עיתונאי "הארץ" על הפגישה עם האדמו"ר מגור: "כל אחד יכול לבוא ולהתברך"

"לשאלת רבים על הביקור אצל האדמו"ר מגור: במשך שנים שמענו אגדות על החסידות הנוקשה והאדמו"ר המסוגר... בעקבות שיחה בכנסת בה נאמר לי שהאדמו"ר יושב ומקבל כל מי שמגיע, החלטנו אני ועקיבא לנסות.

הגענו לבית מדרש, החסידים קיבלו את פנינו במאור פנים. כולם רצו לעזור ולהדריך ולהסביר לאן ללכת ואיפה האדמו"ר יושב. האדמו"ר יושב בחדר קטן בסוף בית המדרש. חדר פשוט מאוד עם שלטים מודפסים שלא להיכנס לכל מי שמשתעל או יש נזלת או חום.

הגבאי היה חביב מאוד. חששתי שישאל אותי אם אני מחלל שבת, כי ידוע שהאדמו"ר לא פוגש מחללי שבת. לא שאל כלום. היה חייכן ומאיר עיניים ולא שאל כלום. הוא ביקש שניכנס אחד אחד, נגיד מה אנחנו רוצים ונמתין ללחיצת יד מהרבי שהיא סימן לברכה.

לא היה אף אחד בתור שחיכה לרבי... עקיבא נכנס ראשון... אני נכנסתי אחריו. האדמו"ר יושב על כיסא פשוט עם שולחן פשוט.

מה שדיברתי עם האדמו"ר זה עניין פרטי. האדמו"ר הקשיב, התעניין, ואז לחץ לי יד סימן לסיום. זה היה מעמד מיוחד מאוד, לבבי מאוד, עם הרבה חום בין אנושי. בניגוד לאגדות שצריך את [חבר הכנסת יעקב] ליצמן להגיע לאדמו"ר, כל אחד יכול לבוא להיכנס ברחוב ירמיהו ולהתברך".

הבוקר, לפני שעה קלה, צירף לוינסון תוספת לדברים אותם כתב לאחר הפגישה, ממנה ניתן ללמוד על הרושם הרב שהותיר עליו האדמו"ר.

"כל כך התרשמתי מהאדמו"ר מגור בפגישתנו הקצרה אמש, ומכיוון שידוע כמה האדמו"ר חשובה לו שמירת שבת, אני מקבל על עצמי בשבת הקרובה לא לנסוע ברכב ולא לקנות בחנויות".