצל החכמה ח"ה סי' קס"ד, נזר החיים עמ' קס"ה, פסק"ת ק"א ד', רט"ו ה', תקפ"ב י"ב.

***

הליכה ממקומו כשדבר מפריע לכוונתו בשמו"ע

שאלה: המתפלל שמונה עשרה ויש גורם המפריע לכוונתו (כגון ילד שבוכה), האם מותר לו ללכת ממקומו באמצע השמונה עשרה למקום שיוכל לכוין?

תשובה: אם יכול להסיר הגורם המפריע על ידי רמיזה בעלמא (כגון שירמוז לילד שישתוק), ירמוז ולא יזוז ממקומו, ואם אינו יכול, מותר לו ללכת ממקומו, אבל לא ידבר.

מקורות: משנה ברורה ק"ד א', ו', ועיין משנה ברורה קכ"ד י"ג [וע"ע ערוך השלחן קכ"ד ח', כף החיים קכ"ד י"ג], וע"ע כף החיים ק"ד ג', כ', פסק"ת ק"ד א', ג'.

הערות: אמנם יש לציין שבערוך השלחן (ק"ד ד') כתוב שהוא מאוד תמהה על זה, ונראה לו שאסור לרמוז וכל שכן ללכת באמצע השמונה עשרה, ואם ילד בוכה וזה מבלבל אותו, יתחזק בתפלתו ומן השמים יעזרוהו ע"כ [וע"ע תשובות והנהגות ח"ג סי' ל"ה].

ילד הבוכה בבית הכנסת באמצע השמונה עשרה [ואינו יכול להשתיקו על ידי רמיזה], יש המניחים אותו לבכות כי חושבים שגם בזה אסור להפסיק בהליכה באמצע השמונה עשרה, אבל זה אינו, אלא בזה חייב להפסיק ולהוציאו מבית הכנסת (לקט הקמח החדש ק"ד ב').

ובבן איש חי (שנה ראשונה משפטים סעיף ז') ובחסד לאלפים [מהפלא יועץ] (ק"ד ד') כתוב שאם ילד מטריד כוונתו בשמונה עשרה, תחילה הוא צריך לסיים הברכה שעומד בה, ורק אחר כך יעשה תנועה בקול או ירמוז בידיו שישתוק [וע"ע ברכי יוסף ק"ד ב', מחזיק ברכה ק"ד א'].

אם נפל ספר על הארץ או אם נפל ממנו הטלית גדול, באמצע שמתפלל השמונה עשרה, ועל ידי זה אינו יכול לכוין בתפלתו, מותר לו להגביהו כשיסיים הברכה שעומד בה (משנה ברורה צ"ו ז', צ"ז ט"ז).

הוספות: המתפלל שמונה עשרה ותינוק השתין לידו [וכדומה, באופן שצריך להרחיק], ילך למקום אחר ויגמור תפלתו (שו"ע א"ח צ' כ"ז), אבל לא יפסיק בדיבור (משנה ברורה צ' פ"ד) [וע"ע ביאור הלכה ק"ד ה' ואם].

***

טעה בשמונה עשרה ואינו יודע מה הדין

שאלה: המתפלל שמונה עשרה ושכח יעלה ויבוא וכדומה, או טעה באיזה דבר, ואינו יודע מה ההלכה בזה, מה יעשה?

תשובה: מותר לו באמצע השמונה עשרה ללכת ממקומו למקום שנמצא שם ספר, כדי לעיין בו לדעת מה הדין [* ובלבד שיודע היכן נמצא הספר ואינו צריך לחפש אחריו], וכשאינו יכול לעיין בספר, מותר לו לשאול בפיו [** אבל עדיף שישאל על ידי רמיזה ולפחות על ידי כתיבה].

מקורות: משנה ברורה ק"ד ב' [* משנה ברורה צ"ו ז', ק"ד ב', האלף לך שלמה סי' נ', ועיין שו"ע א"ח צ"ו ב'] [** שיח הלכה ק"ד א', ועיין משנה ברורה ק"ד א'], וע"ע האלף לך שלמה סי' נ', דעת נוטה ח"א עמ' רצ"ד, אשי ישראל פרק ל"ב ס"ק י"ט, כ"א*.

הערות: ואפילו אם אינו יודע איפה נמצא הספר וצריך לחפש אחריו, מכל מקום עדיף לעיין בספר מאשר לשאול בפיו (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א) [וע"ע שונה הלכות ק"ד ג'].

צריך עיון אם מותר לו לחזור למקומו אחר כך כדי לגמור תפלתו (שיח הלכה צ"ו ד') [וע"ע דעת נוטה ח"א עמ' רצ"ה, רצ"ו, אשי ישראל פרק ל"ב ס"ק כ'], ואם שאל בפיו באמצע ברכה, צריך עיון אם צריך לחזור לתחילת הברכה (שיח הלכה ק"ד ב').

הוספות: וכן מי שהתחיל להתפלל השמונה עשרה בעל פה והתבלבל, מותר לו ללכת ממקומו כדי לקחת סידור, ובלבד שיודע היכן נמצא הסידור (משנה ברורה צ"ו ז') [וע"ע חידושי בתרא על המשנה ברורה צ"ו ז'].

***

סדר הכריעות בשמונה עשרה

שאלה: איך צריך לעשות הכריעות בשמונה עשרה?

תשובה: כשאומר ברוך יכרע בברכיו, וכשאומר אתה יתכופף, גופו עד שיתפקקו כל חוליותיו שבשדרה (והיינו שמחמת הכריעה יבלטו הקשרים של החוליות), וראשו כאגמון, [* וקודם] אמירת שם ד' יזקוף עצמו, תחילה ראשו ואחר כך גופו.

מקורות: שו"ע א"ח קי"ג ד', ו', ז', משנה ברורה קי"ג י', י"ב [* קיצור שו"ע י"ח י"א, באר משה ח"ג סי' כ"א, שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א, דעת נוטה ח"א עמ' ש"ה, כרע רבץ ב' ה', שיח תפילה שער ו' ג' ד', פסק"ת קי"ג ג'], וע"ע כרע רבץ עמ' צ"ט.

הערות: אמנם יש לציין שבכף החיים (קי"ג כ"א) כתוב שבברוך כורע בגופו ובאתה מכופף ראשו, ובכרע רבץ (עמ' כ"ה) כתוב שכן דעת רוב הפוסקים הספרדים, שאינו כורע בברכיו כלל [וע"ע פסק"ת קי"ג ג'].

ועוד יש לציין שבכף החיים (קי"ג כ"א) כתוב [שקודם] אמירת שם ד' יזקוף עצמו, תחילה גופו ואחר כך ראשו [וע"ע דעת נוטה ח"א עמ' ש"ה].

הוספות: כשהוא משתחוה, ישתחוה במהירות בפעם אחת, וכשהוא זוקף, יזדקף בנחת (שו"ע א"ח קי"ג ו').

***

מי שלא כיון בברכת אבות

שאלה: מי שלא כיון (פירוש המילים) בשמונה עשרה בברכת אבות, האם הוא צריך לחזור לתחילת הברכה?

תשובה: אם כבר אמר ברוך אתה ד' שבסוף הברכה, אינו חוזר, אבל אם עוד לא אמר שם ד' שבסוף הברכה, יחזור לומר מאלוקי אברהם.

מקורות: שו"ע א"ח ק"א א', משנה ברורה ק"א ב', ד', וע"ע ביאור הלכה ק"א א' המתפלל, והאידנא, הליכות שלמה ח"א פרק ח' ס"ק 32, שערי אהרן ק"א י"ד, פסק"ת ק"א א', ב', עמ' תתקצ"ה.

הערות: הגר"ח קניבסקי שליט"א אמר בשם החזו"א דמי שלא כיון בברכת אבות, הוא יכול לכוין לפני שיתחיל אתה גבור, ויוצא בזה (שיח תפלה עמ' תר"צ, לשכנו תדרשו ח"א עמ' ע"ד) [וע"ע ביאור הלכה ק"א א' והאידנא, הליכות שלמה ח"א ח' ט'], וכן יעשה אפילו אם עוד לא אמר שם ד' שבסוף ברכת אבות (אשי ישראל פרק י"א ס"ק י"ח בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א).

מי שבדרך כלל מכוין בברכת אבות, ומחמת הפרעה מסוימת הוא לא כיון, אם ההפרעה כבר לא נמצאת, הוא צריך לחזור לתחילת ברכת אבות, ואם גמר השמונה עשרה, הוא צריך לחזור ולהתפלל (שו"ע א"ח ק"א א', משנה ברורה צ"ו ב', שער הציון צ"ו ב') [ועיין אשי ישראל י"א ט', שיח הלכה ק"א ב'].

בענין אם הכוונה מעכבת בכל התיבות שבברכת אבות, או שיש תיבות שהכוונה בהן אינה מעכבת, עיין דרך שיחה ח"א עמ' תקל"ח, הליכות שלמה ח"א פרק ח' ס"ק ט', משנה ברורה הוצאת דרשו סי' ק"א הערה 5, פסק"ת סי' ק"א ס"ק 5.

הוספות: אם הוא משער שלא יוכל לכוין בברכת אבות, לא יתפלל כלל השמונה עשרה, עד שתתיישב דעתו ויוכל לכוין לפחות בברכת אבות (משנה ברורה ק"א ג') [וע"ע ביאור הלכה ק"א א' ואם, פסק"ת ק"א ג'].

מי שלא כיון בברכת אבות, יקפיד לכוין היטב בברכת מודים, כיון שיש אומרים דאף אם לא כיון בברכת אבות, אם כיון בברכת מודים, יצא (הליכות שלמה ח"א ח' ט', ס"ק י"ג, פסק"ת ק"א ב') [וע"ע משנה ברורה ק"א ג'].

***

המתפלל שמו"ע ביחד עם השליח ציבור

שאלה: המתפלל שמונה עשרה ביחד עם השליח ציבור (לנוסח אשכנז הנוהגים שהשליח ציבור אומר לדור ודור, וכן לנוסח ספרד במוסף), האם הוא צריך לומר לדור ודור?

תשובה: הוא צריך לומר ביחד עם השליח ציבור מילה במילה כל הקדושה ולדור ודור, ולא יאמר אתה קדוש.

מקורות: שו"ע א"ח ק"ט ב', קכ"ד ב', משנה ברורה ק"ט י"א, קכ"ד ט', וע"ע משנה ברורה ק"ט י"ד, קכ"ד ח'.

***

שמיעת דבר שבקדושה באמצע השמו"ע

שאלה: המתפלל שמונה עשרה ושומע קדיש או קדושה או ברכו, מה צריך לעשות?

תשובה: צריך לשתוק ולכוין למה שהשליח ציבור אומר, ושומע כעונה.

מקורות: שו"ע א"ח ק"ד ז', משנה ברורה ק"ד כ"ו, וע"ע ביאור הלכה ק"ד ז' ויהיה, כף החיים ק"ד ל"ו, הליכות שלמה ח"א ח' ל"ז, ל"ח, שאלת רב ח"א עמ' רכ"ו, אשי ישראל ל"ב ט"ז, שיח הלכה ק"ד ט"ו, פסק"ת ק"ד י"ג, י"ד.

הערות: וקדיש היינו אמן יהא שמיה רבא (משנה ברורה ק"ד כ"ו).

בקדיש ישתוק עד יתברך (משנה ברורה ק"ד כ"ז) [ועיין משנה ברורה הוצאת דרשו סי' ק"ד הערה 38, וע"ע שיח הלכה ק"ד י"ג, י"ד], אמנם יש לציין שבמחצית השקל (ק"ד ז') ובכף החיים (ק"ד ל"ח) כתוב שישתוק עד דאמירן בעלמא.

בקדושה ישתוק רק בקדוש וגו' (עד כבודו), וברוך וגו' (עד ממקומו) [אמנם יש לציין שלדעת הכף החיים (ס"ו י"ח, קכ"ב א') ישתוק גם בימלוך וגו'] (משנה ברורה הוצאת דרשו סי' ק"ד הערה 38).

בברכו ישתוק עד שהציבור יגמרו לענות ברוך ד' המבורך לעולם ועד (ערוך השלחן ק"ד י"ג), ולענין אם צריך להשתחוות בשמיעת ברכו, עיין בהערות שבהלכה הבאה.

הוספות: המתפלל שמונה עשרה ושומע ברכת כהנים, צריך לשתוק ולהקשיב (אגרות משה ח"ד כ"א ב', אז נדברו חלק י"א סי' מ"ח (ד"ה סי' ע"ג), חלק י"ב סי' כ"ח, הליכות שלמה ח"א י' ג', שבט הקהתי ח"א ע"ט ב'), ודעת החזו"א והגר"ח קניבסקי שליט"א שלא צריך לשתוק ולהקשיב (אפילו אם עומד בהטוב שמך ולך נאה להודות), אמנם אם רוצה, יכול לשתוק ולהקשיב (אעלה בתמר על החזו"א עמ' י"ד, מעשה איש ח"ד עמ' קי"ז, שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א, שאלת רב ח"א עמ' ר"ה) [וע"ע תשובות והנהגות ח"א סי' ע"ז].

***

שמיעת מודים באמצע השמונה עשרה

שאלה: המתפלל שמונה עשרה ושומע שהשליח ציבור אומר מודים, מה צריך לעשות?

תשובה: אם עומד באמצע ברכה, ישתחוה עם הציבור (אבל לא יאמר מודים), ואם עומד בתחילת ברכה או בסופה, לא ישתחוה (מכיון שאין משתחווים בתחילת ברכה ובסופה, רק באבות ובהודאה).

מקורות: שו"ע א"ח ק"ט א', משנה ברורה ק"ט י'.

הערות: והוא הדין בזה בכל מקום שהציבור משתחווים, כגון בעלינו [בשעה שאומרים "ואנחנו כורעים ומשתחוים"] (שו"ע הרב ק"ט ב'), או בברכו (שיח הלכה ק"ד י"ב, פסק"ת ק"ד י"ג), ודעת הגר"ח קניבסקי שליט"א שלא צריך להשתחוות באלו (אשי ישראל פרק ל"ב ס"ק מ"ח, נ"ד).

***

טעה ואמר מוריד הגשם בימות החמה, כשהיה עצירת גשמים

שאלה: בארץ שהיה בה עצירת גשמים (מחמת חוסר ירידת גשמים בחורף), הטועה בימות החמה ואומר משיב הרוח ומוריד הגשם במקום לומר מוריד הטל, וסיים תפלתו, האם צריך לחזור ולהתפלל?

תשובה: לדעת המשנה ברורה, צריך לחזור ולהתפלל תפלת נדבה (ויתנה שאם לא יצא ידי תפילה, תהא תפלתו לחובה, ואם יצא ידי תפילה, תהא תפלתו לנדבה), ולדעת החזו"א צריך לחזור ולהתפלל מדינא.

ולדעת המשנה ברורה זה רק אם גם טעה ואמר ותן טל ומטר, שאם אמר ותן ברכה, צריך לחזור ולהתפלל מדינא.