הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא פסח

לימוד הלכות פסח קודם פסח ובפסח עצמו

שאלה: האם צריך ללמוד הלכות פסח לפני פסח, ובפסח עצמו?

תשובה: בשלושים יום שלפני פסח (מפורים), מצוה ללמוד הלכות פסח, ובפסח עצמו, צריך ללמוד הלכות פסח.

מקורות: שו"ע א"ח תכ"ט א', משנה ברורה תכ"ט א', ב', ביאור הלכה תכ"ט א' שואלין, וע"ע שו"ע הרב תכ"ט ג', ד'.

הוספות: והוא הדין בשבועות עצמו ובסוכות עצמו, שצריך ללמוד הלכות חג בחג (משנה ברורה תכ"ט א') [וע"ע שם].

***

זיעת אדם בעיסה של מצות

שאלה: זיעת אדם שנטף לתוך עיסה של מצות, האם מחמיץ את העיסה?

תשובה: יש אומרים שזיעה אינו מחמיץ כלל, ויש מחמירים שדינו כמי פירות (דהיינו שממהר להחמיץ כשהוא עם מים).

מקורות: משנה ברורה תס"ו כ"ח, וע"ע פסק"ת ת"ס י'.

הערות: יש לציין שבכף החיים (תס"ו כ"ד) כתוב שיש להחמיר בזיעה שתי חומרות, גם שדינו כמים (שמחמיץ לבד), וגם שדינו כמי פירות (שממהר להחמיץ עם תערובת מים כל שהוא, יותר מהר ממה שמים מחמיץ לבד), ובשדי חמד (ח"ח עמ' 456) הביא בשם היפה ללב שזיעת אדם דינו כמי פירות, ולכן הזהיר בספר עושה שלום דמי שעלול להזיע לא יתעסק בלישת המצות, כיון דיש לחוש שיפול מזיעת פניו וזרועותיו לתוך העיסה ע"כ.

הוספות: אם נטף דם לתוך עיסה של מצות, לכו"ע דינו כמי פירות (שממהר להחמיץ עם תערובת מים כל שהוא, יותר ממה שמים מחמיץ לבד) (משנה ברורה תס"ו כ"ח).

אם נפל רוק (או דמעות העינים) לתוך עיסה של מצות, דינו כמים (שו"ע א"ח תס"ו ה', משנה ברורה תס"ו כ"ד), ולכן צריך לשמור על הנשים המרקדות את הקמח שלא ידברו, כדי שלא ינתז רוק מפיהן לתוך הקמח (כף החיים תנ"ג קכ"א), ויש נשים הנוהגות לשים רדיד כנגד פניהן כשמרקדות הקמח, כדי שלא ינתז רוק מפיהן לתוך הקמח כשהן מדברות (כף החיים תס"ו נ"ה).

***

אמירת בשר זה לפסח

שאלה:   האם מותר לומר על בשר, בשר זה לפסח?

תשובה: אסור לומר בשר זה לפסח (דנראה שמקדישו לקרבן פסח ונמצא אוכל קדשים בחוץ), אלא יאמר בשר זה על פסח או ליום טוב, ובדיעבד הבשר מותר.

מקורות: שו"ע א"ח תס"ט א', משנה ברורה תס"ט א', ב'.

הערות: וכן אסור לומר לחבירו קנה לי בכסף הזה בשר לפסח (משנה ברורה תס"ט ג').

צריך ליזהר שלא יאמר לצלות זרוע לפסח (חיי אדם ח"ב ק"ל ח', כף החיים תס"ט ג').

צריך ליזהר שלא לכתוב שקונה בשר לפסח שכתיבה כדיבור (נטעי גבריאל על פסח ח"ב נ' ד'), והגר"ח קניבסקי שליט"א הסתפק אם אומרים בזה כתיבה כדיבור (חוקת הפסח על השונה הלכות תס"ט א').

הוספות: לכתחילה טוב ליזהר גם בעופות ודגים [ופירות (כף החיים תס"ט ח')] שלא לומר שהם לפסח (דנראה שמקדיש דמיהם), אבל בחיטים מותר לומר שהם לפסח, דכיון שהם צריכים שמירה מחימוץ, אומרים שהתכוין לשמור אותם מחימוץ כדי לאוכלם בפסח (שו"ע א"ח תס"ט א', משנה ברורה תס"ט ב', שער הציון תס"ט ו') [וע"ע משנה ברורה תס"ט ו'].

יש מי שמחמיר שגם בכלי, אסור לומר כלי זה לפסח (הלכות חג בחג ט"ו ד').

***

לאיזה קטן מותר להאכיל מצה בערב פסח

שאלה: האם מותר להאכיל מצה לקטן בערב פסח?

תשובה: אם אין בו דעת להבין מה שמספרים בלילה מיציאת מצרים, מותר להאכילו, אבל אם יש בו דעת להבין, אין להאכילו.

מקורות: שו"ע א"ח תע"א ב', משנה ברורה תע"א י"ג.

הערות: ואין חילוק בזה בין קטן לקטנה (משנה ברורה תע"א י"ג).

***

עדיפות בקטניות לקטן בפסח

שאלה: קטן או חולה הצריכים לאכול קטניות (כגון בדיסה) בפסח (לנוהגים איסור בקטניות), ואפשר לתת להם אורז או קורנפלור (קמח תירס), האם יש עדיפות לאחד מהם?

תשובה: יש לתת להם קורנפלור, כיון שאורז דומה יותר לחמשת מיני דגן משאר הקטניות, ויותר שייך לגזור בו שלא לאוכלו בפסח.

מקורות: משנה ברורה תנ"ג ז'.

הערות: דוחן ורעצקע [כוסמת טחונה] דינם כמו אורז (משנה ברורה תנ"ג ז').

***

הרחת ריח חמץ בפסח

שאלה: האם מותר להריח ריח של חמץ בפסח, כגון ריח הבא ממאפיה של גוים?

תשובה: אסור, כיון שחמץ אסור בהנאה, וגם שמא יבוא לאוכלו.

מקורות: ביאור הלכה תמ"ג א' אפילו, ועיין שו"ע הרב תמ"ג ג', וע"ע הליכות שלמה על פסח פרק ד' ס"ק 67, פסק"ת תמ"ג ב'.

הערות: הנמצא במקום שנודף שם ריח חמץ בפסח, אסור לו לעשות פעולה של שאיפת הריח, אע"פ שאין כוונתו ליהנות (הליכות שלמה על פסח ד' י"ב).

הוספות: כתוב בפתחי תשובה (י"ד ק"ח ה') דאיסור אכילה שאינו אסור בהנאה, אם עיקרו עומד להרחה, יש מחלוקת אם מותר להריחו, אמנם בביאור הלכה (רט"ז ב' המוס"ק) כתוב שדבר האסור באכילה, אם עיקרו עומד להרחה ולא לאכילה, מותר להריחו, אבל אם עיקרו עומד לאכילה ומחמת טוב טעמו רוצה להריחו, מסתבר שלכתחילה אין להריחו, דחוששים שמא יבוא לאוכלו [וע"ע בדי השלחן ק"ח צ"ב בביאורים].

מותר להריח ריח של גבינה בשעה שאוכל בשר (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א) [ועיין בדי השלחן פ"ט ה' בביאורים, שאלת רב ח"א עמ' רצ"ו].

***

קריאת ההלל לפני חצות בליל הסדר

שאלה: עד מתי צריך לגמור קריאת ההלל בליל הסדר?

תשובה: לכתחילה צריך לגמור לקרוא את ההלל עם הברכה שלאחריה, לפני חצות הלילה.

מקורות: שו"ע א"ח תע"ז א', משנה ברורה תע"ז ז', וע"ע שער הציון תע"ב ב', ערוך השלחן תע"ז ד', כף החיים תע"ז י"ד, שבט הלוי ח"ט סי' ס"א, מבית לוי על מועדים עמ' ש"י, שערי ההגדה עמ' קמ"ט, ארחות רבנו ח"ב עמ' ע"ח.

הוספות: כתוב במהרי"ל (סדר ההגדה סעיף מ"ז) ובביאור הגר"א (תע"ז א') שיש לשתות כל הארבעה כוסות לפני חצות, והגר"ח קניבסקי שליט"א אמר שהחזו"א אף פעם לא איחר לשתות הכוס הרביעי אחרי חצות (מעשה איש ח"ה עמ' י"ט), וכן נהג הגרא"מ שך זצ"ל (גלאט חלק כ"ד עמ' 43), וגם הגרש"ז אויערבאך זצ"ל ברוב השנים הקפיד לשתות הכוס הרביעי לפני חצות (הליכות שלמה על פסח ט' ס"ג) [וע"ע מהרי"ל סדר ההגדה סעיף ז', מעשה רב סעיף קצ"א].

***

איסור הנאה מחמץ שעבר עליו הפסח

שאלה: חמץ שעבר עליו הפסח, האם איסורו רק באכילה או גם בהנאה?

תשובה: חמץ שעבר עליו הפסח (ולא נמכר לגוי) אסור בהנאה.

מקורות: שו"ע א"ח תמ"ח ג', משנה ברורה תמ"ח כ"ה, וע"ע פתחי תשובה י"ד קי"ט א', דרכי תשובה צ"ז י"ב, הלכה של פסח ח"א ו' ב' (כ"ג).