הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא סיום תפילת שמונה עשרה

עניה לדבר שבקדושה בסוף השמו"ע

שאלה: האם מותר לענות לדבר שבקדושה בסוף השמונה עשרה (אחרי שסיים ברכות השמונה עשרה)?

תשובה:א) אם עוד לא אמר יהיו לרצון, לדעת המחבר אסור לענות שום דבר, ולדעת הרמ"א מותר לענות אמן יהא שמיה רבא, קדושה, ברכו, אמן של הא-ל הקדוש, ואמן של שומע תפילה, אמנם לכתחילה יאמר יהיו לרצון לפני שיענה.

ב) אם כבר אמר יהיו לרצון לפני שסיים אלוקי נצור, לכו"ע מותר לענות אמן יהא שמיה רבא, קדושה, ברכו, אמן של הא-ל הקדוש, ואמן של שומע תפילה.

ג) אם כבר אמר יהיו לרצון אחרי שסיים אלוקי נצור (אלא שעוד לא פסע), לכו"ע מותר לענות לכל דבר שבקדושה, אפילו לברוך הוא וברוך שמו, אמנם אם מוסיף לבקש בקשות פרטיות אחרי אלוקי נצור ועוד לא סיים בקשותיו, יענה רק לאמן יהא שמיה רבא, קדושה, ברכו, וכל אמן.

מקורות: שו"ע א"ח קכ"ב א', משנה ברורה ס"ו כ"ב, קכ"ב א', ב', ד'-ו', ביאור הלכה קכ"ב א' ולקדיש, וע"ע משנה ברורה ס"ו י"ח, שאלת רב ח"א עמ' רט"ז, אשי ישראל פרק ל"ב ס"ק נ"ט*, ס"ד, ס"ו, ע"ג, פסק"ת קכ"ב א', וע"ע בהלכה הבאה.

הערות: בעניית אמן יהא שמיה רבא יענה רק עד עלמיא, ולא יאמר יתברך [ויש אומרים שיאמר גם יתברך (שו"ע הרב ס"ו ה', כף החיים ס"ו י"ז, וע"ע שם)], ויענה גם האמן שאחרי דאמירן בעלמא (משנה ברורה ס"ו י"ז), אמנם יש לציין שלדעת האר"י ז"ל צריך לענות כל החמשה אמנים שעד תתקבל (כף החיים ס"ו כ"ג).

בעניית הקדושה יאמר רק קדוש וגו' (עד כבודו), וברוך וגו' (עד ממקומו), ולא יאמר ימלוך וגו' (משנה ברורה ס"ו י"ז, שו"ע הרב ס"ו ה', חיי אדם ח"א כ' ד', קיצור שו"ע ט"ז ג'), אמנם יש לציין שבכף החיים (ס"ו י"ח, קכ"ב א') כתוב שיענה גם ימלוך וגו', ובערוך השלחן (ס"ו ו') כתוב שאין בזה הכרעה ויכול לעשות כרצונו.

בעניית ברכו, מותר לענות גם על ברכו של עולה לתורה (משנה ברורה ס"ו י"ח), ובענין אם מותר לענות גם לאמן שאחרי ברכת העולה לתורה, עיין משנה ברורה ס"ו י"ח, שו"ע הרב ס"ו ה', ערוך השלחן ס"ו ח'.

כשמותר לענות רק לאמן יהא שמיה רבא, קדושה, וברכו וכו', מותר לענות גם למודים, ויאמר רק מודים אנחנו לך (שו"ע א"ח ס"ו ג', משנה ברורה ס"ו כ'), וכן בברכת כהנים יענה אמן רק על הפסוקים של ברכת כהנים (ולא על הברכה) (אגרות משה א"ח ח"ד כ"א ב', שאלת רב (תשובות מהגר"ח קניבסקי שליט"א) ח"א עמ' רי"ז), ובליל שבת יכול לומר גם ויכולו עם הציבור (מאור השבת ח"א מכתבי הגרש"ז אויערבאך זצ"ל ט' ט', אוצר הלכות ק"ד ו') [וע"ע אשי ישראל פרק ל"ב ס"ק ע"א].

כתבנו באות ב' שלפני שסיים אלוקי נצור כשכבר אמר יהיו לרצון, לא יענה על כל אמן (משנה ברורה קכ"ב א'), אמנם יש לציין שבערוך השלחן (קכ"ב ב', ד'), בקיצור שו"ע (י"ח ט"ו), ובכף החיים (קכ"ב א') כתוב שיענה על כל אמן [וע"ע קיצור הלכות מועדים עמ' ל"ג, ס"ט].

כאשר מותר לענות על כל אמן, היינו רק לאמן של ברכה, או לאמן של קדיש עד תתקבל (כף החיים ס"ו כ"ג, קכ"ב א') [ועיין חוט שני על א"ח עמ' קע"ז].

הוספות: לכתחילה נכון לומר יהיו לרצון לפני אלוקי נצור (שו"ע א"ח קכ"ב ב', משנה ברורה קכ"ב ז') [וע"ע משנה ברורה תר"ז ט"ז, אשי ישראל פרק כ"ג ס"ק ר"ח, פרק מ"ו ס"ק ט', קיצור הלכות מועדים עמ' ס"ט], וטוב לאומרו שוב גם אחרי שסיים אלוקי נצור ובקשותיו (משנה ברורה קכ"ב ג', שער הציון תכ"ב ח') [וע"ע ערוך השלחן קכ"ב ג'-ח'].

יותר טוב לבקש בקשותיו בסוף השמונה עשרה מאשר לבקשם בשומע תפילה, כדי שיוכל לענות לדבר שבקדושה אם יצטרך (משנה ברורה קכ"ב ח').

יהיו לרצון שאומרים בסוף השמונה עשרה סודו גדול, לכן צריך לאומרו בנחת ולכוין בו, וזה מועיל הרבה שתפלתו תתקבל ולא תשוב ריקם (משנה ברורה קכ"ב ח').

ראוי לכל אדם להתפלל בכל יום ביחוד על צרכיו ופרנסתו, ושלא ימוש התורה מפיו וזרעו וזרע זרעו, ושיהיו כל יוצאי חלציו עובדי ד' באמת, ושלא ימצא חס ושלום פסול בזרעו, וכן יתפלל על כל מה שצריך (משנה ברורה קכ"ב ח').

תמיד תהיה תפלת האב והאם שגורה בפיהם להתפלל על בניהם שיהיו לומדי תורה וצדיקים ובעלי מדות טובות [והיינו תורה, עבודה, וגמילות חסדים] (משנה ברורה מ"ז י').

***

לסיים השמו"ע כדי לענות לדבר שבקדושה

שאלה: העומד בסוף השמונה עשרה באלוקי נצור, ורואה שעוד מעט יצטרך לענות לדבר שבקדושה, האם ימשיך בתפלתו?

תשובה: עדיף שיפסיק באמצע ויפסע, כדי שלא יצטרך לענות לדבר שבקדושה בעודו מתפלל השמונה עשרה.

מקורות: שו"ע א"ח קכ"ב א', משנה ברורה קכ"ב ה', ו', ועיין שיח תפילה שער ו' ז' ב', וע"ע משנה ברורה קכ"ב ח', שאלת רב ח"א עמ' רט"ו, פסק"ת קכ"ב א'.

הערות: אמנם יש לציין שבכף החיים (קכ"ב ח') כתוב שלא יפסע לפני שיאמר עשה למען שמך וכו', כיון שכתוב בשו"ע (א"ח קכ"ב ג') שהרגיל לומר "עשה למען שמך, עשה למען ימינך, עשה למען תורתך, עשה למען קדושתך", זוכה ומקבל פני שכינה ע"כ.

ואם עוד לא אמר יהיו לרצון, יאמר יהיו לרצון לפני שיפסיק (שערי אהרן קכ"ב ח') [ועיין שו"ע א"ח קכ"ב א', משנה ברורה ק"ד כ"ט, קכ"ב ב', ה'], ובכף החיים (קכ"ב ח') כתוב שהוא הדין אם עוד לא אמר יהיו לרצון פעם שניה אחרי אלוקי נצור.

הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב שכאשר מפסיק ופוסע, יותר טוב שיאמר גם עושה שלום (אשי ישראל פרק ל"ב ס"ק ע"ג*).

מה שיש לסיים תפלתו באמצע אלוקי נצור, זה מכיון שאין חובה לומר תחנונים בכל פעם (משנה ברורה קכ"ב ו') [וע"ע פסק"ת ק"ד ט'], ומה שיש גם לפסוע, זה מכיון דכל זמן שלא פסע הוא עדיין כעומד לפני המלך (משנה ברורה קכ"ב ה') [וע"ע הליכות שלמה ח"א פרק ח' ס"ק מ"ג, אור לציון ח"ב ז' ל"ד].

הגר"ח קניבסקי שליט"א כתב דמי שתמיד אוחז באלוקי נצור כשאומרים קדושה, הוא לא צריך להפסיק ולפסוע, אלא יאמר יהיו לרצון ויענה (שאלת רב ח"א עמ' רט"ו, שיח תפילה שער ו' ז' ב').

הוספות: בשעת אמירת אלוקי נצור או בקשותיו בסוף השמונה עשרה, מותר לעקור ממקומו אפילו לצורך מצוה קצת (משנה ברורה ק"ד ט') [וע"ע ערוך השלחן ק"ד ח'], ולכן אם קראו לו לעלות לתורה [או שכיבדוהו בפתיחת הארון (משנה ברורה ק"ד ט')] אחרי שסיים ברכות השמונה עשרה, בשעה שאומר אלוקי נצור או בקשותיו, וכן אפילו לפני שהתחיל אלוקי נצור, יאמר יהיו לרצון (אם עוד לא אמרו), ויפסיק ויעלה (משנה ברורה ק"ד כ"ט), והיינו אפילו בלי לפסוע לאחוריו (שיח הלכה ק"ד ט"ז, קכ"ב י') [וע"ע אשי ישראל פרק ל"ב ס"ק ה'], אמנם יש לציין שבערוך השלחן (ק"ד ח', י"ד) כתוב שיפסע שלוש פסיעות לאחוריו לפני שיעלה לתורה, כיון שאין בזה שיהוי זמן [וע"ע פסק"ת סי' קכ"ב ס"ק 23].

***

סדר הפסיעות בסוף השמונה עשרה

שאלה: איך צריך לעשות השלוש פסיעות שבסוף השמונה עשרה?

תשובה: צריך להשתחוות, ולפסוע תחילה ברגל שמאל עד שיהיה אגודל רגל שמאל בצד עקבו של רגל ימין, ואחר כך לפסוע ברגל ימין עד שיהיה אגודל רגל ימין בצד עקבו של רגל שמאל, ואחר כך לפסוע ברגל שמאל עד ששני רגליו יהיו שוים.

מקורות: שו"ע א"ח קכ"ג א', ג', משנה ברורה קכ"ג י"ג, וע"ע ערוך השלחן קכ"ג ז', אגרות משה א"ח ח"ד קכ"ב ב', אשי ישראל פרק כ"ג ס"ק רי"ט, כרע רבץ ט' ו', שיח תפלה עמ' תר"ב, תשובות והנהגות ח"א סי' פ', פסק"ת קכ"ג א'.

הערות: אין להוסיף על הפסיעות ואין לפסוע פסיעות יותר גדולות מזה (שו"ע א"ח קכ"ג ג', ד', משנה ברורה קכ"ג ט"ו), ואין לפסוע פסיעות יותר קטנות מזה, שבפחות משיעור זה אין על הפסיעות שם פסיעות כלל, ואין להקל בזה אפילו אם המקום צר ודחוק, ויש מקילים במקום הדחק (משנה ברורה קכ"ג י"ד), אבל לכתחילה אין להתפלל במקום צר שלא יוכל לעשות הפסיעות כמו שצריך (בן איש חי שנה ראשונה בשלח סעיף כ"ד).

אמנם יש לציין שיש נוהגים לעשות הפסיעה השלישית כשאר הפסיעות, ומוסיפים עוד פסיעה רביעית כדי להשוות הרגליים (ארחות רבנו ח"א עמ' ס"ה, דינים והנהגות מהחזו"א א"ח ד' י"ט, כרע רבץ עמ' תע"ו, שיח תפלה עמ' תר"ו [מאמר מהגר"ש דבליצקי שליט"א]).

הוספות: באיטר רגל דעת המשנה ברורה (ביאור הלכה קכ"ג ג' כשפוסע) והשו"ע הרב (קכ"ג ה') שהוא צריך להתחיל לפסוע ברגל ימין, ויש לציין שדעת הערוך השלחן (קכ"ג ז') והכף החיים (קכ"ג כ"ג) שדינו ככל אדם.

***

זמן אמירת עושה שלום בסוף השמו"ע

שאלה: בסוף השמונה עשרה או בסוף קדיש, האם יכול לומר עושה שלום בעודו פוסע השלוש פסיעות?

תשובה: צריך קודם לפסוע השלוש פסיעות, ורק אחר כך לומר עושה שלום.

מקורות: בסוף השמונה עשרה פוסע שלוש פסיעות לאחוריו בהשתחויה אחת, ואחרי שפסע השלוש פסיעות בעודו משתחוה קודם שיזקוף, יאמר עושה שלום (שו"ע א"ח קכ"ג א'), ולא כאותם האומרים עושה שלום בעוד שפוסעים, שאין נכון לעשות כן, והוא הדין בעושה שלום של קדיש (שו"ע א"ח נ"ו ה', משנה ברורה קכ"ג ג') [וע"ע כרע רבץ עמ' תס"ב, תס"ז, מנהג ישראל תורה קכ"ג ב'].

הוספות: כשאומר עושה שלום במרומיו יהפוך פניו לצד שמאל [גם אם הוא איטר (קונטרס איש איטר (מהגר"ח קניבסקי שליט"א) סעיף כ"ד)], וכשאומר הוא יעשה שלום עלינו יהפוך פניו לצד ימין, וכשאומר ועל כל ישראל [* ואמרו אמן] ישתחוה לפניו (שו"ע א"ח קכ"ג א', משנה ברורה קכ"ג ה') [* לבוש קכ"ג א', קיצור שו"ע י"ח י"ב, כף החיים קכ"ג ז'] [וע"ע כף החיים קכ"ג ז', כרע רבץ ט' ב', משנה הלכה קכ"ג א' ד"ה הופך].

***

איך צריך להשתחוות באמירת עושה שלום

שאלה: באמירת עושה שלום, האם מספיק להשתחוות קצת, או שצריך להשתחוות כמו שאר הכריעות שבשמונה עשרה?

תשובה: בסוף השמונה עשרה צריך להשתחוות ולפסוע שלוש פסיעות ולומר עושה שלום, ושיעור ההשתחויה הוא כדי שיתפקקו כל חוליותיו שבשדרה (כמו שאר הכריעות שבשמונה עשרה).

מקורות: שו"ע א"ח קכ"ג א', משנה ברורה קכ"ג א', ועיין כף החיים קכ"ג ג', וע"ע בן איש חי שנה ראשונה בשלח סעיף כ"ד, פסק"ת סי' קכ"ג ס"ק 1.

***

החזרת פניו כשגמר להתפלל השמו"ע

שאלה: האם מותר להחזיר פניו אחרי שגמר להתפלל השמונה עשרה, לפני שהשליח ציבור גמר להתפלל תפלתו בלחש?

תשובה: לא יחזיר פניו לציבור [* לצד מערב] עד שהשליח ציבור יגמור להתפלל, כי יגרום בזה לביטול כוונת המתפללים, וגם שיחשדוהו שדילג בתפלתו.

מקורות: שו"ע א"ח קכ"ג ב', משנה ברורה קכ"ג י"ב, ועיין ארחות יושר (מהגר"ח קניבסקי שליט"א) ל' כ"ט [* משנה ברורה קכ"ג י"ב, וע"ע ערוך השלחן קכ"ג ג', לקט הקמח החדש קכ"ג ז'], וע"ע משנה הלכה קכ"ג ב' ד"ה יחיד.

הערות: ואם צריך לראות אם אחד עומד ומתפלל מאחוריו (כדי לפסוע), מותר לו להחזיר פניו (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א), כיון שהאיסור הוא להחזיר פניו ולעמוד כך, אבל לא כשרוצה לראות לרגע (דעת נוטה ח"א עמ' של"ו, משנה הלכה קכ"ג ב' ד"ה יחיד) [וע"ע מחצית השקל קכ"ג ט'].

הגרש"ז אויערבאך זצ"ל אמר שמעולם הוא תמה למה לא נזהרים במה שכתוב בשו"ע, שאסור להפנות ראשו לצדדים עד שהשליח ציבור יסיים השמונה עשרה בלחש, ורואים שגם בקרב התלמידי חכמים יש שאינם נזהרים בזה, והוא אמר שאינו יודע כלל מה ראו להקל בזה (הליכות שלמה ח"א פרק ח' ס"ק 143).

הוספות: ואם רוב הציבור עדיין מתפללים, אפילו אם השליח ציבור כבר גמר להתפלל, יש לעיין אם מותר לו להחזיר פניו (ביאור הלכה קכ"ג ב' אסור).

***

זמן חזרה למקומו אחרי עושה שלום

שאלה: אחרי עושה שלום, האם מותר לחזור למקומו לפני שהשליח ציבור מתחיל חזרת הש"ץ?

תשובה: צריך להמתין כדי לחזור למקומו עד שהשליח ציבור יגיע לקדושה, ולפחות עד שיתחיל חזרת הש"ץ.

מקורות: שו"ע א"ח קכ"ג ב', וע"ע משנה ברורה קכ"ג ט', י"א, אשי ישראל פרק כ"ג ס"ק רל"ז, איש על העדה עמ' נ"ז, פסק"ת קכ"ג ב'.

הערות: הגרש"ז אויערבאך זצ"ל אמר שמעולם הוא תמה למה לא נזהרים כשפוסעים בסוף השמונה עשרה, שלא לחזור למקומם עד שיגיע השליח ציבור לקדושה, כמו שכתוב בשו"ע, והוא אמר שאינו יודע כלל מה ראו להקל בזה (הליכות שלמה ח"א פרק ח' ס"ק 143) [וע"ע קריינא דאגרתא ח"א סי' קל"ג, מנהג ישראל תורה קכ"ג ג'].

לכתחילה נכון להחמיר לחכות כדי לחזור למקומו עד שהשליח ציבור יגיע לקדושה, אבל כשהמקום צר ודחוק או כשאומרים פיוטים בחזרת הש"ץ, יש להקל לחזור למקומו בתחילת חזרת הש"ץ (משנה ברורה קכ"ג י') [וע"ע הליכות שלמה ח"א פרק ח' ס"ק ס'].

יש קצת אנשים המקפידים שלא יעבור אדם לפניהם בעודם עומדים במקום שפסעו, כדי שלא יפסיק בין הפסיעות שלפני עושה שלום לפסיעות שחוזר למקומו, אבל על ידי קפידתם הם עושים טעות, שכאשר הם רואים שמישהוא רוצה לעבור לפניהם, הם ממהרים לחזור למקומם לפני שיתחיל השליח ציבור חזרת הש"ץ, וזה דבר שאסור מעיקר הדין (משנה ברורה קכ"ג ח'), אבל אחרי שהשליח ציבור התחיל חזרת הש"ץ (לפני שהגיע לקדושה), עדיף לחזור למקומו, מאשר יעבור מישהוא לפניו במקום שפסע (שיח הלכה קכ"ג ד' (הערה א'), אשי ישראל פרק כ"ג ס"ק רל"ב).

הוספות: השליח ציבור צריך לחכות אחרי שאמר עושה שלום כדי הילוך ארבע אמות לפני שחוזר למקומו, וכן המתפלל ביחידות (שו"ע א"ח קכ"ג ב', משנה ברורה ק"ה ב'), ואמירת היהי רצון שאחרי עושה שלום היא בכלל השיעור (מקור חיים (מהחות יאיר) ק"ה א', קיצור הלכות שם, אז נדברו חלק י"ג ל"ב ב') [וע"ע אבן ישראל על המשנה ברורה ק"ה א', שיח הלכה ק"ה ג'], אמנם הב"ח והמגן אברהם חולקים ודעתם שהמתפלל ביחידות צריך לחכות כשיעור הזמן שלוקח עד שמגיע השליח ציבור לקדושה, או לפחות כשיעור שלוקח עד שהשליח ציבור מתחיל חזרת הש"ץ, ומכל מקום במקום הדחק יש להקל כמו השו"ע, שמספיק לחכות כדי הילוך ארבע אמות (משנה ברורה קכ"ג י"א) [וע"ע כף החיים קכ"ג כ', משנה ברורה קל"א י'].

במעריב צריך לחכות אחרי עושה שלום עד שהשליח ציבור יתחיל לומר קדיש, ובליל שבת עד תחילת אמירת ויכולו (אשי ישראל פרק כ"ג ס"ק ר"ל, פסק"ת סי' קכ"ג ס"ק 20) [וע"ע שם].

***

ישיבה בארבע אמות של המתפלל

שאלה: מה שאסור לישב בתוך ארבע אמות של המתפלל שמונה עשרה, האם זה רק מלפניו או מכל צדדיו?

תשובה: אסור לישב בתוך ארבע אמות של המתפלל מכל צדדיו, בין לפניו, בין מצדדיו, ובין לאחוריו.

מקורות: שו"ע א"ח ק"ב א', משנה ברורה ק"ב ד', ועיין כף החיים ק"ב ד', וע"ע שו"ע א"ח ק"ב ג', ערוך השלחן ק"ב א', ב', פסק"ת ק"ב א', ב'.

הערות: ובשעה שמתפלל איזה חלק מהתפילה, מותר לו לשבת בארבע אמות של המתפלל, וטוב להחמיר שזה רק לשבת מצדדיו או לאחוריו, אבל לפניו תמיד אסור (שו"ע א"ח ק"ב א', משנה ברורה ק"ב ט', שונה הלכות ק"ב ג', שיח הלכה ק"ב ו'), ויש אומרים שאפילו אם לומד תורה [בפיו (משנה ברורה ק"ב ז'), או מתוך ספר אפילו בהרהור (מקור חיים (מהחות יאיר) ק"ב א')], מותר (שו"ע א"ח ק"ב א') [וע"ע משנה ברורה קכ"ד כ', כף החיים ק"ב ט', ארבע אמות של תפילה (הלכות) ח"א סי' ד'], אבל טוב להחמיר בזה, אם לא במקום הדחק, או לישב מאחוריו (משנה ברורה ק"ב ו').