הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא ברכות הנהנין - ברכה ראשונה

סדר הקדימה בברכות הנהנין

שאלה: מה הוא סדר הקדימה בברכות הנהנין?

תשובה: סדר הקדימה הוא: המוציא, מזונות, הגפן [העץ, האדמה (ועיין בהערות)], שהכל, ברכת הריח.

מקורות: משנה ברורה רי"א ל"ה, רט"ז ד', וע"ע שערי הברכה פרק י"ב ס"ק ל"ה, וזאת הברכה (מהדורה תשס"ט) עמ' 125.

וסימנך "המגע אשר" (או "מגע אש"), זה ראשי תיבות: המוציא, מזונות, הגפן, העץ, האדמה, שהכל, ריח.

הערות: עיין בהלכה הבאה סדר הקדימה בברכות העץ והאדמה, כשאחד מהם חביב או משבעת המינים.

***

סדר הקדימה בברכות העץ והאדמה

שאלה: הרוצה לאכול דבר שברכתו בורא פרי העץ ודבר שברכתו בורא פרי האדמה, איזה ברכה הוא צריך להקדים לברך כשאחד מהם חביב?

תשובה: יקדים לברך על החביב אפילו אם המין השני משבעת המינים, ואם שניהם שוים בחביבותם, יקדים לברך על המין משבעת המינים, ואם שניהם משבעת המינים, יש מחלוקת אם צריך להקדים לברך על המוקדם בפסוק, או שיכול לברך על איזה שירצה.

מקורות: משנה ברורה רי"א י"ח, כ"ז, ל"ה, וע"ע שער הציון רי"א ה', ביאור הלכה רי"א א' וי"א.

הערות: אמנם יש לציין שבכף החיים (רי"א ו', ז', י"ד) כתוב שמנהג העולם להקדים המין שברכתו בורא פרי העץ, אפילו אם המין שברכתו בורא פרי האדמה חביב [או משבעת המינים (הלכות יום ביום (על קדימה בברכות) סי' ה', וע"ע כף החיים רי"א כ"ח)].

הוספות: ואם שניהם שוים בחביבותם ואינם משבעת המינים, יקדים לברך על המין שברכתו בורא פרי העץ (משנה ברורה רי"א ל"ה).

***

סדר הקדימה בברכת בורא פרי העץ

שאלה: הרוצה לאכול כמה פירות שברכתם בורא פרי העץ, על איזה מהם הוא צריך לברך?

תשובה: סדר הקדימה לברכה הוא: שבעת המינים (בסדר הזה: זית, תמר, ענב, תאנה, ורימון), פרי שלם, פרי הרגיל להיות תמיד חביב עליו, פרי שעכשיו חביב עליו, [* פרי היותר גדול].

מקורות: שו"ע א"ח רי"א א', ב', ד', משנה ברורה רי"א ג', ד', ו', י"ג, כ'-כ"ב, ל"ה [* דעת תורה רי"א א', וע"ע שו"ע א"ח קס"ח ב'], וע"ע משנה ברורה רי"א י"א.

וסימנך "שמש חג", זה ראשי תיבות: שבעת המינים, שלם, חביב, גדול (או "משח": מין שבעה, שלם, חביב).

וסימנך של סדר הקדימה בשבעת המינים הוא: זית יש לו גרעין אחד, תמר יש לו גרעין אחד הנראה כשנים, ענב יש לו כמה גרעינים, תאנה יש לו הרבה גרעינים, ורימון כולו גרעינים (מים חיים גליון 207).

הערות: פרי שהוא משבעת המינים יש להקדים לברך עליו אפילו אם הוא מורכב, אבל בשאר הפירות יש להקדים לברך על הפרי שאינו מורכב, וכששניהם משבעת המינים אולי יש להקדים את המאוחר בסדר שאינו מורכב, על המוקדם בסדר שמורכב (אשל אברהם (מבוטשאטש) [הוצאת מכון ירושלים] סי' רי"א).

כשאין פרי משבעת המינים, אם יש פרי ממין שנשתבחו בו ישראל כגון אגוז או תפוח (כמו שכתוב אל גנת אגוז ירדתי, כתפוח בעצי היער) יש להקדים לברך עליו, ואם יש פרי אחר שהוא חביב עליו נראה שהדבר שקול ויקדים איזה שירצה (כף החיים רי"א ז').

הוספות: הרוצה לאכול פרי העץ משבעת המינים, פרי העץ חביב, ופרי האדמה, וסדר חביבותם הוא: פרי העץ החביב, פרי האדמה, פרי העץ משבעת המינים, נראה בזה שיקדים לברך על פרי העץ החביב (וזאת הברכה בירור הלכה סי' מ"ז), אמנם דעת הסטייפלר שיקדים לברך על פרי העץ משבעת המינים (הלכות יום ביום (על קדימה בברכות) סעיף כ"ח), וכן דעת הגר"ח קניבסקי שליט"א (שיח השדה ח"ג ברכות מא.) [ועיין כוס של אליהו ה' ז', וע"ע אוצר תשובות ח"א עמ' תקצ"ו].

***

קדימת ברכה על השלם

שאלה: הרוצה לאכול פרוסת עוגה, ובייגלה או עוגיה שלמים (כשכולם עשויים מקמח חיטה), על איזה מהם הוא צריך לברך?

תשובה: הוא צריך לברך על הבייגלה או על העוגיה, וכמו שתמיד צריך לברך על השלם כאשר רוצה לאכול שני מאכלים שהם ממין אחד.

מקורות: שו"ע א"ח קס"ח א', מ"ב רי"א ד', ועיין שערי הברכה י"ב י"ד, וע"ע פני השלחן קס"ח ב'.

הערות: בענין הרוצה לאכול פרוסת עוגה וביסלי (שלם), אם צריך לברך על הפרוסת עוגה, כיון שהביסלי אין לו תואר לחם [שאינו אפוי אלא מטוגן], עיין שערי הברכה י"ב י"ג, וזאת הברכה מהדורה תשנ"ט עמ' 126, מהדורה תשס"ט עמ' 126, 338.

הוספות: אם היה לפניו רק פרוסה, ולקח אותה בידו כדי לברך עליה, ובתוך כך הביאו לפניו שלם, יניח הפרוסה [* תחת] השלם, ויברך על שניהם (משנה ברורה קס"ח א') [* שונה הלכות קס"ח ב', ועיין שו"ע א"ח קס"ח א'], ויבצע משניהם ביחד (עיין שו"ע א"ח קס"ח א'), ונראה שגם יאכל משניהם ביחד וצריך עיון, ועוד יש לעיין אם הוא הדין גם כשהיו לפניו הפרוסה והשלם, וטעה ולקח בידו הפרוסה כדי לברך עליה (משנה הלכה קס"ח א' ד"ה כתב, ובוצע).

ויש לציין שבכף החיים (קס"ח ב') כתוב שהדין הזה הוא רק אם כבר התחיל לברך, אבל אם עוד לא התחיל לברך, יניח הפרוסה ויברך רק על השלם.

***

אופן החזקת המאכל בשעת הברכה

שאלה: האם צריך להחזיק בידו המאכל (או המשקה), כשמברך עליו לפני אכילתו?

תשובה: כל דבר שמברך עליו לאוכלו או להריחו צריך להחזיקו ביד ימין בשעת הברכה, וכן בכל ברכה שמברך על מצוה.

מקורות: שו"ע א"ח ר"ו ד', משנה ברורה ר"ו י"ח, וע"ע משנה ברורה קס"ז כ"ב, ביאור הלכה רט"ז י"ב קודם, וע"ע בהלכה הבאה.

הערות: ואיטר יחזיק ביד שמאל (משנה ברורה ר"ו י"ח), אמנם יש לציין שבכף החיים (ר"ו ל') כתוב שגם איטר יחזיק ביד ימין.

***

איך להתנהג בברכת המוציא

שאלה: המברך ברכת המוציא, איך הוא צריך להתנהג?

תשובה: קודם שיברך יתפוס הלחם [* ביד ימין], וטוב שיתן עליו עשר אצבעותיו בשעת הברכה, וכשיאמר השם יגביה הלחם עד שיגמור השם (ובשבת יגביה שניהם), ויפסיק מעט בין "המוציא לחם" ל"מן הארץ".

מקורות: שו"ע א"ח קס"ז ב'-ד', משנה ברורה קס"ז כ"א, כ"ג, וע"ע כף החיים קס"ז ל"ב, הלכות יום ביום (על ברכות) ח"א פרק ח' ס"ק 2, 7.

[* שו"ע הרב קס"ז ז', כף החיים קס"ז ל"ב, קצות השלחן ל"ז ו', ועיין משנה ברורה ער"ב כ"ח, רע"ד ג', תפ"ג ג', פמ"ג א"א קס"ז ט', י', וע"ע חיי אדם ח"א מ"ב י"א, מאמר מרדכי קס"ז י', שלחן שלמה קס"ז ב', אפיקי מגינים ביאורים קס"ז ו'.]

הערות: יש לציין שבכף החיים (קס"ז ל"ב, ל"ג) כתוב שלדעת האר"י ז"ל (בשער המצוות) וסידור הרש"ש צריך להגביה הלחם ב"המוציא" (ורק אז), ובבן איש חי (שנה ראשונה אמור סעיף ו') הביא כן בשם סידור הרש"ש, אבל בשם האר"י ז"ל (בשער המצוות) הביא שצריך להגביה הלחם כשמאריך בה"א של המוציא.

מה שצריך להגביה הלחם בברכת המוציא באמירת שם ד', אין שיעור להגבהה זו (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א).

הוספות: לדעת האר"י ז"ל יש להאריך קצת בה"א של המוציא (באר היטב קס"ז ד').

***

שהיה בין הברכה לאכילה

שאלה: המברך על מאכל, האם מותר לו לשהות (אפילו בלי לדבר) קודם האכילה?

תשובה: לכתחילה אסור לשהות בין הברכה לאכילה יותר מכדי דיבור (כדי שיאמר שלום עליך רבי), ובדיעבד אם שהה יותר, אינו צריך לחזור ולברך, כיון שיש בזה דעות, וספק ברכות להקל.

מקורות: שו"ע א"ח ר"ו ג', משנה ברורה קס"ז ל"ד, ר"ו י"ב, שער הציון ר"ו י"ג, וע"ע שו"ע א"ח קס"ז ט"ז.

הערות: שהיה שהיא לצורך האכילה אינה חשובה הפסק כלל אפילו לכתחילה, לכן המברך על פרי שלם לא יחתוך אותו עד אחרי הברכה, כדי לברך על השלם, ואין לחוש להפסק שמשתהה בזמן חיתוך הפרי בין הברכה לאכילה, כיון שזה לצורך האכילה (משנה ברורה קס"ז י', שו"ע הרב ר"ו ג', כף החיים ר"ו כ"א), וכן בקידוש וברכת המוציא כשאחד מוציא אחרים ידי חובה, והשומע משתהה עד שמקבל היין או פרוסת המוציא, אין זה בגדר הפסק כלל (מנחת שלמה ח"ב ד' כ"ט).

בענין אם יש לקלוף הפרי קודם הברכה או לאחריה, עיין משנה ברורה ר"ו י"ב, שערי תשובה ר"ב א', ערוך השלחן ר"ב י"א, כף החיים ר"ב ד', ר"ו כ"ב, שערי הברכה י"ג ט"ז, וזאת הברכה (מהדורה תשס"ט) עמ' 9.

גם בברכות המצוות, אין לשהות יותר מכדי דיבור בין הברכה לעשיית המצוה (מ"ב ר"ו י"א, תפ"ט כ"ט).

בענין שיעור כדי דיבור, עיין משנה ברורה ר"ו י"ב, תפ"ז ד', תקפ"ב ז', שער הציון ר"ו י', תפ"ז ג', וע"ע משנה ברורה קכ"ד ל"ד, רס"ז ט', שיח הלכה קי"ח ג', קכ"ד כ"ז.

הוספות: כל זה אם שהה בלי לדבר, אבל אם דיבר אפי' מילה אחת (שלא מענין האכילה), זה הפסק, ולכו"ע צריך לחזור ולברך (שו"ע א"ח קס"ז ו', מ"ב קס"ז ל"ו, ר"ו י"ב, רט"ו א') [וע"ע מ"ב קס"ז ל"ז, ש"ה רט"ו ב'].

***

שינוי מקום באמצע אכילה

שאלה: מי שיצא מבית לרחוב באמצע אכילה, כאשר רוצה להמשיך לאכול (בין במקומו הראשון, ובין במקום אחר), האם הוא צריך לחזור ולברך ברכה ראשונה?

תשובה: אם יצא באמצע אכילת דבר שברכתו האחרונה בורא נפשות, צריך לחזור ולברך, אבל בשאר המאכלים אינו חוזר ומברך.

מקורות: שו"ע א"ח קע"ח ב', ה', משנה ברורה קע"ח מ"ה, וע"ע משנה ברורה קע"ח י"ב, פסק"ת קע"ח ב', ט"ו, ט"ז.

הערות: אמנם יש לציין שלדעת הגר"א גם מי שיצא באמצע אכילת פירות של שבעת המינים [או יין], הוא צריך לחזור ולברך (משנה ברורה קע"ח מ"ה, קפ"ד י"ב).

וכל זה אם כבר יצא לרחוב, אבל לכתחילה אין לצאת ממקומו באמצע אכילה עד שיברך ברכה אחרונה (משנה ברורה בהקדמה לסי' קע"ח), אמנם באכילת פת (אחרי אכילת כזית), מותר לצאת ממקומו לכתחילה, אם בדעתו לחזור מיד, או שיוצא לדבר מצוה, או שהיה בדעתו בשעת המוציא לגמור סעודתו במקום אחר (שו"ע א"ח קע"ח ב', משנה ברורה קע"ח כ"ח, ל"ג, ל"ד, ביאור הלכה קע"ח ב' עוברת, שונה הלכות קע"ח א') [וע"ע שער הציון קע"ח מ"ב, תפ"ד ב', פסק"ת קע"ח ט'].

ואם נשאר בבית מישהוא שאכל עמו, בכולם (אפילו בדבר שברכתו האחרונה בורא נפשות) אינו חוזר ומברך כשחוזר לבית לאכול שם (שו"ע א"ח קע"ח ב', משנה ברורה קע"ח י"ח, כ"ז, שער הציון קע"ח א', י"ד) [וע"ע משנה ברורה הוצאת דרשו סי' קע"ח הערה 5, פסק"ת קע"ח ח'].

***

ברכה על מיני מזונות בתוך הסעודה

שאלה: האוכל פת הבאה בכיסנין לקינוח, באמצע סעודה של פת, האם צריך לברך עליה בורא מיני מזונות?

תשובה: בדרך כלל אין לברך בורא מיני מזונות, כיון שיש ג' דעות מה נקרא פת הבאה בכיסנין, ורק אם היא פת הבאה בכיסנין לכו"ע צריך לברך בורא מיני מזונות, והג' דעות הם:

א) עיסה שממלאים אותה בפירות וכדומה לפני האפיה, ודעת המחבר דמספיק שטעם המילוי ניכר כדי שתהא ברכתה מזונות, ודעת הרמ"א דצריך שיהיה המילוי כל כך הרבה, באופן שטעמו יהיה נרגש הרבה מאוד, עד שטעמו יהיה ניכר יותר מטעם העיסה (שו"ע א"ח קס"ח ז', משנה ברורה קס"ח כ"ז, כ"ח, ל"ג, ביאור הלכה קס"ח ז' הרבה, שכמעט) [וע"ע שו"ע א"ח קס"ח י"ז, משנה ברורה קס"ח פ', צ"ד, ביאור הלכה קס"ח י"ז פשטיד"א, שערי הברכה ט"ז מ"ה-מ"ז, פסק"ת קס"ח ט'].

ב) עיסה שנילושה במי פירות (עם דבש, שמן, חלב, וכדומה), ודעת המחבר דמספיק שטעם המי פירות ניכר בעיסה כדי שתהא ברכתה מזונות אפילו אם הרוב מים, ודעת הרמ"א דצריך שיהיה הרוב מי פירות, באופן שטעמם יהיה נרגש הרבה מאוד, עד שטעמם עיקר וטעם העיסה טפל (שו"ע א"ח קס"ח ז', משנה ברורה קס"ח כ"ט, ל"ג) [וע"ע שערי הברכה ט"ז מ"ח-נ', פסק"ת קס"ח י'].

ג) פת דקה ויבשה מאוד עד שהיא נפרכת וכוססים אותה (שו"ע א"ח קס"ח ז', משנה ברורה קס"ח ל"ה, ל"ו, ביאור הלכה קס"ח ז' הרבה) [וע"ע שערי הברכה ט"ז נ"א-נ"ג, פסק"ת קס"ח י"א].

לכן כדי לברך בורא מיני מזונות באמצע סעודה של פת, צריך להיות דוקא שהעיסה ממלאים אותה בפירות, ונילושה במי פירות, ושלאחר האפיה תהיה דקה ויבשה מאוד, ומכל מקום המברך על פת הבאה בכיסנין שהיא רק עיסה שממלאים אותה בפירות, לא הפסיד.

מקורות: שו"ע א"ח קס"ח ח', משנה ברורה קס"ח מ', מ"א, ביאור הלכה קס"ח ח' טעונים, וע"ע משנה ברורה קס"ח מ"ב, כף החיים קס"ח ס"ג, ס"ד, שערי הברכה ח' י"ט-כ"א, פרק ט"ז ס"ק צ"ד, וזאת הברכה (מהדורה תשס"ט) עמ' 17, 75, 222, 241, 315, פסק"ת קע"ז ז'.

הערות: ואע"פ שבאכילת פת הבאה בכיסנין שלא בתוך הסעודה, צריך לברך מזונות גם אם היא פת הבאה בכיסנין רק לפי דעת אחת, מכל מקום זה רק מטעם ספק דרבנן להקל (ספק אם ברכתה המוציא או מזונות, לכן מקילים לברך מזונות), אבל בתוך הסעודה אי אפשר לברך מזונות, כיון שאולי ברכתה המוציא, ויצא בברכת המוציא, וספק דרבנן להקל (ביאור הלכה קס"ח ח' טעונים).