שדה קרב בחוף הים! 5 נקודות למחשבה

איך השמש לא נכבית?

אם אני מצית גפרור, הוא הולך וכבה, נכון? כי מקור האנרגיה שלו הולך ומתכלה. אם כך, כיצד השמש פולטת כמות אדירה של אנרגיה במשך כל כך הרבה שנים בלי להתכלות? כיצד אין השמש מצטמצמת בגודלה ואינה נכבית?

יתירה מכך: אם אני מחמם מים, ומשאיר אותם כמו שהם, בסופו של דבר הם יתקררו, נכון? זאת משום שהסביבה קרה יותר. אם כך, השמש שנמצאת בחלל הקר – מדוע אינה מתקררת ונכבית במהלך הזמן, אלא נשארת באותו מצב, "רותחת" כתמיד?

ובכלל, נר זקוק לחמצן על מנת לבעור. את החמצן הוא מקבל מהאטמוספירה שבכדור הארץ, והאש שאנו רואים במהלך הבעירה היא אנרגיה המשתחררת כתוצאה מבעירת החמצן. אם בחלל אין חמצן, איך זה שהשמש "בוערת" בכל זאת?

ההסבר הוא, שבשמש אין תהליך בעירה. מתרחש שם תהליך אחר שנקרא "היתוך גרעיני".

במרכז השמש הטמפרטורה מגיעה לכ-15 מיליון מעלות. בטמפרטורות כה גבוהות מתרחש תהליך "היתוך גרעיני", תהליך שבו הופך גז המימן להליום ומשתחררת אנרגיה אדירה מן השמש. אנרגיה זו באה לידי ביטוי בהרבה מאוד אור וחום, שנראים לנו כמו אש. "בזכותה" של אנרגיה זו אנו קיימים על פני כדור הארץ.

לפי חישובי החוקרים האסטרו-פיסיקאים, "השמש נמצאת כעת באמצע מהלך חייה ויש לה עוד כ-5 מיליארדי שנים לערך עד סופה. כאשר בסופה, היא תתכווץ לכוכב קטן וזוהר בגווני לבן – היא תהפוך לננס לבן".

במילים אחרות, לדבריהם, מקור האנרגיה של השמש עתיד במשך הזמן להתכלות ובעירתה תסתיים במשך השנים. השמש תגיע לסופה ותיכבה! וכשה"דלק" של השמש ייגמר, חיינו על הגלקסיה יסתיימו.

ואני שואל, ראשית, לא איך השמש פועלת, אלא כיצד בכלל נוצרה השמש בצורה כה מושלמת?

שנית, כיצד נעשה המינון של אותו "היתוך גרעיני" כה מדויק,  שקרני אורה של השמש מתפשטות בכל קצה בעולם הזה, במינון המדויק ביותר עבורנו, לא חשוך מדי ולא זוהר מדי?

שלישית, לא רק המינון, אלא גם המיקום המדויק של השמש בחלל הוא דבר מדהים, שהרי אם השמש תתרחק מאיתנו – נקפא מקור, ואם השמש תתקרב אלינו – נישרף מרוב חום. אם כן, מי הניח את השמש במקומה המדויק?

בכלל, אם ההסבר המדעי שלהם כה פשוט, איך במעבדות החוקרות תהליכים לייצור אנרגיה, טרם הצליחו להשתלט ולהתחקות אחר התהליך הגורם לשמש לזהור? הרי המימן הוא יסוד שכיח מאד על פני כדור הארץ – הרי כל מולקולת מים מכילה שני אטומי מימן! 

רק כוח עליון בעל גאונות אינסופית ויכולת בלתי מוגבלת יכול ליצור "תנור אש" שמאיר לכל העולם בצורה כה מושלמת!

למה כולם שונאים אותנו?

אחת החידות הבלתי פתורות בעולם היא חידת האנטישמיות. העם היהודי מונה כ-0.5% מאוכלוסיית העולם. המוח היהודי תרם רבות לאנושות בתחומים שונים, כגון תורת היחסות של איינשטיין, waze, כיפת ברזל, פייסבוק ועוד כהנה וכהנה.  לעם ישראל אין מלחמת ג'יהאד או מסעי צלב. זהו עם שחי את חייו ואינו כופה אחרים לעבור לאמונתו.

מדוע, אם כן, הוא שנוא כל כך? עוינות כזו כלפינו אינה מובנת.

חוקרים רבים ייגעו את מוחם למצוא הסבר המתקבל על הדעת, ולא מצאו. ואכן, אין הסבר טבעי לדבר, אלא הסבר על-טבעי, סוד שגילה לנו הקב"ה על ידי יחזקאל נביאו: "אֲשֶׁר אַתֶּם אֹמְרִים נִהְיֶה כַגּוֹיִם ... חַי אָנִי נְאֻם ה' אלקים אִם לֹא בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה וּבְחֵמָה שְׁפוּכָה אֶמְלוֹךְ עֲלֵיכֶם" (יחזקאל כ', ל"ב-ל"ג).

רב קהילה נכבד בארה"ב סיפר, שכאשר היה נער, התעקש ללמוד בבית ספר ממלכתי של גויים. והנה, לאחר כשבועיים מתחילת הלימודים החלו שלושה מתלמידי הכיתה הגויים להכותו בכל הזדמנות, והיה חוזר לביתו יום יום כשהוא בוכה, עד שנשבר והחליט לעבור לבית ספר יהודי. שם קנה עם הזמן אהבת תורה, הוסמך לרבנות, ולאחר פטירת דודו, רב הקהילה הנערץ, התמנה לשבת על כסאו. ימים ספורים טרם פטירת דודו הרב, קרא לו אליו, החזיק בידו ואמר לו: "אתה זוכר את החברים שהיכו אותך בתיכון? מדוע הם עשו זאת?". "אינני יודע", השיב האחיין כשהוא נבוך, "סתם אנטישמים. אבל אני מודה להם על כל מכה, כי בזכותם אני עדיין יהודי, וזכיתי להתעלות בתורה!". חייך הדוד בחולשה ואמר לו: "אני שילמתי להם שיכו אותך...".

זהו בדיוק מה שכתוב בדברי יחזקאל הנביא באשר לאנטישמיות בכללותה. בכל עת שאנו מנסים להתקרב לגויים, יש למעלה מי ששולח אותם להכות אותנו, להרחיקנו מהם, לטובתנו! ואין כמו הסיפור הזה להמחשת הדברים.

ליפול בשדה הקרב

יש אנשים שאם היו קצת מתבוננים, הם לא היו מתנהגים כפי שהם מתנהגים, ואינני מדבר כרגע על הפן הדתי.

אחת התופעות שאינני מבין היא, כיצד אישה לוקחת את בעלה לים או לבריכה לרחצה מעורבת של נשים וגברים. בעיניי, זו ההוכחה לכך שאשה רואה את העולם בצורה שונה לחלוטין מזו של הגבר. כיצד? פשוט מאוד:

עצם הרעיון, שאשה לוקחת את בעלה לחוף ים מעורב, זו הוכחה חד-משמעית לכך שאשה לא יודעת מה עובר לגבר בראש, כי אילו ידעה זאת, היא לא הייתה מעזה לקחת אותו לשם!

עיניו של הגבר משוטטות, המחשבות רצות והתאוות גדלות, ודי לחכימא ברמיזא.

אם כך, מה את עושה, אישה יקרה? את בעצם לוקחת את בעלך לשדה קרב, שבו את מפסידה מראש. שדה שבו את לא תצליחי לעמוד בסטנדרטים של הבחורות הצעירות שנמצאות בחוף הים, סטנדרטים שמציבים אותך תמיד בנחיתות לעומת אותן בחורות. אם כך, כיצד את לוקחת את בעלך לים מעורב?

קיים הבדל פסיכולוגי מהותי בין איש לאישה.כל אחד מהם בנוי אחרת, לכל אחד מבנה נפש אחר. זו טעות לחשוב כי הפסיכולוגיה של האישה זהה לחלוטין לזו של האיש. הבדלים אלו - שורשם בהבדלים שבתפקידים הרוחניים של כל אחד מהם בעולם.

בחיבורו הגדול "משנה תורה" מפתיע הרמב"ם את הקורא השטחי בכך, שאינו מעניק הדרכה שווה לשני בני הזוג, אלא דורש מהבעל ומהאישה דרישות שונות. אדם אשר אינו מבין את עומק ההבדלים שבנפש אצל כל אחד מבני הזוג – כשילמד את דרישות הרמב"ם מהגבר, הוא יתקומם כנגד הפליית הגבר "לרעה", וכשילמד את דרישותיו מהאישה, יתקומם לצד ההפוך – כנגד הפליית האישה "לרעה"... אולם דברי הרמב"ם מלמדים שכל צד צריך להעניק לזולתו לפי צרכיו הנפשיים.

רגעים של דכדוך

כל אדם נתקף לעיתים ברגש של דכדוך וריקנות.

היזכרו בחברה שמתקשה להרות, בזו שנושקת לגיל 30 ועדיין מחפשת את האיש שלה בעולם,  בזוג שלא מזמן מצא עצמו בבית דין רבני, ובאלה שעברו מסכת טיפולים רפואיים עם בנם הנולד...

אנשים, כך נראה, אוהבים להתלונן: העבודה "לא משהו", הילדים מאכזבים, ובכלל – לאחרים יש יותר... אולם האמת היא, שגם מי שחייו אינם גן עדן עלי אדמות – עדיין הוא חי ונושם, מתפרנס ואוכל בחסדי השם. די לפקוד יום אחד את המחלקה האונקולוגית בבת החולים, כדי לדעת כמה טובים החיים. די לפתוח עיתון ולראות כמה חסד נעשה עימנו בכך שהגענו הביתה בשלום.

במאמר יפה שקראתי נכתב כך:

"אני זוכרת שאחותי צלצלה אליי באחד הימים ושאלה: "מה שלומך? מה עשית היום?", ואני, מדוכדכת, נזכרתי בערימות הכביסה ובארוחת צהריים שעדיין לא בושלה, עניתי "לא יותר מידי, טיפלתי בילדה". "נו, טיפלת בילדה!", היא אמרה לי פתאום בהתלהבות, "זה מספיק גדול וחשוב! בעצם, זה הכי חשוב!".

למען האמת, לא ציפיתי לשמוע את זה, והמילים הפשוטות שלה היו ממש מים קרים לנפש עייפה. זה חידש אותי ממש, פתאום קיבלתי משמעות, מטרה. חשתי הכרת הטוב עמוקה לבורא עולם".

חברים, כשאדם מתבונן ורואה את כל הטובות שבורא העולם עושה איתו, האם אפשר שלא יתמלא בתחושת הודיה עצומה? אז תודה לך, ריבונו של עולם, על אלף אלפי רבבות טובות ועל כל הניסים והנפלאות שאתה עושה עמדי בכל רגע ורגע!

חברת חשמל בגוף

כל הפעילות של העצבים והשרירים בגופנו היא במהותה פעילות חשמלית. פעילות זו מבוססת על העברת אותות חשמליים בין תאים, לצורך העברת מידע.

איך זה עובד? משני צדי קרום התא ישנם אטומים הטעונים במטען חשמלי חיובי או שלילי. תנועה של אותם אטומים, המכונים יונים, יוצרת הפרש בין המטען החשמלי החיובי לזה השלילי, בין פנים התאים ומחוצה להם, ובכך יוצרת זרם חשמלי.

את הפעילות החשמלית בגופנו ניתן למדוד בצורה דומה מאוד למדידת מתח חשמלי במכשירי חשמל וברכיבים אלקטרוניים שונים. כך למשל, בדיקת אק"ג לבחינת הפרעות לב בוחנת את הפעילות החשמלית של הלב, וקביעת מוות מוחי נעשית באמצעות בדיקת קיומה או היעדרה של פעילות חשמלית במוח.

אם יש בתוכנו פעילות חשמלית, למה אנחנו לא מחשמלים?

זרם חשמלי מבוסס על הפרש בין מטען חשמלי חיובי למטען חשמלי שלילי. ההפרשים הללו נוצרים ברמת המיקרו, כלומר רק בתאים עצמם. אם נבחן את גוף האדם בשלמותו, כל אותם הפרשים קטנים "מתקזזים", כך שבגופנו אין פער כללי בין מטען חשמלי חיובי למטען שלילי, ולכן אינו יכול לחשמל גופים אחרים או לייצר זרמים חשמליים.

מי הוא חשמלאי-העל שיצר מערכת חשמלית כה מתוחכמת ומופלאה בגופנו? כיצד הגיעו "יונים" חשמליים, שחלקם שליליים וחלקם חיוביים, לגופנו? מי אחראי לחלוקה שלהם? מי דואג לכך שהפרשי המטענים יקוזזו כדי שגופנו לא יתחשמל? מי יצר מערכת חשמלית ללא תקלות וללא קצרים חשמליים בגופנו?

אגב, לא הרבה יודעים, אבל חקר הפעילות החשמלית בשרירים היא שהביאה להמצאת הבטרייה.

הראשון לגלות, כי תאי העצב ותאי השריר נושאים אותות חשמליים, היה הרופא והפיזיולוג האיטלקי בן המאה ה-18 לואיג'י גלווני. על פי הסיפור הנודע, באחד מהניסויים שערך, תלה גלווני זוג רגליים של צפרדע על מעקה ברזל באמצעות וו נחושת, ונוכח לגלות שכאשר מחברים את קצות שרירי הרגליים לשתי המתכות השונות, נוצר מעגל סגור ורגלי הצפרדע קופצות כתוצאה מתופעה חשמלית. זמן לא רב לאחר מכן הבין הפיזיקאי אלסנדרו וולטה כי התופעה החשמלית שגילה גלווני נובעת מהמגע שבין שתי המתכות השונות, ופיתח את הסוללה החשמלית הראשונה, המבוססת מאז ועד היום על עיקרון זה.