דברי תורה
מהי המצוה המופלאה שאין לה גבול? כך נוכל להתחזק בקיומה
מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם נִמְנֵית עַל שְׁתֵּי הַמִּצְווֹת הַיְּחִידוֹת שֶׁשְּׂכָרָן מְפֹרָשׁ בַּתּוֹרָה: "לְמַעַן יַאֲרִכוּן יָמֶיךָ". בִּתְקוּפוֹת שׁוֹנוֹת הַקִּיּוּם שֶׁל הַמִּצְוָה הַזּוֹ דּוֹרֵשׁ מַשְׁאַבֵּי נֶפֶשׁ לֹא מְעַטִּים, וּלְשֵׁם הַהִתְמוֹדְדוּת וְהַהִתְחַזְּקוּת בְּמִצְוָה זוֹ יֵשׁ לְהִתְבּוֹנֵן בְּשָׁרָשֶׁיהָ הָעֲמֻקִּים. הָבָה נַעֲשֶׂה זֹאת
- ותן חלקנו
- פורסם כ"ט תמוז התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)
פַּעַם אַחַת חָלָה, וְנִכְנְסוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ. אָמְרָה לָהֶן: הִתְפַּלְלוּ עַל טַרְפוֹן בְּנִי, שֶׁהוּא נוֹהֵג בִּי כָבוֹד יוֹתֵר מִדָּי. אָמְרוּ לָהּ: מָה עָבֵיד לִיךְ? וְתַנִּייֶת לְהוֹן עוֹבָדָא. אָמְרוּ לָהּ: אֲפִלּוּ עוֹשֶׂה כֵן אֶלֶף אֲלָפִים, עֲדַיִן לַחֲצִי כָבוֹד שֶׁאָמְרָה הַתּוֹרָה לֹא הִגִּיעַ (תלמוד ירושלמי, פאה, פרק א', הלכה א')
פַּעַם אַחַת חָלָה רַבִּי טַרְפוֹן, וּבָאוּ חֲכָמִים לְבַקְּרוֹ. בִּקְשָׁה מֵהֶם אִמּוֹ: הִתְפַּלְלוּ עַל טַרְפוֹן בְּנִי, שֶׁהוּא נוֹהֵג בִּי כָבוֹד בְּאֹפֶן מֻפְלָג. אָמְרוּ לָהּ: כֵּיצַד הוּא מְכַבְּדֵךְ? סִפְּרָה לָהֶם הָאֵם אֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ הַמֻּפְלָאָה. אָמְרוּ לָהּ: גַּם אִלּוּ הָיָה מְכַבֵּד אוֹתָךְ פִּי אֶלֶף אֲלָפִים מִמַּה שֶּׁכִּבְּדֵךְ, לֹא הָיָה מַגִּיעַ אֲפִלּוּ לַחֲצִי מִמִּצְוַת כִּבּוּד הוֹרִים שֶׁצִּוְּתָה הַתּוֹרָה!
* * *
רַבִּי טַרְפוֹן מֻזְכָּר מִדּוֹר לְדוֹר כְּמִי שֶׁקִּיֵּם מִצְוַת כִּבּוּד אָב וָאֵם בְּאֹפֶן מְעוֹרֵר הִשְׁתָּאוּת. בַּתַּלְמוּד הַיְרוּשַׁלְמִי מְתֹאֶרֶת הִתְנַהֲגוּתוֹ בַּאֲרִיכוּת, וּלְהַלָּן נְצַיֵּן שְׁתֵּי דֻגְמָאוֹת: כְּשֶׁהָיְתָה אִמּוֹ עוֹלָה עַל מִשְׁכָּבָהּ, נִשְׁכַּב רַבִּי טַרְפוֹן עַל הַקַּרְקַע כְּדֵי לְשַׁמֵּשׁ הֲדוֹם לְרַגְלֶיהָ; וְכֵן בַּבֹּקֶר, כְּשֶׁבִּקְשָׁה לָרֶדֶת מִמִּטָּתָהּ! בְּשַׁבָּת אַחַת נִקְרְעוּ סַנְדָּלֶיהָ בְּעוֹדָהּ מִתְהַלֶּכֶת בֶּחָצֵר. כָּרַע רַבִּי טַרְפוֹן עַל בִּרְכָּיו, הִנִּיחַ אֶת כַּפּוֹת יָדָיו תַּחַת רַגְלֶיהָ כְּדֵי שֶׁלֹּא תְהַלֵּךְ יְחֵפָה; וְכָךְ, בֶּרֶךְ בְּצַד עָקֵב הִתְקַדֵּם עִמָּהּ עַד הַבָּיִת.
כַּאֲשֶׁר סִפֵּר רַבִּי טַרְפוֹן אֶת הַדְּבָרִים לַחֲבֵרָיו, הֵעִירוּ לוֹ: עֲדַיִן לֹא הִגַּעְתָּ לַחֲצִי דַרְגַּת כִּבּוּד אָב וָאֵם, וְכִי אֵרַע פַּעַם שֶׁנֶּאֱלַצְתָּ לְהַבְלִיג כַּאֲשֶׁר זָרְקָה בְּפָנֶיךָ אַרְנָק לַיָּם?
הַדְּבָרִים מְלַמְּדִים אוֹתָנוּ עַל חוֹבַת כִּבּוּד הוֹרִים שֶׁאֵין לָהּ גְּבוּל, כְּפִי שֶׁמְּתָאֵר הָרַמְבַּ"ם בִּפְרוֹטְרוֹט: "אֲפִלּוּ הָיָה לוֹבֵשׁ בְּגָדִים חֲמוּדוֹת וְיוֹשֵׁב בָּרֹאשׁ בִּפְנֵי הַקָּהָל, וּבָא אָבִיו וְאִמּוֹ וְקָרְעוּ בְגָדָיו וְהִכּוּהוּ בְרֹאשׁוֹ וְיָרְקוּ בְּפָנָיו - לֹא יַכְלִימֵם, אֶלָּא יִשְׁתֹּק וְיִירָא וְיִפְחַד מִמֶּלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים שֶׁצִּוָּהוּ בְכָךְ".
בֶּאֱמֶת, מַדּוּעַ עַד כְּדֵי כָךְ?
סֵפֶר "מֵרֹאשׁ צוּרִים" מַעֲלֶה רַעְיוֹן יָפֶה: בְּכָל חֶבְרָה וּבְכָל אֻמָּה מַכִּירִים בַּצֹּרֶךְ לְכַבֵּד אֶת הַהוֹרִים. בָּרָמָה הַבְּסִיסִית בְּיוֹתֵר, צֹרֶךְ זֶה נוֹבֵעַ מֵרְצוֹנוֹ שֶׁל הָאָדָם לְהַכִּיר טוֹבָה לְמִי שֶׁהֵיטִיב לוֹ וְסִפֵּק אֶת צְרָכָיו בִּהְיוֹתוֹ חֲסַר יֶשַׁע. הַבֵּן לֹא יַרְגִּישׁ טוֹב עִם עַצְמוֹ אִם יִנְהַג בָּהֶם בִּכְפִיּוּת טוֹבָה.
בְּרַם, רְגָשׁוֹת אֵלּוּ אֵינָם קַיָּמִים בְּמִקְרִים שֶׁהַהוֹרִים לֹא מִלְאוּ אֶת חֶלְקָם, אוֹ אֲפִלּוּ רַק לֹא מִלְּאוּ אֶת חֶלְקָם כְּפִי שֶׁהַבֵּן חוֹשֵׁב שֶׁהָיוּ צְרִיכִים לְמַלֵּא. בְּמִקְרִים מֵעֵין אֵלּוּ, אֵין הַבֵּן חָשׁ כָּל צֹרֶךְ לְהִתְיַחֵס לְהוֹרָיו בְּאֹפֶן שׁוֹנֶה מִלַּאֲנָשִׁים אֲחֵרִים, וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ לְהֵפֶךְ.
בַּיַּהֲדוּת, כָּרָגִיל, יֵשׁ קוֹמָה נוֹסֶפֶת, גְּבוֹהָה יוֹתֵר, מַעֲמִיקָה יוֹתֵר. הַהוֹרִים נִמְצָאִים בְּדַרְגָּה הַמְחַיֶּבֶת לְכַבְּדָם, מִפְּנֵי שֶׁהֵם שֻׁתָּפִים שֶׁל הקב"ה!
כַּמּוּבָן, אֵינֶנּוּ יוֹדְעִים אֶת טַעֲמֵי הַמִּצְווֹת; אַךְ מֻטָּל עָלֵינוּ לִלְמֹד מִכָּל מִצְוָה אֶת הַלֶּקַח שֶׁאָנוּ יְכוֹלִים לְהָפִיק מִמֶּנָּה בְּשִׂכְלֵנוּ, וּלְאַחַר שֶׁהִשְׂכַּלְנוּ לְהָבִין שֶׁשֹּׁרֶשׁ מִצְוָה זוֹ נָעוּץ בִּכְבוֹד ה', בְּוַדַּאי יִהְיֶה בְכָךְ חִזּוּק וְעִדּוּד לְקִיּוּם הַמִּצְוָה וּלְדִרְבּוּן לְקַיְּמָהּ בְּהִדּוּר וּבְכָבוֹד, בְּלֹא לְהִתְחַשֵּׁב בִּטְעָנוֹת אוֹ בְמַחֲשָׁבוֹת שׁוֹנוֹת עַל הֶעָבָר.
"ותן חלקנו" - חוויה רוחנית מרגשת. לקבלת ספרון התנסות חינם, הקליקו כאן