הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא תענית

אכילה בלילה שלפני תענית אחרי שישן

שאלה: האם מותר לאכול בלילה שלפני תענית אחרי שישן?

תשובה: אין לאכול בלילה שלפני תענית אחרי שישן שינת קבע (אפילו שלא על מיטתו), אלא אם כן עשה תנאי קודם השינה (בפה או במחשבה) שיוכל לאכול אחר כך.

מקורות: שו"ע א"ח תקס"ד א', משנה ברורה תקנ"ג ב', תקס"ד ג', ד', וע"ע אור לציון ח"ג ל"א ב'.

הערות: ולענין שתיה, לכתחילה ראוי להחמיר גם כן שצריך להתנות, אבל בדיעבד אין להחמיר בזה [בשתיית מים, אבל יש להחמיר בזה בשאר משקים (כף החיים תקס"ד ח'), ולבני ספרד יש להחמיר גם במים אפילו בדיעבד (אור לציון ח"ג פרק ל"א ס"ק ב', וע"ע כף החיים תקס"ד ט', י')], ואם רגיל לשתות אחרי השינה אינו צריך להתנות (שו"ע א"ח תקס"ד א', משנה ברורה תקס"ד ו', שער הציון תקס"ד ז').

הוספות: אם התנה שיוכל לאכול, מותר לו גם לשתות, אבל אם התנה שיוכל לשתות, הוא לא יכול לאכול (כף החיים תקס"ד י', פסק"ת תקס"ד ב').

***

אכילה לפני עלות השחר של תענית

שאלה: באופן שמותר לאכול בלילה שלפני תענית, האם מותר להתחיל לאכול בחצי שעה שלפני עלות השחר?

תשובה: אסור להתחיל לאכול יותר מכביצה פת [* או פת הבאה בכיסנין] בחצי שעה [** זמנית] שלפני עלות השחר (בין בתענית ובין ביום רגיל), אבל מותר להתחיל לאכול עד כביצה, או פירות וכדומה יותר מכביצה, וכן תבשיל מחמשת מיני דגן אם אינו קובע עליו סעודה.

מקורות: משנה ברורה פ"ט כ"ז, רל"ב ל"ד, ל"ה, תרל"ט ט"ו, ט"ז, ועיין דרך החיים הל' דברים האסורים קודם התפילה סעיף ו' [* אשי ישראל י"ג כ"ו, פסק"ת רל"ב ה', וע"ע ערוך השלחן רל"ב י"ח, תל"א כ"ו] [** אשי ישראל פרק כ"ז ס"ק ל"ב], וע"ע משנה ברורה פ"ט כ"ח, ל"ד, רל"ה י"ח, תרל"ט ט"ו, מסגרת השלחן (על הקיצור שו"ע) ס"ט ב', בצל החכמה ח"ג סי' נ"ב, פסק"ת פ"ט כ"א, תקס"ד א'.

הערות: הגרש"ז אויערבאך זצ"ל כתב שהאיסור הזה הוא רק לאנשים, אבל מותר לנשים להתחיל לאכול בחצי שעה שלפני עלות השחר (אשי ישראל פרק י"ג ס"ק ע"א, הליכות שלמה ח"א ב' ג').

***

שכח ואכל בתענית ציבור

שאלה: מי ששכח ואכל (או שתה) בתענית ציבור, האם הוא צריך להשלים התענית?

תשובה: בין אכל בשוגג ובין אכל במזיד באמצע התענית, חייב להמשיך ולצום.

מקורות: שו"ע א"ח תקס"ח א', משנה ברורה תקמ"ט ג', תקס"ח א', ב'.

הערות: ויכול לומר עננו בתפלתו, אע"פ שאכל (משנה ברורה תקס"ח ג', כף החיים תקס"ח ח') [וע"ע פסק"ת תקס"ה א'].

ואינו צריך להתענות יום אחר, אם לא שכוונתו לכפרה, וכן במהרי"ל כתוב שציוה לאחד להתענות יום אחר, לכפרה על מה שאכל בתענית (משנה ברורה תקס"ח ח', שער הציון תקס"ח ב').

הגר"ח קניבסקי שליט"א אמר שתענית בכורות שונה משאר התעניות, שבכל התעניות אם אכל, הוא צריך להמשיך ולהתענות, דחוץ ממה שהיום הוא תענית, יש בו גם איסור אכילה, מה שאין כן בתענית בכורות, שחוץ מהתענית, אין בו איסור אכילה, ולכן אם עשה בו סיום הוא יכול לאכול גם אחר כך (מעשה איש ח"ו עמ' קי"ג, דרך שיחה ח"א עמ' רמ"א) [וע"ע אבן ישראל על המשנה ברורה תקמ"ט ג'].

הוספות: מי ששכח ובירך על מאכל בתענית, ונזכר שהיום תענית, יש מחלוקת אם יאכל פחות מכזית, או שלא יאכל כלל ויאמר ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד (שערי תשובה תקס"ח א', כף החיים תקס"ח ט"ז), ויש אומרים שיטעם קצת, אך יפלוט ולא יבלע המאכל (נזר החיים (תשובות מהגר"ח קניבסקי שליט"א) עמ' ר"י, תשובות והנהגות ח"א סי' שכ"ט, שערי הברכה פרק י"ג ס"ק נ'), ומכל מקום נראה שגם בזה יאמר ברוך שם (עיין דעת תורה תקס"ח א', שערים מצויינים בהלכה ו' ג') [וע"ע משנה ברורה קס"ז ל"ה].

***

תענית ציבור-ש"ץ שלא נתמלא זקנו

שאלה: מי שלא נתמלא זקנו, האם הוא יכול להיות שליח ציבור בתענית ציבור?

תשובה: לא יהיה שליח ציבור, ואין להקל בזה אפילו על ידי מחילת כל הציבור.

מקורות: משנה ברורה נ"ג כ"ד, וע"ע שערי תשובה נ"ג ה'.

הערות: ובישיבות קטנות יש להקל בזה (מים חיים (מהגרי"א דינר שליט"א) על חנוכה עמ' 44) [וע"ע בית ברוך (על החיי אדם) ח"ב כ"ט מה*, הליכות שלמה ח"א פרק ב' ס"ק 76, אור לציון ח"ב ח' ז'].

***

קריאת התורה בתענית ציבור

שאלה: בקריאת התורה של תענית ציבור, לנוהגים שהציבור קורא בקול חלק מהפסוקים (שוב מחרון אפך, ד' ד' א-ל רחום וחנון, וסלחת לעוננו), האם העולה לתורה יקרא אותם עם הציבור או עם הבעל קורא?

תשובה: העולה לתורה יקרא אותם ביחד עם הבעל קורא, ולא עם הציבור.