הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא זימון

חיוב זימון כשרוצה ללכת באמצע סעודה

שאלה: הרוצה לברך ברכת המזון באמצע סעודה כשעוד לא זימנו, האם מותר לו לברך?

תשובה: אין לברך ברכת המזון בלי לזמן, כשהתחייב בזימון.

מקורות: שו"ע א"ח קצ"ג א', וע"ע משנה ברורה קצ"ג ט"ז, ל"א, ר' ה', ערוך השלחן קצ"ג ט', י', פסק"ת קצ"ג ה'.

הערות: מי שצריך ללכת לפני הזימון, יכוין לפני שיתחיל לאכול שאינו רוצה להצטרף עם המסובים כלל, ואז אינו צריך לזמן, אמנם עדיף שיכוין שאינו רוצה להצטרף עם עשרה אלא רק עם שלושה, ואז יזמן בשלושה לפני שהולך (עיין תורת הזימון ח"א ז' י"ב, שם מילואים סי' א', שערי הברכה ה' ל"ט, ארחות רבנו ח"ג עמ' ר"כ), ויש מחמירים שלא מועיל לכוין שאינו רוצה להצטרף עם אלו שאוכל עמהם באותו שולחן (כיצד מזמנין ו' י"ג) [וע"ע שם ו' כ"ד, כ"ה, שערי הברכה ה' ל"ט, וזאת הברכה (מהדורה תשס"ט) עמ' 134, פסק"ת קצ"ג ה'], ובענין הרוצה לברך ברכת המזון באמצע סעודת חתונה, ע"ע כיצד מזמנין סי' ח', שערי הברכה ה' מ', חכו ממתקים ח"ב עמ' ק"ס.

***

חיוב נשים בזימון

שאלה: אשה שאכלה עם שלושה אנשים, האם מותר לה לברך ברכת המזון בלי לשמוע זימון?

תשובה: לא, אלא היא צריכה לשמוע זימון קודם שתברך.

מקורות: שו"ע א"ח קצ"ט ז', וע"ע אגרות משה א"ח ח"ה ט' י', תשובות והנהגות ח"ד סי' נ"א, כיצד מזמנין י"ג י"ב, י"ג, כוס של אליהו י"ד כ', פסק"ת קצ"ט ד'.

***

צירוף לזימון בשלושה

שאלה: מי שלא אכל פת, האם יכול להצטרף עם שנים שאכלו פת, כדי לזמן בשלושה?

תשובה: אם אינו רוצה לאכול פת, נוהגים שיכול לכתחילה להצטרף עמהם על ידי אכילת כל מאכל או משקה (חוץ ממים).

מקורות: שו"ע א"ח קצ"ז ב', ג', משנה ברורה קצ"ז כ', כ"ב, וע"ע משנה ברורה קצ"ז י"ב, שאלת רב ח"א עמ' רע"ט, שערי הברכה פרק ה' ס"ק י"ז, פסק"ת קצ"ז ב', ג'.

הערות: יש לציין שיש בזה שלוש דעות: א) יש אומרים שמצטרף רק על ידי אכילת פת, ב) ויש אומרים שמצטרף גם על ידי אכילת מאכל שמברכים עליו על המחיה, ג) ויש אומרים שמצטרף על ידי אכילת כל מאכל או משקה (חוץ ממים) (שו"ע א"ח קצ"ז ב', ג', משנה ברורה קצ"ז י"ט, כ'), ובכף החיים (קצ"ז כ"א) כתוב שלכתחילה אין להקל שמצטרף עמהם, אלא רק אם יאכל מאכל שמברכים עליו על המחיה [וע"ע כיצד מזמנין פרק ב' ס"ק י"א, פסק"ת סי' קצ"ז ס"ק 9].

בענין השותה תה או מים ממותקים, וכדומה, אם יכול להצטרף לזימון, או שדינם כמים, עיין ערוך השלחן קצ"ז ה', שערי הברכה פרק ה' ס"ק י"ח, וזאת הברכה (מהדורה תשס"ט) עמ' 130, פסק"ת קצ"ז ב'.

הוספות: צריך לאכול שיעור כזית או לשתות שיעור רביעית כדי להצטרף לזימון (שו"ע א"ח קצ"ז ב', משנה ברורה קצ"ז כ', שער הציון קצ"ז י"ד) [וע"ע חזו"א ל' י"א, י"ב].

***

צירוף לזימון בעשרה

שאלה: מי שלא אכל פת, האם יכול להצטרף לזימון בעשרה?

תשובה: אם יש לפחות שבעה שאכלו פת, יכולים הנותרים להצטרף לזימון בעשרה על ידי אכילת כל מאכל או משקה (חוץ ממים).

מקורות: שו"ע א"ח קצ"ז ב', משנה ברורה קצ"ז י"ד, וע"ע משנה ברורה קצ"ז י"ב, שערי הברכה פרק ה' ס"ק י"ט, פסק"ת קצ"ז ג', ס"ק 8.

הערות: בענין השותה תה או מים ממותקים, וכדומה, אם יכול להצטרף לזימון, או שדינם כמים, עיין ערוך השלחן קצ"ז ה', שערי הברכה פרק ה' ס"ק י"ח, וזאת הברכה (מהדורה תשס"ט) עמ' 130, פסק"ת קצ"ז ב'.

הוספות: צריך לאכול שיעור כזית או לשתות שיעור רביעית כדי להצטרף לזימון (שו"ע א"ח קצ"ז ב'), ובדיעבד אפשר שמספיק שתיית רוב רביעית (ביאור הלכה קצ"ז ב' שיש) [ועיין שונה הלכות קצ"ז ב', וע"ע ביאור הלכה קצ"ז ב' כזית, חזו"א ל' י"א, י"ב].

***

מי שכבר זימן אם יכול להצטרף לזימון בשלושה

שאלה: חמשה שאכלו פת ביחד, ושנים מהם רוצים לברך, וזימנו עם אחד מהשלושה הנותרים, האם אחר כך השלושה הנותרים יכולים לזמן ביחד?

תשובה: אם אחרי הזימון הם שוב אכלו ביחד, דעת המשנה ברורה והכף החיים שאינם יכולים לזמן, ודעת החזו"א והערוך השלחן שיכולים לזמן, אבל אם אחרי הזימון לא אכלו ביחד, לכו"ע אינם יכולים לזמן.

מקורות: משנה ברורה ר' ט', כף החיים קצ"ד ט', ר' ה', חזו"א ל"א ג', ה', ערוך השלחן ר' ה', וע"ע פסק"ת ר' ה'.

ובדעת השו"ע הרב בזה, עיין שו"ע הרב קצ"ד א', ר' ב', משנה ברורה קצ"ד ד', ר' ט', חזו"א ל"א ד', ה', ערוך השלחן ר' ה', תהלה לדוד ר' א', שם כללי דיני פרח זימון ס"ק ב', חיי משה ר' ב', כוס של אליהו י"ד כ"ח, כיצד מזמנין פרק כ"א ס"ק י"ח, כ"ח, פסק"ת סי' ר' ס"ק 33.

הערות: ואם ששה (או יותר) אכלו ביחד, ושנים מהם רוצים לברך, ואחד מהנותרים זימן עמהם, יכולים אחר כך לזמן ביחד, כיון שנשארו שלושה שלא זימנו (משנה ברורה ר' ט', שונה הלכות ר' ג', לבושי שרד על מגן אברהם ר' ג', כף החיים ר' ו'), ומכל מקום אותו אחד שכבר זימן לא יהיה המזמן, והוא יכול לענות לזימון רק אם אכל שוב עמהם (כיצד מזמנין כ' ח', כ"א כ') [וע"ע כיצד מזמנין כ"א י"ח, שערי הברכה פרק ה' ס"ק קמ"ד, פסק"ת ר' ו'].

הוספות: שלושה שאכלו פת ביחד, ושנים מהם רוצים לברך, והשלישי זימן עמהם, ואחר כך באו שנים אחרים ואכלו עם השלישי, הם יכולים לזמן ביחד, וכן אם אחר כך באו עוד שנים אחרים ואכלו עם השלישי, גם הם יכולים לזמן ביחד (משנה ברורה ר' ט') [וע"ע משנה ברורה קצ"ד ד', חזו"א ל"א ד', ה'], ומכל מקום השלישי לא יהיה המזמן (כיצד מזמנין כ' ד', פסק"ת ר' ה') [וע"ע שם, ביאור הלכה קצ"ג ה' כל].

חבורה שאכלו פת ביחד, וחלק מהחבורה מזמנים לעצמם בפחות מעשרה, וכן אם שומעים חבורה אחרת המזמנת בפחות מעשרה, הם צריכים לענות ברוך שאכלנו משלו ובטובו חיינו, בתורת ברכת השבח, ולא בתורת חיוב זימון, וכן לא יפסיקו לשמוע עד הזן את הכל, וממילא יכולים אחר כך לזמן, כיון שלא יצאו בזה ידי חובת זימון (כיצד מזמנין י"ט כ"ט), והגר"ח קניבסקי שליט"א כתב שלא יענו ברוך שאכלנו וכו', אבל יכולים לענות ברוך ומבורך וכו' (שאלת רב ח"א עמ' רע"ח, רע"ט, ח"ב עמ' רס"א) [וע"ע שערי הברכה פרק ה' ס"ק צ"ב].

***

מי שכבר זימן אם יכול להצטרף לזימון בעשרה

שאלה: חבורה גדולה שאכלו פת ביחד, וששה מהם רוצים לברך (ולזמן בשם), וזימנו עם עוד ארבעה מהחבורה, האם אחר כך הארבעה אלו יכולים להצטרף עם ששה מהנותרים כדי לזמן בשם?

תשובה: אם אחרי הזימון הם שוב אכלו ביחד, הם יכולים להצטרף עמהם כדי לזמן בשם, אבל אם אחרי הזימון לא אכלו ביחד, הם לא יכולים לזמן בשם.

מקורות: משנה ברורה ר' ט', וע"ע שערי הברכה פרק ה' ס"ק קי"ד, פסק"ת ר' ז'.

הערות: והוא הדין אם חמשה מהם רוצים לברך, וזימנו עם עוד חמשה מהחבורה, שהחמשה אלו יכולים להצטרף עם חמשה מהנותרים כדי לזמן בשם, והיינו אם אכלו אחר כך לפחות כזית פת ביחד (משנה ברורה ר' ט').

הוספות: חבורה גדולה שאכלו פת ביחד, וחלק מהחבורה מזמנים לעצמם בעשרה, וכן אם שומעים חבורה אחרת המזמנת בעשרה, הם צריכים לענות ברוך אלוקינו ומבורך שמו תמיד לעולם ועד, וממילא יכולים אחר כך לזמן בעשרה, כיון שלא יצאו בזה ידי חובת זימון (כיצד מזמנין י"ט ל', ל"ב) [וע"ע שערי הברכה פרק ה' ס"ק צ"ב, קי"ד].

***

צירוף ישן לזימון

שאלה: עשרה שאכלו ביחד, ואחד מהם נרדם, האם אפשר לצרפו לזימון כדי לזמן בשם?

תשובה: יש להעירו, ולפחות שיהיה מתנמנם, ואם אי אפשר להעירו, צריך עיון אם אפשר לזמן בשם, לכן יש לזמן בלי שם.

מקורות: משנה ברורה נ"ה ל"ד, קצ"ג כ"ו, ביאור הלכה נ"ה ו' או.

הערות: בזימון בשלושה, פשוט שאי אפשר לצרף מי שישן (כיצד מזמנין י"ג מ"ב).

הוספות: לגבי צירוף ישן למנין, לכתחילה יש להעירו, ולפחות שיהיה מתנמנם, אמנם במקום הדחק יש להקל לצרפו למנין, כאשר אין בזה חשש ברכה לבטלה (וכגון לאמירת קדיש) (משנה ברורה נ"ה ל"ד, ל"ו, ביאור הלכה נ"ה ו' או) [וע"ע פסק"ת נ"ה י"ב], אבל מכל מקום אין לצרף שני אנשים הישנים (משנה ברורה נ"ה ל"ב).

***

חיוב המזמן והמסובים בברכת המזון

שאלה: האם המזמן יכול לברך ברכת המזון בלחש?

תשובה: הוא צריך לברך ברכת המזון בקול רם ולפחות עד הזן את הכל, והמסובים צריכים לשמוע, ויברכו עמו בלחש מילה במילה.

מקורות: נכון הדבר שכל אחד מהמסובים יברך בלחש עם המזמן כל ברכה וברכה (מחבר א"ח קפ"ג ז'), ויאמרו עמו כל מילה ומילה כדי שיברכו יחדיו, ועל ידי זה מתקיים מה שכתוב גדלו לד' איתי ונרוממה שמו יחדיו (שמשם נלמד ברכת הזימון), ועל כל פנים יזהרו לומר עמו בלחש הברכה ראשונה, שאם לא כן להרבה פוסקים זה לא נקרא זימון כלל, וכדלקמן [דעת הרמ"א] בסימן ר', ולכן מה שנוהגים הרבה אנשים שכל אחד מברך בפני עצמו בקול רם, שלא כדין הם עושים, אלא המברך צריך לברך לפחות הברכה ראשונה בקול רם כדי שהמסובים ישמעו, והם יאמרו עמו בלחש מילה במילה, ורק בסיום הברכה יקדימו לסיים כדי לענות אמן (משנה ברורה קפ"ג כ"ז, כ"ח, קצ"ג י"ז) [וע"ע שער הציון תפ"ח ח', שבט הלוי ח"י סי' מ', פסק"ת קפ"ג ט"ו].

הערות: אמנם לדעת המחבר (בסימן ר') שברכת הזן אינה בכלל הזימון, המנהג להתחיל לברך ברכת המזון מיד אחרי הזימון, ולא מחכים שיסיים המזמן לומר עד הזן את הכל, וכן לא מדקדקים לברך מילה במילה עם המברך (כף החיים קפ"ג ל"ח).

המפסיק לענות לזימון אינו צריך להפסיק [ולשמוע] אלא עד ברוך שאכלנו משלו וכו' (מחבר א"ח ר' ב'), ויש אומרים שצריך להפסיק [ולשמוע] עד הזן את הכל, וכן נוהגים (רמ"א א"ח ר' ב').

הוספות: בענין אם המסובים צריכים לשמוע עד הזן את הכל גם בזימון בעשרה, עיין משנה ברורה קצ"ג י"ז, ר' ט', דרך החיים הל' צירוף לזימון סעיף ט', י"ב, חיי אדם ח"א מ"ח י', י"ד, בית ברוך (על החיי אדם) ח"ג מ"ח מ"ו, וע"ע חזו"א ל"א ב', קצות השלחן בדי השלחן מ"ה ה', וזאת הברכה בירור הלכה מ"ח ג', חידושי בתרא על המ"ב ר' ט', כיצד מזמנין י"ח ל', ל"א, שם ביאורים סי' ו'.

***

עניה לזימון למי שלא אכל