הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא מוצאי שבת וראש חודש

שתיה לפני הבדלה

שאלה: האם מותר לשתות במוצאי שבת לפני הבדלה?

תשובה: מהשקיעה עד שיבדיל על הכוס [* ובתפילה], אסור לאכול או לשתות שום דבר, חוץ ממים שמותר לשתות.

מקורות: שו"ע א"ח רצ"ט א', משנה ברורה רצ"ט א' [* משנה ברורה רצ"ט ל"ה, ועיין שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק נ"ט ס"ק ל"ד, וע"ע משנה ברורה הוצאת דרשו סי' רצ"ט הערה 35, פסק"ת רצ"ט י"ד], וע"ע שו"ת הרא"ש כ"ה ב', שלמת חיים סי' רע"ג, משנה ברורה הוצאת דרשו סי' רצ"ט הערה 1, פסק"ת רצ"ט א', ג'.

הערות: ואם התפלל והבדיל על הכוס, אפילו אם שכח להבדיל בתפילה, מותר לו לאכול ולשתות (שער הציון רצ"ט מ"ו).

ואם התחיל לאכול [* סעודה של פת] מבעוד יום, מותר לו להמשיך לאכול ולשתות גם אחרי השקיעה (שו"ע א"ח רצ"ט א', משנה ברורה רצ"ט ה') [* ערוך השלחן רצ"ט ה', שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א, וע"ע שמירת שבת כהלכתה ח"ב פרק נ"ט ס"ק מ"ז, פסק"ת רצ"ט ב'].

מותר לשתות מים לפני הבדלה, כיון שאין במים חשיבות כלל, ומה שאנחנו נזהרים שלא לשתות אפילו מים מהשקיעה [גם בתוך סעודה של פת], זה לא מדינא, אלא מכיון שזה זמן חזרת הנשמות לגיהנם (ערוך השלחן רצ"ט א'), וכן הביאו הכף החיים (רצ"א י"ז, רצ"ט ו') והמנחת שבת (צ"ו י"א) בשם האר"י ז"ל, שלא לשתות מים [אבל שאר משקין, מותר, ויש מחלוקת אם הוא הדין מי סודה (פסק"ת רצ"א ג')] מהשקיעה עד הבדלה משום סכנה, אמנם בכף החיים (שם) כתוב שכוונת האר"י ז"ל היא רק בבין השמשות (עד הזמן שראוי להבדיל), אבל לא אחר כך, ושכן עמא דבר ע"כ [וע"ע שו"ע א"ח רצ"א ב', משנה ברורה רצ"א ח', י"ב, ביאור הלכה רצ"א ב' מן, ערוך השלחן רצ"א ה', שלמת חיים סי' רע"א, שמירת הגוף והנפש ח"ב סי' ק"ל ס"ק ב', פסק"ת רצ"א ג'].

***

הבאת פת על השולחן לפני הבדלה

שאלה: האם מותר להביא פת על השולחן לפני הבדלה?

תשובה: אם רוצה לאכול מיד אחרי הבדלה, צריך ליזהר שלא להביא פת על השולחן לפני הבדלה, ואם הביא הפת (או שכבר היה על השולחן), צריך לכסותו, אבל אם אינו אוכל מיד, מותר להביאו, ואינו צריך לכסותו.

מקורות: שו"ע א"ח רצ"ט ט', משנה ברורה רצ"ט ל'.

הערות: והוא הדין בזה במזונות (זה מצוי בפרט במוצאי יום כיפור) (פסק"ת רצ"ט י"ב).

***

השארת המפה ובגדי שבת עד אחרי הבדלה

שאלה: האם מותר להוריד המפה מהשולחן, או לפשוט הבגדי שבת, במוצאי שבת לפני הבדלה?

תשובה: אין להוריד המפה מהשולחן, ואין לפשוט הבגדי שבת, עד אחרי הבדלה.

מקורות: שו"ע א"ח רס"ב א', משנה ברורה רס"ב ד', ח', וע"ע דרכי משה רס"ב א', שו"ע הרב רס"ב א', ערוך השלחן רס"ב ב', דעת תורה רצ"ט י'.

הערות: ומכאן תוכחת מוסר לנשים שלא יפשיטו צעיפים ומלבושי שבת עד אחרי הבדלה (מקור חיים (מהחות יאיר) קיצור הלכות סי' ש').

יש לציין שבכף החיים (רס"ב כ"ח, ש' ו', י"ד) כתוב שילבש בגדי שבת עד אחרי סעודת מלוה מלכה [וע"ע דרך שיחה ח"א עמ' ער"ב, מנהגי ותיקין (בספר זכור לדוד) י"ג ה', חוט שני על שבת ח"א עמ' נ"ג, תומר דבורה ו' ב', ס"ק ב', מנהג ישראל תורה ש' י'].

***

הסתכלות בשעת הבדלה

שאלה: בשעת הבדלה, במה צריך להסתכל?

תשובה: בשעת הבדלה, המבדיל והשומעים יתנו עיניהם בכוס ובנר.

מקורות: שו"ע א"ח רצ"ו א', משנה ברורה רצ"ו ג', ועיין כף החיים רצ"ו ח', וע"ע פמ"ג א"א רצ"ו א', מחצית השקל רצ"ו א', שו"ע הרב רצ"ו ד', ערוך השלחן רצ"ו ט', דעת תורה רצ"ו א'.

***

אחיזת הכוס בידו בהבדלה

שאלה: בהבדלה, האם יכול להניח הכוס מידו כשמברך בורא מיני בשמים או בורא מאורי האש?

תשובה: אין להניח הכוס מידו, אלא צריך להחזיקו ביד שמאל כשמברך בורא מיני בשמים ובורא מאורי האש.

מקורות: אוחז היין בימינו וההדס בשמאלו ומברך על היין, ושוב נוטל ההדס בימינו והיין בשמאלו ומברך על ההדס (ואינו מניח היין מידו, כיון שכל הברכות של הבדלה מצוה שיהיו על הכוס), ומניח ההדס ורואה בצפרניים [והיין בשמאלו (שו"ע א"ח רצ"ח ג')] ומברך בורא מאורי האש, ומחזיר היין לימינו וגומר ההבדלה (שו"ע א"ח רצ"ו ו', משנה ברורה רצ"ו ל', ל"א, שער הציון רצ"ו כ"ח) [וע"ע מבית לוי ח"ט עמ' ל', מנהג ישראל תורה רצ"ו ד'].

הערות: אמנם יש לציין שהערוך השלחן (רצ"ו י"ז) הביא מה שכתוב בבית יוסף שצריך לאחוז היין בימין וההדס בשמאל ולברך על היין, ואז לקחת ההדס בימין והיין בשמאל ולברך על הבשמים ע"כ, והוא כתב על זה דע שהאחיזה ביד שמאל אינה חובה כלל, ולכן אצלנו לא מחזיקים הבשמים בשעת ברכת היין, וכן כשמברכים על הבשמים מניחים הכוס על השולחן, שהעיקר הוא להחזיק היין וההדס בימין בשעת ברכתם, וממילא מחזיקים הדבר השני ביד שמאל אבל אין זה בהכרח [וע"ע סידור היעב"ץ הל' הבדלה ו' ג', קצות השלחן בדי השלחן צ"ו ד', מבית לוי ח"ט עמ' ל'].

***

ברכת בורא מאורי האש בהבדלה

שאלה: בברכת בורא מאורי האש שבהבדלה, האם צריך להיות קרוב לנר?

תשובה: אין לברך ברכת בורא מאורי האש אלא אם כן רואה השלהבת, ונמצא מספיק קרוב לנר באופן שיכול ליהנות לאורו, והיינו אם יכול להכיר לאורו בין שתי מטבעות ממדינות שונות.

מקורות: שו"ע א"ח רצ"ח ד', ט"ו.

הערות: לכן נוהגים להסתכל בצפרניים בברכת בורא מאורי האש (לאחד מהטעמים), כדי לראות אם יכול ליהנות לאור הנר ולהכיר לאורו בין מטבע למטבע, כמו שמכיר בין צפורן לבשר (משנה ברורה רצ"ח ט').

אפילו אם נמצא מספיק קרוב לנר, באופן שיכול ליהנות לאורו, מכל מקום כמה שמתקרב יותר לנר, עדיף טפי (תורה לשמה סי' ק"א).

מי שיוצא בהבדלה מאחר, אם רוצה לצאת גם מברכת בורא מאורי האש, יתקרב לנר כשיעור הזה (משנה ברורה רצ"ח י"ג), ואם הוא רחוק מהנר [ואינו יכול להתקרב], דאינו יוצא מברכת המברך, לא יכוין לצאת בברכת בורא מאורי האש, ויברך אותה בעצמו אחרי הבדלה כשיהיה סמוך לנר (משנה ברורה רצ"ז י"ג).

הוספות: אשה המבדילה בעצמה, צריכה להבדיל כרגיל ולשתות מהכוס, אבל אינה חייבת לברך ברכת בורא מאורי האש (משנה ברורה רצ"ו ל"ה, ביאור הלכה רצ"ו ח' לא) [ועיין שונה הלכות תיקונים להוצאה שלישית רצ"ו ח', וע"ע כף החיים רצ"ו נ"ה, אור לציון ח"ב כ"ב ג'], ויש מחלוקת אם תברך ברכת בורא מאורי האש (משנה ברורה הוצאת דרשו סי' רצ"ו הערה 34, קרא עלי מועד (מהדורה תשע"ב) פרק ז' ס"ק ח') [ועיין הלכות שבת בשבת ח"ד ע"ו מ"ד, הלכות ומנהגי בין המצרים ח' ט', פסק"ת רצ"ו כ', וע"ע שמירת שבת כהלכתה ח"ב ס"א כ"ד].

***

זמן הסתכלות בצפרניים בהבדלה

שאלה: לדעת המשנה ברורה, מתי צריך להסתכל בצפרניים בהבדלה?

תשובה: צריך להסתכל בצפרניים לפני שמברך ברכת בורא מאורי האש.

מקורות: משנה ברורה רצ"ו ל"א.

הערות: וכן כתוב בכף החיים (רצ"ו מ"ה), אמנם יש לציין שבקיצור שו"ע (צ"ו ט'), קצות השלחן (צ"ו ב'), ואגרות משה (א"ח ח"ה ט' ט') כתוב שנוהגים להסתכל בצפרניים אחרי ברכת מאורי האש.

יש מחלוקת הפוסקים מתי צריך להסתכל בצפרניים, יש אומרים שצריך להסתכל לפני הברכה, ויש אומרים אחרי הברכה, לכן המדקדקים מסתכלים פעמיים, פעם לפני הברכה, ופעם אחרי הברכה (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א, שאלת רב ח"א עמ' של"ז) [וע"ע חזו"א ל"ה ז', ארחות רבנו ח"א עמ' ק"ל, ח"ג עמ' רל"ה, בירור הלכה קמא א"ח ח"ג עמ' קכ"ג, עיונים בהלכה על שבת נ"ט ב', פסק"ת רצ"ו ט"ז].

הוספות: נוהגים להסתכל בכפות הידים ובצפרניים, ויש לראות בצפרני יד ימין (שו"ע א"ח רצ"ח ג'), ויסתכל רק בצפרני יד ימין ולא ביד שמאל (שערי תשובה רצ"ח א', שו"ע הרב רצ"ח ו', ערוך השלחן רצ"ח ח', קיצור שו"ע צ"ו ט', מקור חיים (מהחות יאיר) קיצור הלכות רצ"ו ו', אבן השהם רצ"ח ו'), ודלא כהמון עם שמסתכלים בשתי הידים, וכן כתוב בהגהות יש נוחלין שלא יסתכל בצפרני יד שמאל, כדי שלא יתדבקו בהם הקליפות ח"ו (לקוטי מהרי"ח סדר הבדלה ערך נר) [וע"ע כף החיים (פלאג'י) ל"א מ"ז, לקט יושר א"ח עמ' 57, ארחות רבנו ח"א עמ' ק"ל].

***

עצה לעשיית אבוקה להבדלה ביום טוב שחל במוצאי שבת

שאלה: כשיום טוב חל במוצאי שבת, איך אפשר לעשות אבוקה להבדלה (כדי לברך ברכת בורא מאורי האש) בלי שום חשש?

תשובה: לפני יום טוב יעשה חור (על ידי קיסם) בפתיל צף ליד החור המקורי, ויכניס פתילה אחת בכל חור, וידליק אחד מנרות יום טוב בשמן עם הפתיל צף הזה, ואחר כך יברך עליו בורא מאורי האש.

מקורות: בענין החששות שיש בעשיית אבוקה (דיש אומרים שאין לקרב שני נרות ביחד, ויש אומרים שאם קירב שני נרות ביחד אסור להפרידם, ויש אומרים שאין להדליק נר במיוחד להבדלה), עיין משנה ברורה הוצאת דרשו סי' רצ"ח הערה 9, חוט שני על יום טוב עמ' קט"ז, הסדר הערוך ח"א נ"ג ז', יום טוב שני כהלכתו (מהדורה תשנ"ח) א' כ' [וע"ע אגרות משה א"ח ח"ה כ' ל'], נטעי גבריאל על ערב פסח שחל בשבת ל"ח ד'-ו', ערב פסח שחל בשבת כ"ב כ"ג, עמ' רמ"ג, ארחות רבנו ח"ב עמ' קי"א, שמירת שבת כהלכתה ח"ב ס"ב י"ח, שם תיקונים ומלואים ס"ב ל"א, פסק"ת תקי"ד ו', כ"ג, וע"ע שו"ע א"ח תק"ב ב', תקי"ד ה', משנה ברורה תק"ב י"ט, תקי"ד ל', ביאור הלכה תקי"ד ה' נר, שער הציון תל"ה ט'.

הערות: והרוצה לקיים ההידור שיהיה הנר של הבדלה משעוה (משנה ברורה רצ"ח ה'), ידליק הנרות יום טוב על ידי נר משעוה [ולא מפאראפין (שיעורים במשנה ברורה רצ"ח ה')], ויניח אותו ליד הנר משמן עם השתי פתילות, ויברך על שניהם, ובזה יוצא גם הדעת יחיד שאין לברך בורא מאורי האש על נרות יום טוב (וע"ע משנה ברורה רצ"ח ז').

אמנם לדעת המשנה ברורה מותר להדליק נרות יום טוב באבוקה (משנה ברורה רס"ג ה', ביאור הלכה תרע"א ד' אפילו) [ועיין שו"ע הרב רס"ג א'], אבל יש לציין די"א שאין להדליק נרות יום טוב באבוקה (כף החיים רס"ג ה', ו', פסק"ת סי' רס"ד ס"ק 34) [ועיין ערוך השלחן רס"ג י"א, תרע"א י"ד, וע"ע ביאור הלכה רס"ג א' שתי].

הוספות: אם הנרות יום טוב מונחים על מדף שסוגרים בזכוכית, לכתחילה נכון להסיר הזכוכית בשביל ברכת בורא מאורי האש (ביאור הלכה רצ"ח ט"ו או).

***

עריכת השולחן למלוה מלכה

שאלה: האם צריך לערוך השולחן לסעודת מלוה מלכה?

תשובה: לסעודת מלוה מלכה צריך לפרוס מפה על השולחן דרך כבוד, וכן יעשה שאר דברים שנוהג לעשות בעריכת השולחן.

מקורות: שו"ע א"ח ש' א', משנה ברורה ש' א', וע"ע משמרת שבת על כבוד ועונג שבת סי' כ"ח, ביכורי ספר עמ' 147, פסק"ת ש' ג'.

הערות: יסדר שולחנו במוצאי שבת דרך קביעות סעודה, בפריסת מפה ועריכת שולחן והדלקת נרות, כמו בליל שבת (מחצית השקל א"ח ש' א'), ויעשה כן אפילו אם אינו אוכל לחם במלוה מלכה, רק טועם כל מאומה (סידור היעב"ץ הל' סעודת לוית המלכה סעיף ד').

יש נוהגים להרבות בנרות במוצאי שבת, יותר מבימות החול (משנה ברורה ש' ג').

הוספות: לכתחילה יקבע סעודת מלוה מלכה על הפת, ואם אין לו פת או שחושש לאכילה גסה, יאכל מזונות או על כל פנים פירות (משנה ברורה ש' א').

לכתחילה אם יש לו, טוב להדר לאכול גם בשר או שאר תבשילין בסעודת מלוה מלכה (משנה ברורה ש' א') [ועיין שונה הלכות ש' א', וע"ע שערי תשובה ש' א', פסק"ת ש' ד'].

***

שירת זמירות במוצאי שבת

שאלה: האם נכון לשיר זמירות רק בשבת, ולא לשיר זמירות במוצאי שבת?

תשובה: לא, אלא טוב לשיר זמירות בכניסת השבת וביציאתו, וכן נוהגים, ויש השרים זמירות גם ביום השבת עצמו.

מקורות: במוצאי שבת המנהג לזמר כמה מזמורי תהלים לפני מעריב, ומה טוב ויפה המנהג הזה כדי ללוות השבת בשירות ותשבחות (משנה ברורה רצ"ג א').

מזכירים אליהו הנביא במוצאי שבת, ועיין באליה רבה שכתב דהמדקדקים אומרים גם שאר פזמונים ושירים כאשר הם מצויים אצלנו (משנה ברורה רצ"ה ז').

נוהגים לומר פיוטים וזמירות אחרי הבדלה (משנה ברורה ש' ג').

כתוב בשבלי הלקט שנהגו לומר פיוטים וזמירות במלוה מלכה ללוות השבת, כדרך שמלוים את המלך בכניסתו וביציאתו (בית יוסף א"ח ש' א').

אע"פ שנוהגים לומר זמירות קודם הבדלה, מכל מקום נכון לאומרם אחרי הבדלה, שבזה שייך ליווי, דהיינו אחרי שיצא המלך, ועוד שזה כמו בכניסה (ט"ז א"ח ש' א').

מנהג טוב וישר לומר זמירות בכניסת השבת וביציאתו (פסקי השל"ה הלכות שבת סי' פ"ג).

בשבת אחרי שאכלו כל צרכם, יש מזמרים זמירות ושבח לד' (משנה ברורה רפ"ט ה').

החפץ חיים כמעט לא היה שר זמירות בסעודות שבת רק אמר דברי תורה ומוסר, וכמה פעמים כשראה שהמסובים מדברים ולא שומעים לדברי תורה, היה ירא שמא הם מדברים דברים שיש בהם תערובת לשון הרע, אז היה אומר נשיר מעט זמירות, והיה שר (דוגמא מדרכי אבי עמ' כ"ב) [וע"ע מעורר ישנים כ"ו קי"ד].

מצוה שישב וירנן שבחות בשבת, שנאמר (תהלים צ"ב א', ב') מזמור שיר ליום השבת, טוב להודות לד' ולזמר לשמך עליון (ספר חסידים סי' רע"א), וכן כתוב בגמרא (מגילה יב:) יום השביעי שבת היה, שישראל אוכלים ושותים, מתחילים בדברי תורה ובדברי תשבחות ע"כ (מקור חסד שם).

נוהגים לומר זמירות בשבת, כיון שאיוב קלל ואמר (עיין איוב ג' ו'), ארור יומו ולא יהא רננה בו, שמע מניה שבשבת שהוא יום מבורך, צריך לרנן בו (קיצור השל"ה עמ' ר"ו).

***

סעודת ראש חודש

שאלה: האם צריך לאכול סעודה בראש חודש?

תשובה: מצוה להרבות בסעודת ראש חודש, ואע"פ שאין חיוב לאכול לחם, מכל מקום לכתחילה טוב שיאכל לחם לשם סעודת ראש חודש.

מקורות: שו"ע א"ח סי' תי"ט, משנה ברורה תי"ט א', ש"ה תי"ט א', וע"ע ערוך השלחן תי"ט ב'.

הערות: ואין חילוק בזה בין אנשים לנשים (כף החיים תי"ט ד').

המוציא הוצאות על סעודת ראש חודש, ואוכל ושותה בו בטוב הרי זה משובח, וכתבו הפוסקים דכל מזונותיו של אדם קצובים לו מראש השנה, חוץ מהוצאות שבת, יום טוב, חול המועד, וראש חודש (משנה ברורה תי"ט א') [וע"ע שם].