הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא ברכות ותפילות שונות

נקיון הידים לברכה

שאלה: מי שאכל מאכל, וידיו מלוכלכות מהמאכל, האם מותר לו לברך כך ברכה אחרונה?

תשובה: לא יברך ברכה אחרונה עד שינקה ידיו, וכן לא יברך שום ברכה כשידיו מלוכלכות מהמאכל.

מקורות: משנה ברורה קנ"ח כ"ג, שער הציון קפ"א ל"ב, ועיין משנה ברורה קפ"א א', כף החיים קנ"ח נ"ג, קפ"א ה', ר"ד מ"ג, וע"ע משנה ברורה ד' ל"ח, צ"ב כ"ט, ביאור הלכה צ"ב ה' והסיח, פסק"ת סי' קפ"א ס"ק 9.

הערות: מדברי המשנה ברורה (קפ"א כ"ג) משמע שזה רק אם הוא איסטניס, ומדברי השער הציון (קפ"א ל"ב) משמע שזה אפילו אם אינו איסטניס, וצריך עיון (שונה הלכות קפ"א י"א) [וע"ע משנה ברורה קנ"ח כ"ג, קפ"א א', הלכות יום ביום (על ברכות) ח"ב ב' י"ג].

כשהידים מלוכלכות מהמאכל, בזה כל אדם הוא איסטניס, אבל כשהידים רק מזוהמות מאכילת תבשיל לח, בזה לא כל אדם הוא איסטניס (הלכות יום ביום (על ברכות) [מהגרמ"מ קארפ שליט"א] ח"ב פרק ב' ס"ק 21).

כתוב בזוהר שהמברך ברכה בידים מזוהמות (וכגון שאכל מאכל המטוגן בשמן), הוא חייב מיתה (כף החיים קנ"ח נ"ג).

מה שכתוב דסתם ידים כשרות לברכה, היינו כשאינם מלוכלכות (שער הציון קפ"א ל"ב), וכן כשאינו יודע שנגע בהם במקום המטונף (שו"ע הרב קנ"ח י"א) [וע"ע משנה ברורה ד' נ"ט, רכ"ז י"ב].

הוספות: הנוטל ידיו כדי לנקותם לברכה, לא יטלם דרך חיוב נטילה כדין, רק דרך רחיצה בעלמא (משנה ברורה קנ"ח כ"ג).

כשהמוהל מברך ברכת אשר קדש ידיד מבטן, הוא צריך לרחוץ ידיו ופיו לפני שיברך, כדי שיברך בנקיות (שו"ע י"ד רס"ה א').

כשהשוחט מקיים מצות כיסוי הדם, הוא צריך לרחוץ ידיו מקודם (אם ידיו מלוכלכות מדם השחיטה), כדי שיברך על כיסוי הדם בידים נקיות (דרכי תשובה כ"ח מ"ה).

***

עשיית מלאכה בשעה שמברך

שאלה: האם מותר לעשות איזה מלאכה קלה בשעה שמברך ברכה?

תשובה: אסור לעשות מלאכה בשעה שמברך, ואפילו רק עשיית תשמיש קל אסור.

מקורות: שו"ע א"ח קפ"ג י"ב, קצ"א ג', משנה ברורה קפ"ג ל"ז, קצ"א ה', וע"ע משנה ברורה ס"ג י"ט, רגשי לב פרק י' ס"ק 54, פסק"ת קפ"ג כ', קצ"א ב'.

הערות: וכן אסור לרמוז בשעה שמברך ברכה (שאלת רב (תשובות מהגר"ח קניבסקי שליט"א) ח"א עמ' קצ"ז) [וע"ע ערוך השלחן קפ"ג ח', פסק"ת קפ"ג ט"ז, י"ז].

בענין אם מותר לנגב ידיו בשעה שמברך ברכת אשר יצר, עיין שלמת חיים סי' ט"ו, ט"ז, באר משה ח"ח מ"ב ז', נזר החיים עמ' קס"ח, מעשה איש ח"ד עמ' י"ז, ויכתוב מרדכי ח"א עמ' שנ"ז, רבבות אפרים ח"א סי' י"ז, בירורי חיים ח"ב עמ' רכ"ג, מנחת גדעון ח"א פרק ב' ס"ק מ"ח, ארחות רבנו ח"א עמ' ט"ו, ח"ג עמ' קפ"ז, עובדות והנהגות ח"ב עמ' ס"א.

הוספות: אנשים הנוהגים לקפל הטלית והתפילין ולהניחם בתיקם בעת אמירת קדיש, לא יפה הם עושים, שמאוד יש לכוין בעניית אמן יהא שמיה רבא, ובודאי לא גרע משאר ברכות דרבנן, שאסור לעשות אפילו תשמיש קל בשעה שמברך אותם (משנה ברורה כ"ה נ"ו) [וע"ע חיי משה כ"ה י"ג ד"ה לקפל].

***

ברכה על הברקים והרעמים הבאים ביחד

שאלה: הרואה ברק ושומע רעם ביחד (או תכופים זה אחר זה), האם הוא צריך לברך שתי ברכות?

תשובה: אינו מברך אלא ברכה אחת, ולדעת המשנה ברורה והקיצור שו"ע צריך לברך עושה מעשה בראשית, ולדעת החיי אדם והערוך השלחן אפשר לברך או עושה מעשה בראשית או שכוחו וגבורתו מלא עולם.

מקורות: משנה ברורה רכ"ז ה', קיצור שו"ע ס' ב', חיי אדם ח"א ס"ג ז', ערוך השלחן רכ"ז ב'.

הערות: אמנם יש לציין שבאליה רבה (רכ"ז ד') ובמור וקציעה (סי' רכ"ז ד"ה ונפקא) כתוב שהרואה ברק ושומע רעם ביחד הוא צריך לברך שתי ברכות, וכן באשל אברהם (מבוטשאטש) [הוצאת מכון ירושלים] (רכ"ז א') הוא מיישב מה שנוהגים לברך שתי ברכות, אבל הפמ"ג (א"א רכ"ז א') הביא האליה רבה וסיים שמכל מקום עדיף למעט בברכות ולברך רק ברכה אחת, וכן הערוך השלחן (רכ"ז ב') הביא האליה רבה וחלק עליו וכתב דמה שהעולם נוהגים לברך שתי ברכות, לדעתו הברכה השניה היא ברכה לבטלה, ויש להזהירם שלא יעשו כן.

***

ברכה על רעם כשלא ראה הברק

שאלה: בימות הגשמים, השומע רעם ולא ראה הברק, או הרואה ברק ולא שמע הרעם, האם צריך לברך?

תשובה: בשניהם צריך לברך, ונוהגים לברך על הברק עושה מעשה בראשית ועל הרעם שכוחו וגבורתו מלא עולם.

מקורות: משנה ברורה רכ"ז ה'.

הערות: ברק הבא רק מחמת החום והוא בא בלי רעם כלל, אין לברך עליו (משנה ברורה רכ"ז ג'), ודעת הגרי"ש אלישיב זצ"ל דבחורף אפשר לברך על ברק אע"פ שלא שומעים הרעם, דלא חוששים שהוא בא מחמת החום, וכן דעת הגר"ח קניבסקי שליט"א (בסתר רעם ג' ז').

***

ברכה על הברקים והרעמים-לברך עוד הפעם

שאלה: מי שבירך על הברקים והרעמים, מתי הוא יכול לברך עוד הפעם?

תשובה: ביום אחר תמיד הוא יכול לברך, ובאותו היום הוא יכול לברך עוד הפעם רק אם העננים הסתלקו לגמרי והשמים לא היו מעוננים כלל.

מקורות: שו"ע א"ח רכ"ז ב', משנה ברורה רכ"ז ח'.

הערות: יום אחר לגבי ברכת הברקים והרעמים זה נחשב רק מהבוקר שלמחרת ולא מהלילה (שער העין ד' י"ח), והגרש"ז אויערבאך זצ"ל אמר דמכל מקום מי שקם משנתו לפני עלות השחר הוא יכול לברך, כיון שזה כבר נחשב ליום אחר (הליכות שלמה ח"א כ"ג כ"ה).

***

ברכת המפיל אחרי עלות השחר

שאלה: ההולך לישון אחרי עלות השחר, האם הוא יכול לברך ברכת המפיל?

תשובה: אין לברך ברכת המפיל אחרי עלות השחר.

מקורות: ביאור הלכה רל"ט א' סמוך.

הערות: ההולך לישון לפני עלות השחר ומשער שירדם אחרי עלות השחר, המשנה ברורה מסתפק אם הוא יכול לברך ברכת המפיל (ביאור הלכה רל"ט א' סמוך), ויברך בלי שם ומלכות (פסק"ת סי' רל"ט ס"ק 14).

***

סמיכת תפלת הדרך לברכה אחרת

שאלה: האם צריך להסמיך תפלת הדרך לברכה אחרת?

תשובה: צריך להסמיכה לברכה אחרת, כיון שאינה פותחת בברוך, ואם אינו יכול להסמיכה לברכה אחרת (כגון שאין לו על מה לברך), אע"פ כן יאמר תפלת הדרך.

מקורות: שו"ע א"ח ק"י ו', משנה ברורה ק"י כ"ח, וע"ע ארחות רבנו ח"א עמ' ס"א.

הערות: לכתחילה יש להסמיך תפלת הדרך לברכה ארוכה (כגון ברכה אחרונה או אשר יצר), כיון שיש אומרים דברכה קצרה לא נחשבת לברכה הסמוכה לחברתה, וברכת בורא נפשות יש להחמיר שדינה כברכה קצרה, כיון שלא חותמים בה בשם (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א) [וע"ע משנה ברורה מ"ז י"א, ק"י כ"ח, שיח הלכה ק"י ט"ו], אבל מכל מקום יכול להסמיכה גם לברכה קצרה, ובדיעבד יכול להסמיכה אפילו לברכת הנהנין, כגון שיברך על מאכל ויטעם מעט, או שיברך על הריח ויריח, ואחר כך יאמר תפלת הדרך (הליכות שלמה ח"א פרק כ"א ס"ק 11, תורת הדרך ז' י"ז, פסק"ת ק"י ז') [וע"ע אהלך באמיתך ט' מ'].

***

תפילה שלפני הלימוד ולאחריו

שאלה: האם צריך לומר תפילה מיוחדת לפני ואחרי לימוד התורה?

תשובה: הנכנס לבית המדרש ללמוד, צריך לומר קודם הלימוד: יהי רצון מלפניך ד' א-לוהינו וא-לוהי אבותינו שלא אכשל בדבר הלכה וכו', ואחרי הלימוד צריך לומר: מודה אני לפניך ד' א-לוהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש וכו', ותפלות אלו הם חובה.

מקורות: שו"ע א"ח ק"י ח', משנה ברורה ק"י ל"ה, ל"ו, וע"ע ערוך השלחן ק"י ט"ז, דולה ומשקה עמ' ע"ה, ע"ו, מנהג ישראל תורה ח"א ק"י ד', ח"ה רמ"ו ה', פסק"ת ק"י י'.

צריך לעורר הציבור להקפיד על אמירת תפלות אלו מדי יום ביומו, ויש לתמוה על מה סומכים לבטל דינא דגמרא, וזה גם סגולה נפלאה להצלחה בלימוד (תשובות והנהגות ח"ד סי' מ"ה).

הערות: קודם הלימוד טוב שיאמר נוסח הט"ז שהוא קצר וכולל הרבה והוא: יהי רצון מלפניך ד' א-לוהי וא-לוהי אבותי שתאיר עיני במאור תורתך, ותצילני מכל מכשול וטעות, הן בדיני איסור והיתר, הן בדיני ממונות, הן בהוראה, הן בלימוד (וכשלומד בחבורה יוסיף: ולא אכשל בדבר הלכה וישמחו בי חברי, ולא יכשלו חברי בדבר הלכה ואשמח בהם), גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, ומה ששגיתי כבר העמידני על האמת, ואל תצל מפי דבר אמת עד מאד, כי ד' יתן חכמה מפיו דעת ותבונה (משנה ברורה ק"י ל"ה, מנחת יצחק ח"ט כ"ג ב') [וע"ע שונה הלכות ק"י כ"ג, כ"ד].

אחרי הלימוד יאמר: מודה אני לפניך ד' א-לוהי ששמת חלקי מיושבי בית המדרש ולא שמת חלקי מיושבי קרנות שאני משכים והם משכימים, אני משכים לדברי תורה והם משכימים לדברים בטלים, אני עמל והם עמלים, אני עמל ומקבל שכר והם עמלים ואין מקבלים שכר, אני רץ והם רצים, אני רץ לחיי העולם הבא והם רצים לבאר שחת (טור א"ח ק"י ח', שם הגהות והערות ס"ק י"א, ערוך השלחן ק"י ט"ז) [וע"ע לבוש ק"י ח'].

ואם לומד תורה כל היום, יאמר בבוקר (קודם שמתחיל ללמוד) התפילה שקודם הלימוד, ובערב (אחרי שגמר ללמוד) התפילה שלאחר הלימוד (משנה ברורה ק"י ל"ז).

גם היושב ללמוד ביחידות צריך לומר תפלות אלו (משנה ברורה ק"י ל"ה), וגם בשבת צריך לאומרם (דולה ומשקה (תשובות מהגר"ח קניבסקי שליט"א) עמ' ע"ח, דעת נוטה ח"א עמ' כ"ה, הליכות שלמה ח"א י"ד י"א).

הוספות: קודם שילמד יכוין לקיים מצות עשה של לימוד תורה, כמו שכתוב והגית בו יומם ולילה (כף החיים ק"י ס"ב).

קודם שילמד יכוין לקיים מצות עשה של לימוד תורה, כמו שכתוב ולמדתם אותם ושמרתם לעשותם, וכשלומד עם בנו יכוין לקיים גם ולמדתם אותם את בניכם, וכשלומד עם נכדו יכוין לקיים גם והודעתם לבניך ולבני בניך (סידור אור השנים (נדפס בהסכמת הגר"א) עמ' ט').

***

תפילה בלקיחת תרופה

שאלה: הלוקח תרופה, או עובר איזה טיפול רפואי, האם יש לו לומר איזה תפילה על זה?

תשובה: קודם שיקח התרופה (או קודם הטיפול) יאמר: יהי רצון מלפניך ד' א-לוהי [*וא-לוהי אבותי] שיהא עסק זה לי לרפואה כי רופא חינם אתה, ואחר כך יאמר: ברוך רופא חולים.

מקורות: שו"ע א"ח ר"ל ד', משנה ברורה ר"ל ו', וע"ע כף החיים ר"ל ט"ז, מחצית השקל ר"ל ו', פסק"ת ר"ל ד' [* חיי אדם ח"א ס"ה א', קיצור שו"ע ס"א ד', וע"ע לבוש ר"ל ג'].

הערות: ועל ידי תפילה זו ישים בטחונו בד' ויבקש ממנו שתהיה לו רפואה, ולא יחשוב שתהיה התרופה (או הטיפול רפואי) לו לרפואה, אלא על ידי הבורא יתברך שמו (משנה ברורה ר"ל ו').

בערוך השלחן (ר"ל ה') כתוב התפילה שקודם לקיחת התרופה בנוסח קצת שונה והוא: יהי רצון מלפניך ד' א-לוהי שתהא זה לי לרפואה ע"כ, וע"ע נוסח אחר בחסד לאלפים (רכ"א ל"ג).

הוספות: גם לפני עשיית חיסון צריך לומר תפילה זו (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א) [וע"ע דולה ומשקה עמ' קל"ג], אבל לא צריך לאומרה לפני מדידת חום, בדיקת דם, צילום רנטגן, וכדומה (דולה ומשקה (תשובות מהגר"ח קניבסקי שליט"א) עמ' קל"ג).

***

תפילה על קברו של צדיק

שאלה: המתפלל על קברו של צדיק, האם מותר לו לבקש מהצדיק בקשות?

תשובה: המתפלל על קברו של צדיק, אל ישים מגמתו להתפלל ולבקש ממנו בקשות [* דקרוב הדבר שהוא בכלל דורש אל המתים], אלא יבקש מד' שיתן עליו רחמים בזכות הצדיק הקבור שם.

מקורות: משנה ברורה תקפ"א כ"ז [* חיי אדם ח"ב קל"ח ה', קיצור שו"ע קכ"ח י"ג], וע"ע ב"ח י"ד רי"ז נ"א.

הערות: אמנם יש לציין דיש חולקים ומתירים לבקש מן הצדיק הקבור שם שיעורר עליו רחמים, וימליץ טוב בעד החיים (גשר החיים ח"ב פרק כ"ו, פסק"ת תקפ"א כ"א) [וע"ע משנה ברורה תקנ"ט מ"א, כף החיים תקפ"א צ"ה, ארחות רבנו ח"ד עמ' קל"ד].

כמו שאין לבקש בקשות מן הנפטר, כך אין להניח פתקאות על קברו של צדיק, אמנם יש לציין שלפי המתירים לבקש בקשות, גם מותר להניח שם פתקאות (מנהג ישראל תורה תקפ"א י"א) [וע"ע מנחת יצחק ח"ח סי' נ"ג].