הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא סעודה ומים אחרונים

המתנה לפני בציעת הפת

שאלה: המוציא אחרים בברכת המוציא, האם מותר לו לבצוע מיד אחר שגמר לברך?

תשובה: הוא צריך להמתין מלבצוע עד שרוב העונים יגמרו לענות אמן על ברכתו.

מקורות: שו"ע א"ח קס"ז ט"ז, משנה ברורה קס"ז פ"ד.

הוספות: המוציא אחרים בברכת המוציא, לכתחילה הוא צריך לכוין לצאת מעניית האמן שהם עונים (שו"ע א"ח קס"ז ב', משנה ברורה קס"ז י"ז, כ') [וע"ע ביאור הלכה קס"ז ב' והמברך].

כתבו הפוסקים שהעונה אמן, יענה אמן בקול, כדי שהמברך ישמע ויכוין להיות שומע כעונה, והעונה יכוין בענייתו להוציא ידי חובת ענייה למברך (פלא יועץ ערך אמן).

***

אופן חלוקת פרוסת המוציא למסובים

שאלה: איך צריך לחלק פרוסת המוציא למסובים?

תשובה: צריך לחלק להם פרוסת המוציא, בלי לזרוק אותה, ובלי לתת אותה בידיהם.

מקורות: שו"ע א"ח קס"ז י"ח, קע"א א', משנה ברורה קס"ז פ"ח, וע"ע שערי הברכה פרק ג' ס"ק כ"ח, כ"ט, ברכת השם ג' כ"א, מנהג ישראל תורה קס"ז ג', ד', פסק"ת קס"ז כ"ו, קע"א ב'.

הערות: גם בבניו הקטנים צריך ליזהר שלא לתת פרוסת המוציא בידיהם (בן איש חי שנה ראשונה אמור סעיף י"א).

אם אחד מהמסובים אבל, בחול צריך לתת לו פרוסת המוציא בידו (שו"ע א"ח קס"ז י"ח), ובשבת לא יתן לו בידו שלא יהיה כאבלות בפרהסיא (משנה ברורה קס"ז פ"ט).

***

מתי אפשר לדבר אחרי ברכת המוציא

שאלה: ממתי אפשר לדבר אחרי ברכת המוציא?

תשובה: אחרי שבלע קצת מפרוסת המוציא הוא יכול לדבר, אבל מכל מקום טוב שלא ידבר עד שיאכל כזית.

מקורות: משנה ברורה קס"ז ל"ה, וע"ע משנה ברורה קס"ז ט"ו, פסק"ת קס"ז י"ד.

הערות: מי שדיבר (בדבר שאינו מצרכי הסעודה) אחרי שלעס מפרוסת המוציא לפני שבלע אותה, צריך עיון אם צריך לחזור ולברך ברכת המוציא, ובחיי אדם מצדד שאפילו אם רק בלע את הטעם שמצץ בפיו מן הלעיסה, אינו צריך לחזור ולברך (משנה ברורה קס"ז ל"ה).

הוספות: צריך ליזהר שלא ללכת ממקום למקום עד שיבלע קצת מפרוסת המוציא (שער הציון קס"ז כ"ח) [וע"ע משנה ברורה קע"ח כ"ח, ל"ט].

***

כוונה באכילה ושתיה

שאלה: האם יש כוונה שצריך לכוין באכילתו?

תשובה: האכילה והשתיה וכן כל צרכי הגוף, צריכים להיות לעבודת ד', או לדבר הגורם לעבודת ד', לכן צריך לכוין שאוכל ושותה כדי שיהיה בריא לעבוד את בוראו.

מקורות: שו"ע א"ח רל"א א', וע"ע ערוך השלחן רל"א ד', ה'.

הערות: כתוב בחיי אדם שראה לאנשי מעשה שלפני אכילתם היו אומרים, הנני רוצה לאכול ולשתות כדי שאהיה בריא וחזק לעבודת השם יתברך (משנה ברורה רל"א ה').

הוספות: כתבו הספרים בשם הזוהר שמצוה להתפלל בכל יום על מזונותיו לפני האכילה, ואם לא התפלל לפני נטילת ידים, יש מצדדים שיתפלל בין נטילת ידים להמוציא, אבל יותר נכון שיתפלל אחרי ברכת המוציא (אחרי שאכל), ויש נוהגים לומר מזמור לדוד (תהלים פרק כ"ג) כתפילה על המזונות (משנה ברורה קס"ו ג').

מצוה על כל אדם ללמוד תורה על שולחנו בסעודה, ועל כל פנים יאמר איזה מזמור, וטוב לומר מזמור לדוד (תהלים פרק כ"ג) אחרי ברכת המוציא, כיון שהוא גם דברי תורה וגם תפילה על מזונותיו (משנה ברורה ק"ע א') [וע"ע שער הציון קס"ז כ"ה], ואצלנו יוצאים בזה על ידי אמירת על נהרות בבל (תהלים פרק קל"ז) או שיר המעלות (תהלים פרק קכ"ו) לפני ברכת המזון, אבל מכל מקום מי שיכול ללמוד דברי תורה ממש, מה טוב (ערוך השלחן ק"ע א') [וע"ע חיי אדם ח"א נשמת אדם מ"ה ב', כף החיים קנ"ז ט"ז, שלמת חיים סי' ק"ע, הנהגות ופסקים הגרי"ח זוננפלד עמ' 53, 230, איש על העדה עמ' ק"ב, דעת נוטה ח"א עמ' ט'].

כתוב בשל"ה שבכל סעודה יאמר על נהרות בבל (תהלים פרק קל"ז), ובשבת וכן בימים שלא אומרים תחנון, יאמר שיר המעלות (תהלים פרק קכ"ו) [והגר"ח קניבסקי שליט"א אמר דמסתבר שהולכים בזה לפי זמן אמירתו, ולא לפי זמן האכילה (מים חיים גליון 290)], והעיקר לדעת מה שאומר, ואחר כוונת הלב הן הדברים (משנה ברורה א' י"א) [וע"ע משנה ברורה רס"ז א', כף החיים רס"ז ב', יוסף אומץ סי' קנ"ד, שערי הברכה פרק ו' ס"ק ס"ז, ארחות רבנו ח"א עמ' קט"ו, דעת נוטה ח"א עמ' י', פסק"ת סי' קפ"א ס"ק 60], ואם הוא ממהר, יאמר לפחות הפסוק (תהלים קל"ז ה') אם אשכחך ירושלים וגו' (כף החיים קנ"ז י"ח).

***

אכילה ושתיה בישיבה

שאלה: האם מותר לאכול בעמידה?

תשובה: לכתחילה צריך לאכול ולשתות בישיבה.

מקורות: משנה ברורה רצ"ו ו', באר היטב ק"ע ט"ז, קיצור שו"ע מ"ב ב', וע"ע ערוך השלחן ק"ע ז', קע"ט ט', ארצות החיים ארץ יהודה א' א', רב פעלים א"ח ח"ב סי' מ"ה, ארחות רבנו ח"ג עמ' רכ"ב, פסק"ת ק"ע כ"ב.

הערות: וראוי ליזהר בזה גם כאשר אוכל פחות מכזית (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א) [ועיין כף החיים רצ"ו מ"ב], אמנם בכורת הברית (נחל כרית רס"ה ל"ז) כתוב שהשותה רק טעימה אינו צריך לשבת (וע"ע אלא ד' אמות ל"ו י"ג).

***

אופן החזקת מאכל בשעת חיתוכו

שאלה: הרוצה לחתוך בשר, האם מותר להניחו על ידו, בשעה שחותך אותו עם סכין?

תשובה: צריך להניחו על שולחן וכדומה בשעת חיתוכו, אבל אין להניחו על ידו, משום סכנה (שמא יפגע בידו), ומשום קלקול סעודה (שמא יחתך קצת, והמאכל ימאס על ידי הדם).

מקורות: משנה ברורה ק"ע ל"ד (בשם גמרא ברכות ח:).

הערות: וזה לאו דוקא בבשר, אלא הוא הדין שאין לחתוך שאר מאכלים כשהם מונחים על ידו (חסד לאלפים (מהפלא יועץ) ק"ע ט', עטרת אברהם חלק י"ג עמ' 70 בשם הגר"ח קניבסקי שליט"א, ברכת השם סי' ג' ס"ק ל"א) [וע"ע חידושי בתרא על המשנה ברורה ק"ע ל"ד].

***

שיעור נטילת מים אחרונים

שאלה: עד איזה מקום ביד צריך ליטול מים אחרונים?

תשובה: צריך ליטול מים אחרונים עד סוף הפרק השני של האצבעות (מסוף האצבעות), ובאגודל עד סוף הפרק הראשון, ולכתחילה טוב ליטול עד מקום חיבור האצבעות עם כף היד.

מקורות: שו"ע א"ח קפ"א ד', משנה ברורה קפ"א י', ביאור הלכה קפ"א ד' עד, וע"ע תשובות והנהגות ח"א סי' קע"ג, מנהג ישראל תורה קפ"א ג'.

רע עלי המעשה אשר ראיתי אנשים אשר זהירים בנטילת מים אחרונים אבל אינם יוצאים ידי חובת הדין כלל וכלל, כיון שהם לא נוטלים כי אם איזה טיפות מים על ראשי האצבעות, עד אשר המים לא מגיע אפילו עד סוף הפרק הראשון, ולפעמים הם יוצאים בנגיעה בעלמא במים וידיהם נשארות מטונפות מזוהמת המאכל כבראשונה, ובאמת מעיקר הדין צריך ליטול לפחות עד סוף הפרק השני (משנה ברורה קפ"א י').

הערות: ואם המאכל היה נוגע ביד גם למעלה מזה (מפרק השני של האצבעות ומפרק הראשון של האגודל), צריך ליטול גם למעלה מזה (משנה ברורה קפ"א י').

הוספות: כשנוטל מים אחרונים, צריך שישפיל ראשי אצבעותיו למטה, כדי שתרד הזוהמא מן הלכלוך שבידיו על ידי הנטילה (שו"ע א"ח קפ"א ה', משנה ברורה קפ"א י"א, שו"ע הרב קפ"א ה').

***

ניגוב הידים אחרי מים אחרונים

שאלה: האם צריך לנגב ידיו אחרי נטילת מים אחרונים?