"מתפלל שתמיד אשאר דבוק בתורה": איך אביתר בנאי עשה תשובה?

האומן והיוצר אביתר בנאי, שפרץ בסערה לתרבות המוזיקה ב-1997, חי את ראשית חייו הרחק מתורה ומצוות. לאט לאט, בצניעות ובענווה האופייניים לו כל כך, הוא התקרב ליהדות. ליקטנו עבורכם ציטוטים נבחרים מראיונות שהעניק במהלך השנים האחרונות.

"הגמרא ואני ביחד כבר כמה שנים", אמר בראיון ל'מקור ראשון'. "הרבה פעמים, ככה בתוך הדיון והפלפול הכי מדויק, אני יכול להרים ממש עיניים דומעות אל ארון הקודש. דווקא בגמרא שיורד אל השורש היהודי בצורה מיוחדת שקשה להסביר".

"אני מתפלל שלא משנה מה שאעבור ובאיזה מקומות אלך – תמיד אשאר דבוק בתורה. יש בה משהו שהוא מעל הכל. התורה היא בית ורחם, היא דת, היא קרקע. היא נותנת המון בסיס, המון משען, המון כוח", הוסיף ואמר ברגש.

איך היית לפני ההתקרבות ליהדות?

בנאי תיאר למקור ראשון את יחסו עם הדת, עוד לפני שהכיר אותה לעומק. "לא ממש ידעתי שאני פוחד מהדת – זה פשוט לא דיבר אליי. אבל לא רוצה לנבור בנפש של הציבור הכללי ולומר מה באמת גורם לדחייה הזו, אבל יש באמת משהו תרבותי שעובר דרך הטלוויזיה, דרך הפוליטיקה, כך שהמפגש עם היהדות חשף משהו זר לכאורה שלא מבין אותי, לא מדבר אליי. כל הרוחניות הייתה נראית לי כמו משהו הזוי, תמהוני, לא אותנטי", אמר.

"לאורך שנים היה לי חיפוש – הייתי קופץ אגרופיי כנגד השמים, ושואל מה התכלית. מאסתי ברעל ובקושי של החיים. היה נראה לי כאילו אני מוסר את גופי ונפשי למען המדע. אבל לא רציתי להיכנע לתפיסה שהחיים טובעים לשומקום בעיניים עצומות. אז חיפשתי".

בנאי ביקר גם בהודו. "חזרתי משם עם הכרה ברורה שמשהו חייב לקרות ולהשתנות. כלומר, לחזור לאותה דירה תל אביבית ולהמשיך באותו קו – את זה אני לא יכול", אמר.

בביקורת אלבום ב-ynet, תוארה התקרבותו הפנימית של בנאי, כפי שמתבטאת באלבומיו האהובים. "אצל אביתר בנאי, החיפוש רק מתחדד ומשביח את יצירתו. תמיד הוא הרי תר את דרכו, התעמק בפנימיותו והמציא לעצמו מסלולים חדשים. זאת מהותו כיוצר, והאמונה לא השילה ממנו את המצב הקיומי הזה. אלבומיו מבטאים בכנות מוזיקלית את מהלכי הנפש האלה, והתוצאה יפה ומרגשת".

השינוי הגדול

השינוי הגדול אכן התרחש. איכשהו התגלגל לידיו של בנאי עותק של ספר המוסר העתיק 'מסילת ישרים'. הוא קרא את הספר בלילות, ואז הבין ש"יש כאן אוצר עמוק-עמוק ששייך לשורש שלי". תקופה קצרה לאחר מכן נסע בנאי לבני ברק וקנה זוג תפילין, לצד שלל ספרי קודש ורוח.

בראיון ל'הארץ' התייחס בנאי לאוצרות הרוח הטמונים בספרי הקודש. "האוצר היהודי, אין דומה לו בספרות העולם. זה לא יאומן שכל הספרים האלה בארון הספרים היהודי הם שלנו, כתובים בעברית בלשון הקודש, מסורת אבותינו", אמר.

בראיון שהעניק ל'חדשות 2', התייחס למסכת אבות המופלאה. "לא ידעתי על האוצרות הצפונים ביהדות. לא ידעתי שמתחת למרצפות הבית שלי מסתתר כזה אוצר. התייחסתי לזה כפולקלור של בית כנסת ורק אחר כך הבנתי שזה יכול להגיד לי הרבה על איך לחיות את החיים שלי", אמר.

כשבנאי מדבר על דוד המלך אי אפשר להחמיץ את ההתרגשות. "דוד המלך הוא הדוגמה לבעלי תשובה – הרי הוא אבי תשובת היחיד. אומרים שהוא לא חטא, אלא כדי ללמד תשובה ליחיד".

אומץ אדיר וגדולה

בנאי מתייחס לחברה החילונית ויחסה למתקרב ליהדות, שעד תקופה קצרה קודם היה חלק ממנה, והחליט לשחות נגד הזרם. "כן, זה לא נעים", אמר למקור ראשון. "אתה חושש שיפערו עליך פה ויבלעו אותך. אין לך אומץ בגלל זה. לכן בסופו של דבר, אני חושב שזה אומץ אדיר לעשות מהלך כזה. מי שלא מתנסה בזה מפסיד התמודדות אדירה. לבוא פתאום ולהפנות את הגב לתנועה השוטפת של החיים, לשחות נגד פתאום, ולהגיד 'חבר'ה, אני לא ממשיך' – זו גדוּלה בעיניי".

בראיון ל'ידיעות אחרונות' תיאר את הרגשות שחש כאשר התחיל ללכת עם כיפה באופן קבוע. "זה היה מוזר. אנשים חושבים שהתחרפנת", אמר. "בתחילת החזרה בתשובה יש תהליך קשה של לשחות נגד הזרם, ולקח לי זמן להגיד, 'בסדר, זו הבחירה שלי ואני הולך עם זה'".

עוד תיאר בנאי את הפעמים הראשונות שהעז להגיע עם כיפה להופעותיו. "פה ושם הייתי עם כיפה, את הציציות לא הוצאתי בהופעות. פעם החלטתי להוציא רק טיפה, ממש קצת, וכל פעם זה היה מלווה בדמיונות ובפחדים של מה יגידו", אמר ל'מקור ראשון'.

המראיין, שציין כי "בהתחלה זה נראה הרבה יותר מפחיד ממה שקורה עם זה בסוף", קיבל את התשובה הכנה והמרגשת: "בסוף אתה פוגש אנשים, מסתכל להם בעיניים, ואם אתה מצליח ליצור מגע אנושי – כל הפחדים מתאדים".

בנאי הוסיף עוד ואמר: "היום אני כבר הולך ברחוב בגאווה. זה מוזר: אני מסתובב עכשיו בתל-אביב בלי להתבייש - בזמן שאפילו עם הלוק הישן, הקודם שלי, הייתי מפוחד עד העצם".

אושר

"אם לא היית מקרב ליהדות - איפה היית היום?", נשאל בנאי ב'מקור ראשון', והשיב: "וואו, בטח הייתי ממש אבוד. בטח הייתי עושה שירים איכותיים-עצובים. ברמה האישית בטח הייתי בודד, ובטח שלא מאושר".

גם בראיון ל'ידיעות אחרונות' התייחס בנאי לרגעי האושר שהוא חווה, בתוך חיי התורה והמצוות. "אושר הוא כהרף עין", אמר. "רגעי האושר שלי קשורים ליצירה, לתורה או לזוגיות. יש משהו בלימוד התורה שנותן לי, לא שמחה או צהלה, אלא את מנוחת הנפש. חוויה שבה אני מטפס מעל חיסרון, סוג של שלמות. כך גם ברגעים נפלאים של כתיבה ושל זוגיות - סוג של שלמות. גם בשבת יש רגעים כאלה. המשפחה מתכנסת יחד, כולם לבושים יפה ונקיים ורחוצים ליד השולחן".

"איפה אתה רואה את עצמך בעוד כמה שנים?", נשאל בנאי, והשיב: "אני מקווה שיהיה לי אולפן קטן, שנגור במקום שיהיה נעים לגור בו, טיפה יותר מאושרים, קצת יותר חזקים בעבודת השם. נעשה מוזיקה מתחדשת, לא ישנה ולא רדומה. ויהיו לנו הרבה ילדים".

אביתר בנאי בשיחה מרתקת עם הרב אורי זוהר והרב דן טיומקין. צפו: