הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא ליל שבת

שמחה בביאת השבת

שאלה: האם צריך לשמוח בביאת השבת?

תשובה: צריך לשמוח בביאת השבת, כיוצא לקראת המלך וכיוצא לקראת חתן וכלה.

מקורות: שו"ע א"ח רס"ב ג'.

***

טעה בסיום ברכת השכיבנו בליל שבת

שאלה: בליל שבת, מי שטעה בברכת השכיבנו וסיים שומר עמו ישראל לעד, במקום הפורס סוכת שלום, מה הוא צריך לעשות?

תשובה: אם נזכר תוך כדי דיבור (כדי שיאמר שלום עליך רבי ומורי) מסיום הברכה, יחזור ויאמר מיד אחר כך הפורס סוכת שלום וכו', ואם נזכר אחר כדי דיבור, אינו חוזר.

מקורות: משנה ברורה רס"ז ט'.

הערות: בענין שיעור תוך כדי דיבור, עיין משנה ברורה ר"ו י"ב, תפ"ז ד', תקפ"ב ז', שער הציון ר"ו י', תפ"ז ג', וע"ע משנה ברורה קכ"ד ל"ד, רס"ז ט', שיח הלכה קי"ח ג', קכ"ד כ"ז, שער העין עמ' תמ"א.

***

טעה בשמו"ע של שבת והתחיל בשל חול

שאלה: מי שטעה בשמונה עשרה של שבת, ואחרי הא-ל הקדוש התחיל בתיבת "אתה" של אתה חונן, מה הוא צריך לעשות?

תשובה:אם חשב שהיום חול במעריב ובמנחה ימשיך מיד בשמונה עשרה של שבת, ובשחרית יגמור הברכה שהתחיל, ואחר כך ימשיך בשמונה עשרה של שבת.

אם ידע שהיום שבת אלא שנכשל בלשונו (ולא התכוין לשם תפלת חול), ימשיך מיד בשמונה עשרה של שבת אפילו בשחרית.

מקורות: שו"ע א"ח רס"ח ג', משנה ברורה רס"ח ו', ז', ועיין שונה הלכות רס"ח ג', כף החיים רס"ח י"ב, וע"ע אור לציון ח"ב י"ט א'.

הערות: וכל זה כשאמר רק תיבת "אתה", דלא ניכר שהתחיל בשל חול, כיון שיש תפלות שבת המתחילות ב"אתה", אבל אם אמר "אתה חונן" שאין לתלות בתפלת שבת, הוא צריך לגמור הברכה שהתחיל, ואחר כך ימשיך בשמונה עשרה של שבת (שו"ע א"ח רס"ח ב', ג', משנה ברורה רס"ח ז').

ואם ידע שהיום שבת אלא שנכשל בלשונו ואמר "אתה חונן", צריך עיון אם יגמור הברכה, או שימשיך מיד בשמונה עשרה של שבת (ביאור הלכה רס"ח ג' ושלא) [ועיין שונה הלכות רס"ח ג'], ובערוך השלחן (רס"ח ו') כתוב שימשיך מיד בשמונה עשרה של שבת, ובקיצור שו"ע (ע"ו י"ז) משמע שיגמור הברכה [וע"ע הלכות שבת בשבת ח"א פרק ו' ס"ק 35].

ואם התחיל גם ברכה אחרת אחרי אתה חונן (אפילו התחיל רק תיבה אחת), יגמור הברכה שהתחיל, ואחר כך ימשיך בשמונה עשרה של שבת (שו"ע א"ח רס"ח ב', ביאור הלכה רס"ח ב' אם), וזה רק אם נזכר קודם שהתחיל רצה, אבל אם נזכר אחרי שהתחיל רצה, יפסיק מיד ויאמר השמונה עשרה של שבת (קיצור שו"ע ע"ו י"ח, דרך החיים הל' ערבית של שבת סעיף ב') [וע"ע תהלה לדוד רס"ח ז'].

כל הלכות אלו הן רק בשלוש תפלות של שבת, אבל במוסף תמיד לא יגמור הברכה שהתחיל, אלא ימשיך מיד בשמונה עשרה של שבת (שו"ע א"ח רס"ח ב', משנה ברורה רס"ח ה').

הוספות: כתוב בשל"ה דמי שאירע לו שהתחיל להתפלל של חול [וצריך לגמור אותה ברכה], ידאג כל השבוע, כיון שזה סימן רע לו, ויפשפש במעשיו ויהרהר בתשובה (באר היטב רס"ח א', אליה רבה רס"ח ב', כף החיים רס"ח ו').

***

אמירת ויכולו בקול רם

שאלה: בליל שבת, כשאומרים ויכולו אחרי השמונה עשרה, האם מותר לאומרו בלחש?

תשובה: צריך לאומרו מעומד ובקול רם, כיון שבזה אנו מעידים לד' על מעשה בראשית.

מקורות: שו"ע א"ח רס"ח ז', משנה ברורה רס"ח י"ט.

***

זמן הקידוש בליל שבת

שאלה: האם צריך למהר לעשות קידוש בליל שבת?

תשובה: כשיבוא לביתו ימהר לעשות קידוש מיד, כדי שיזכור השבת בעת תחילת כניסתו, וכמה שמקדים לקדש סמוך לכניסת השבת, עדיף.

מקורות: שו"ע א"ח רע"א א', משנה ברורה רע"א א', וע"ע משנה ברורה רע"א א', ב', מקור חיים (מהחות יאיר) קיצור הלכות רע"א א'.

הערות: בשבת הדין שצריך למהר לקדש, הוא רק אחרי שהגיע לביתו, אבל בליל הסדר הדין שצריך למהר לקדש הוא אפילו לפני שהגיע לביתו (עטרת אברהם ח"ז עמ' 19) [ועיין שו"ע א"ח תע"ב א', משנה ברורה תע"ב ב'].

***

קידוש על יין מגולה

שאלה: האם מותר לקדש על יין שהיה מגולה?

תשובה: אע"פ שבזמנינו אנחנו לא מקפידים על גילוי במשקין, מכל מקום בקידוש והבדלה צריך להקפיד על גילוי, משום "הקריבהו נא לפחתך" (מלאכי א' ח').

מקורות: שו"ע א"ח ער"ב א', משנה ברורה ער"ב ג', ביאור הלכה ער"ב א' על, וע"ע ברכי יוסף ער"ב א', קובץ תשובות ח"ג סי' מ"ה, אז נדברו ח"א סי' ז', ארחות רבנו ח"א עמ' קי"א, חוט שני על שבת ח"ד עמ' צ"ט, הלכות שבת בשבת ח"א ז' ל"ד, עיונים בהלכה על שבת ל"ד ב'.

הערות: בדיעבד כשאין לו יין אחר או אם היין ביוקר, יש להקל בזה אם עמד מגולה רק שעה מועטת [* עד כמה שעות] (משנה ברורה ער"ב ג') [* קיצור שו"ע ע"ז ה', ערוך השלחן ער"ב ה', קצות השלחן בדי השלחן מ"ו ב', וע"ע אז נדברו ח"א סי' ז', עיונים בהלכה על שבת ל"ד ב'] [וע"ע שער הציון ער"ב ה'].

בענין אם יש להקפיד על גילוי במשקין בזמנינו, עיין בספר שמירת נפש שהאריך בזה.

הוספות: שיעור זמן גילוי האוסר בגילוי במשקין הוא, כדי שיצא הנחש מתחת אוזן כלי וישתה ויחזור למקומו (רמב"ם הל' רוצח ושמירת נפש י"א י"א), והוא זמן מועט (ערוך השלחן י"ד קט"ז ג'), והחזו"א חשש אפילו לגילוי כהרף עין, והוא אמר שזה מכיון שאינו יודע מה בדיוק הזמן שבו אין לחוש לגילוי (ארחות רבנו ח"א עמ' ר"ז).

שיעור נקב האוסר בגילוי במשקין הוא, כדי שיכנס בו ראש אצבע קטנה מרגל של תינוק בן יומו (שמירת נפש עמ' ל"ז) [וע"ע שם ציון ההלכה ס"ק קס"ג, קס"ד].

הגר"ח קניבסקי שליט"א אמר בשם החזו"א שבמקרר סגור אין גילוי (שמירת נפש עמ' ל"ו, קט"ו) [ועיין כף החיים ער"ב ט', חוט שני על שבת ח"ד עמ' צ"ט].

בענין הצלה מגילוי במשקין, אם צריך שיהיה אדם יושב ומשמר היין או דמספיק שיש אדם בחדר, וכן עוד פרטים בדיני השומר (ישן, עוצם עיניו, חדר חשוך, קטן, גוי, שומר מחדר אחר, יוצא ונכנס), עיין שמירת נפש עמ' ל"ד, ל"ה, ס"ו, קל"ח, קל"ט, קמ"ה, קמ"ו, קנ"ד, קנ"ז, קס"ב, קס"ד, קס"ה, קס"ח, וע"ע הליכות שלמה על פסח פרק ט' ס"ק 158, אז נדברו ח"א סי' ז'.

***

שיעור אכילת הפת בסעודות שבת

שאלה: מה שיעור הפת שצריך לאכול בסעודות שבת?

תשובה: יש מחלוקת אם צריך לאכול קצת יותר מכביצה או שמספיק לאכול כזית, ולכתחילה נכון להחמיר בזה, ומכל מקום בשביל ברכת על נטילת ידים צריך ליזהר לאכול כביצה [* בלי קליפתה], כיון שאם אוכל פחות מזה, הוא צריך ליטול ידיו בלי ברכה.

מקורות: שו"ע א"ח קנ"ח ב', רצ"א א', משנה ברורה רצ"א ב', תרל"ט כ"ג [* משנה ברורה קנ"ח ט'], וע"ע משנה ברורה רע"ד ב', רפ"ט י', שער הציון רע"א מ"ג, קצות השלחן בדי השלחן פ"ו י', שיעורי תורה (מהגר"ח נאה) סי' ג' ס"ק י"ט, שיעורי ציון (מהגר"ח נאה) עמ' ס"ט, שבט הלוי ח"ו ס' ג', מדות ושיעורי תורה פרק י"ז ס"ק 80, וזאת הברכה (מהדורה תשס"ט) עמ' 13, 371.

הערות: בענין תוך כמה זמן צריך לאכול השיעור כביצה של סעודת שבת, עיין קצות השלחן בדי השלחן פ"ו י', חוט שני על ראש השנה עמ' רמ"ד, מבי דינא על סוכות עמ' ט"ז, שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק נ"ד ס"ק קכ"ט, אדני שלמה רע"ד מ"א, רצ"א ט'.

ובענין תוך כמה זמן צריך לאכול שיעור כביצה כדי שיוכל לברך על נטילת ידים, עיין קצות השלחן בדי השלחן ל"ו ה', שיעורי תורה (מהגר"ח נאה) סי' ג' ס"ק י"ט, שיעורי ציון (מהגר"ח נאה) עמ' ס"ט, כף החיים קנ"ח ט', בית ברוך (על החיי אדם) ח"ג ל"ו ח', חוט שני על ראש השנה עמ' רמ"ד, מבי דינא על סוכות עמ' ט"ז, וזאת הברכה (מהדורה תשס"ט) עמ' 13, בירור הלכה קמא קנ"ח ב', ח"ד עמ' קמ"ח, ברכת שמים עמ' קי"א, קכ"ה, פסק"ת קנ"ח ז'.

***

עדיפות כבוד שבת של היום או של הלילה

שאלה: מי שיש לו רק קצת מיני מגדים לשבת, מתי יש לו לאוכלם, בסעודת היום או בסעודת הלילה?

תשובה: יותר טוב שיאכלם בסעודת היום, כיון שכבוד היום קודם לכבוד הלילה.

מקורות: שו"ע א"ח רע"א ג', משנה ברורה רע"א ט', וע"ע אדני שלמה רע"א מ"ט.

הערות: והמהרש"ל קרא תגר על שלא נזהרים בזה, ואדרבה מוסיפים בליל שבת (משנה ברורה רע"א ט').

כתוב דמי שאין לו מספיק מיני מגדים לשתי הסעודות, יניחם לסעודת הבוקר כיון שכבוד היום קודם לכבוד הלילה, והמהרש"ל קרא תגר על האוכלים דגים בליל שבת ולא בבוקר ע"כ, ונראה לי ללמד עליהם זכות דכיון שאם ישאירו הדגים עד למחרת יתקלקל קצת מטעמם, לכן פשוט שאין להניחם עד לסעודת הבוקר, שרק מאכלים שאינם מתקלקלים כלל אם ישאירו אותם עד למחרת, כגון פירות ומיני מגדים, יש להניחם עד למחרת (ערוך השלחן רע"א ט').

טלטול שולחן שיש עליו נרות שבת

שאלה: מי שהדליק נרות שבת על השולחן, באופן שהשולחן לא נעשה בסיס לאיסור, האם מותר לו לטלטל השולחן בעוד הנרות דולקות?

תשובה: אם הדליק בנרות משעוה, מותר לו לטלטל השולחן [כיון שזה מוצק], אבל אם הדליק בנרות משמן, אסור לו לטלטל השולחן [כיון שזה נוזלי], אלא אם כן יטלטלנו בנחת.

מקורות: שו"ע א"ח רע"ז א', ג', משנה ברורה רע"ז ח', י"ג, י"ז, י"ח, וע"ע שער הציון רע"ז י"ח, כ', פסק"ת רע"ז ב'.