הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא מנחה ומעריב

אמירת אשרי של מנחה במנין

שאלה:   האם אפשר לומר הקדיש שלפני השמונה עשרה של מנחה, כשלא היה מנין בשעת אמירת אשרי?

תשובה: לכתחילה צריך לחכות שיהיה מנין כדי לומר אשרי, ואם אמרו אשרי כשלא היה מנין ואחר כך באו מנין, יאמרו מזמור אחד או שלושה פסוקים לפני הקדיש.

מקורות: שו"ע א"ח רל"ד א', משנה ברורה נ"ג י"א, נ"ה ב', רל"ד ה', תקפ"א ג', ד', וע"ע משנה ברורה נ"ד ט', ביאור הלכה קנ"ה א' ויקבע, שיח הלכה נ"ה א', פסק"ת סי' נ"ג ס"ק 29.

הערות: והוא הדין דמספיק שרק השליח ציבור יאמר מזמור או שלושה פסוקים לפני הקדיש, אם אומרם בקול רם שישמעו הציבור (מנחת יצחק ח"ח סי' נ"א) [ועיין משנה ברורה נ"ד ז', אליה רבה תקפ"א י"ג, כף החיים רל"ד ב', וע"ע אשי ישראל פרק ט"ו ס"ק ק'].

***

אמירת אשרי אחרי מנחה

שאלה:   מי שלא אמר אשרי לפני תפלת מנחה, האם יאמר אותו אחרי מנחה?

תשובה: יאמר אותו אחרי מנחה כקורא בתורה, אבל לא לשם חובה.

מקורות: משנה ברורה ק"ח י"ד, וע"ע כף החיים ק"ח כ', הליכות שלמה ח"א י"ג ב'.

הערות: המתחיל באמירת אשרי עם הציבור בתפלת מנחה, ובעודו באמצע אמירת אשרי, הציבור מתחילים להתפלל השמונה עשרה, הוא לא צריך להפסיק באמצע, ויגמור אשרי ואחר כך יתפלל, אבל אם איחר ולא התחיל באמירת אשרי עם הציבור, יפסיק באמצע כדי להתפלל עם הציבור (שלמת חיים סי' רי"ד, הנהגות ופסקים הגרי"ח זוננפלד עמ' 21) [וע"ע הנהגות ופסקים הגרי"ח זוננפלד עמ' 225].

מי שאיחר לתפלת מנחה והציבור כבר התחילו להתפלל השמונה עשרה, יתפלל עמהם ואחר כך יאמר אשרי (כקורא בתורה) (משנה ברורה ק"ח י"ד), אמנם יש לציין שלדעת הגר"ח קניבסקי שליט"א יש לומר אשרי קודם שיתפלל, כיון שממילא הוא לא יתחיל להתפלל עם הציבור (שאלת רב ח"א עמ' ש"א) [וע"ע חיי משה ק"ח ב'].

***

שכח לומר עננו בתענית

שאלה:   מי ששכח לומר עננו בתענית, מה דינו?

תשובה: יאמר אותו בסוף השמונה עשרה באלוקי נצור לפני יהיו לרצון (ולא יחתום בברכת שומע תפילה), ובדיעבד יכול לאומרו גם אחרי יהיו לרצון, כל זמן שלא עקר רגליו.

מקורות: שו"ע א"ח תקס"ה ב', משנה ברורה תקס"ה ו', ז', שער הציון תקס"ה ו', ועיין כף החיים תקס"ה י"ב, וע"ע אשי ישראל פרק מ"ד ס"ק כ', פסק"ת תקס"ה ב'.

הערות: ואם לא אמרו כלל, אינו צריך לחזור (שו"ע א"ח תקס"ה ב'), ומכל מקום טוב שיכוין לצאת מהשליח ציבור (מהרי"ל) (ט"ז תקס"ה ב', כף החיים תקס"ה י"ג).

***

שכח לומר נחם בתשעה באב

שאלה:   מי ששכח לומר נחם בתשעה באב, מה דינו?

תשובה: יאמר אותו ברצה לפני ותחזינה עינינו [ולנוסח עדות המזרח לפני ואתה ברחמיך הרבים], אבל לא יחתום בברכת ברוך מנחם ציון, אלא יחתום ותחזינה עינינו וכו' [ולנוסח עדות המזרח יחתום ואתה ברחמיך הרבים וכו'].

מקורות: משנה ברורה תקנ"ז ב', וע"ע אשי ישראל פרק מ"ד ס"ק קפ"א.

הערות: לדעת הט"ז אם שכח לומר נחם, יאמר אותו בשומע תפילה אחרי עננו (באר היטב תקנ"ז א', קיצור שו"ע קכ"ד י"ט), אבל הביאור הלכה (תקנ"ז א' בבונה) חולק עליו ודעתו שאין לאומרו בשומע תפילה אלא ברצה, ומכל מקום בדיעבד אם אמרו בשומע תפילה יצא ע"כ.

ואם לא אמרו ברצה, יאמר אותו באלוקי נצור בלי חתימה [כמו עננו בהלכה הקודמת] (ערוך השלחן תקנ"ז ג', כף החיים תקנ"ז ב').

הוספות: ואם לא אמרו כלל, אינו צריך לחזור (שו"ע א"ח תקנ"ז א'), ומכל מקום טוב שיכוין לצאת מהשליח ציבור (מהרי"ל) (עיין ט"ז תקס"ה ב', כף החיים תקס"ה י"ג).

***

אכילה ושינה קודם מעריב

שאלה:   האם מותר להתחיל לאכול או לישון לפני שמתפלל מעריב?

תשובה: מחצי שעה [* זמנית] לפני צאת הכוכבים, אסור להתחיל לאכול יותר מכביצה פת [** או פת הבאה בכיסנין], וכן להתחיל לישון, עד שיתפלל מעריב, אבל מותר להתחיל לאכול עד כביצה, או יותר מכביצה פירות וכדומה, וכן תבשיל מחמשת מיני דגן אם אינו קובע עליו סעודה.

מקורות: שו"ע א"ח רל"ה ב', משנה ברורה רל"ב ל"ד, רל"ה ט"ז, י"ז, י"ט, כ', תפ"ט כ"ג, תרל"ט ט"ו, ט"ז [* אשי ישראל כ"ז י"ג] [** אשי ישראל כ"ז כ"ג, פסק"ת רל"ב ה', וע"ע ערוך השלחן רל"ב י"ח, תל"א כ"ו], וע"ע משנה ברורה רל"ה י"ט, תרל"ט ט"ו, מסגרת השלחן (על הקיצור שו"ע) ס"ט ב', דולה ומשקה עמ' קל"ז, אשי ישראל פרק כ"ז ס"ק ל"ד, אור לציון ח"ב ט"ו ח', שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק נ"ו ס"ק י"ז, י"ח, פסק"ת רל"ה ו'.

הערות: בענין מתי יש לימוד זכות או היתר בזה, עיין הליכות שלמה ח"א ב' י"ג, אשי ישראל פרק כ"ז ס"ק ע"ב, אור לציון ח"ב פרק ט"ו ס"ק א', מנהג ישראל תורה רל"ב א', פסק"ת רל"ב ג'.

ואם ביקש ממישהוא [שאינו לומד (משנה ברורה רל"ה י"ז) ואינו אוכל (אשי ישראל כ"ז י"ט, וע"ע חוט שני על שבת ח"א עמ' רט"ז)] שיזכיר לו להתפלל, מותר לו להתחיל לאכול אפילו אחרי צאת הכוכבים (משנה ברורה רל"ה י"ח) [וע"ע אשי ישראל פרק כ"ז ס"ק ס"ב, אור לציון ח"ב פרק ט"ו ס"ק ח'], אבל מיד שהשומר יזכיר לו להתפלל הוא צריך להפסיק מלאכול, שאם לא כן אינו מועיל שיש לו שומר (משנה ברורה רל"ב כ"ט) [וע"ע הליכות שלמה ח"א ב' י"ב-י"ד, אשי ישראל כ"ז י"ט, שבות יצחק ח"ב פרק כ"ג, פסק"ת רל"ה ז', ח'].

***

זמן תפלת מעריב לכתחילה

שאלה:   האם צריך להתפלל מעריב בתחילת הלילה?

תשובה: לכתחילה צריך להתפלל מעריב (לקרוא קריאת שמע) מיד בתחילת הלילה, משום זריזים מקדימים למצוות.

מקורות: שו"ע א"ח רל"ה ג', משנה ברורה רל"ה כ"ו, וע"ע ערוך השלחן רל"ה י"ח, שערי תשובה רל"ה ג', הליכות שלמה ח"א פרק ב' ס"ק 62, דולה ומשקה עמ' קל"ו, פסק"ת רל"ה ט'.

***

הפסק אחרי ברכו של מעריב

שאלה:   האם מותר לדבר אחרי ברכו במעריב?

תשובה: אין לדבר אפילו אם עוד לא התחיל להתפלל מעריב.

מקורות: כתוב שאחרי ברכו דינו כאמצע הפרק, ולפי זה צריך ליזהר מאוד שלא לדבר אחרי ברכו של מעריב, אפילו קודם שהתחיל לברך הברכה הראשונה (אם דעתו להתפלל אז מעריב עם הציבור), ובעוונותינו הרבים הרבה אנשים נכשלים בזה (משנה ברורה רל"ו א').

הערות: וכן אין לומר והוא רחום אחרי שענה לברכו של מעריב (רבעון קרית ספר חלק 30 עמ' ד' בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א), וכן אין לברך ברכת אשר יצר אחרי שענה לברכו, ויעשה לעצמו סימן כדי לזכור שצריך לברך אחרי השמונה עשרה (עטרת אברהם חלק י"ג עמ' 70 בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א) [וע"ע פסק"ת רל"ו ב'].

***

תחילת אמירת קדיש במעריב

שאלה:   כמה מהציבור צריך שיגמרו להתפלל השמונה עשרה במעריב, כדי שהשליח ציבור יוכל להתחיל לומר הקדיש שאחרי השמונה עשרה?