נוטים לדיכאון, מתקשים לשמוח? מקבץ עובדות במיוחד בשבילכם

1. מה טוב ומה נעים שישמח ישראל בעושיו... על כל מצוה ומצוה שעושה יגיל וישמח יותר ויותר ממוצא שלל רב.

2. ובפרט בשבתות ובמועדים, דכתיב (ישעיה נח יד) אז תתענג על ה'. וכתיב (דברים טז יד) ושמחת בחגך.

3. ובפרט בשעת עבודת התפלה צריך לשמח שמחה רבה.

4. וכן באמירת ברכת המזון, הפליגו בזוהר הקדוש בגדל החיוב לאומרו בשמחה ובטוב לבב, עד שאמרו שראוי שיאכל וישתה דברים המשמחים את הלב, כדי שיברך ברכת המזון בשמחה.

5. והנה כל הדברים המסורים ללב - צריכים עזר הלב, שהרי אם יאמרו לאדם שיירא והוא אינו ירא, לא יוכל לירא, וכן על זו הדרך: אם יאמרו לו שלא יירא והוא ירא, או אם יאמרו לו שיצטער או שלא יצטער, שישמח או שלא ישמח וכדומה, לא יוכל לעשות הפך ממה שלבו חפץ.

6. רק על פי שכלו יהלל איש שיהפך את לבו וינהגהו אל המקום אשר יהיה שמה הרוח, על ידי מחשבות טהורות תדיריות.

7. והן אמת שעניינים אלו עקרם תלוי לפי מעשיו של אדם ולפי זכות הנפש, כך עיניו תחזינה מישרים, ויהיה לו עזר משמים לשמוח בזמן שמחה, להתעצב בזמן עצב, וליראה ולאהבה את השם הנכבד והנורא ולעבוד עבודה שלמה כדת מה לעשות. אבל אף על פי כן, ביד כל אדם להיעזר על ידי מחשבות טהורות, ואם אינו עושה כלם, עושה מחצה לפחות ברצוא ושוב ולפום צערא אגרא, והבא לטהר מסיעין אותו:

8. על האדם לחשוב כמה שמחה היה שמח אם היה מוצא שלל רב, והכל כאין נגד החיים, וכמה שמחה היה שמח אם היה ניצול ממות לחיים, כי כל אשר לאיש יתן בעד נפשו, וכל חיי העולם הזה הבל המה נגד חיי העולם הבא... וכל חיי העולם הבא כלא חשובים נגד עשית רצון הבורא... ואם אדם שמח במצאו שלל רב, על אחת כמה וכמה שמחה כפולה ומכפלת צריך שישמח על התורה ועל העבודה ועל קיום מצות השם.

9. עוד יחשוב: מה יקר וגדלה נעשה לאיש אשר המלך חפץ בו, והקים מעפר דל ורצה בו שישרת לפניו... וסוף סוף המלך הוא בשר ודם כמותו, היום כאן ומחר בקבר. על אחת כמה וכמה צריך שישמח איש אשר מלך העולם אשר אין מספר לגדודיו, מלאכים ושרפים עומדים ממעל לו ולגדלותו אין חקר ואין תכלית, ובחר ורצה בנו לעמד לשרת לפניו ולברך בשמו ולדבר אליו פנים אל פנים בכל עת, מה שלא נתן רשות למלאכי השרת, ומשתעשע בנו ויש לו נחת רוח גדול במעשינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ובונה בשמים עליותיו, אף שאינו צריך לנו... אי אפשר שלא לשמוח.

10. וכבר כתבו גורי האר''י שבאמרו, "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת", וכן באמרו: "עלינו לשבח לאדון הכל שלא עשנו כגויי הארצות", "אשר בחר בנו מכל העמים", ו"אשר קידשנו במצוותיו", "אבינו", "אלוקינו" ו"מלך העולם" - ישמח ישראל שמחה רבה כמי שהוא עומד לשרף והצילוהו מן השרפה ועשאוהו מלך, כי אין שרפה כשרפת הנפש, ואין מלכות כהיות עבד מלך גדול ונורא, משרת לפניו.

11. ובפרט יש לשמוח על השכר שמקבל בעת שנהנה. המברך לקונו, והמתפלל ומבקש צרכיו – למצווה תיחשב לו ומקבל על כך שכר, וכן האוכל ושותה בשבת ויום טוב ומצות עונה וכדומה - למצווה תיחשב ועושה נחת רוח ליוצרו וקובע לו שכר, ואפילו בעת שאוכל ושותה וישן ונושא ונותן ועוסק בעסקי פרנסה ועבודה - אם עושה לשם שמים למצווה תחשב ומקבל שכר, על זאת ישמח ישראל בעושיו שמחה רבה, אי אפשר שלא לשמח.

12. אלא, שצריך לשים לב ולהתחזק במחשבות טהורות, כמו שכתוב: "אשרי איש שישמע למצוותיך ותורתך ודברך ישים על לבו".

13. והשכר היותר גדול שיש על השמחה, שזוכה להשגת החכמה והשגת השלמות, שכן גלה סודו רבנו האר''י ז''ל, שמה שזכה להשגת חכמה נפלאה והשגת רוח הקדש - הכל היה בשביל שהיה שמח שמחה רבה בעסקו בתורה ובקיימו כל מצוה יותר ממוצא שלל רב.

14. וידוע שבכל מצוה ומצוה, לפום צערא אגרא. (לפי הקושי בקיום המצווה – כן השכר גדול יותר) ועל כן: האיש אשר הוא מר נפש מקורות הזמן - אם בעת עוסקו בתורה ותפילות וברכות ומצוות, ובשבת יפנה לבבו וישכח עצבו ורגזו וישמח בעושיו - יגדל שכרו יותר ויותר ממי שהוא שקט ושאנן.

15. על האדם להידמות בשמחתו בעבודת ה' כמי שהרוויח אלף אלפים דינרי זהב, שבשמחתו משכח צער פרוטה קטנה שאבדה לו. באותו אופן: שמחת עבודת השם נגד כל מקרי הזמן של העולם הזה.

16. ולא די לאדם במה שישמח לבו, אלא גם ישמח לב אומללים ונדכאים כאשר יוכל, במה שיוכל: לכבדם ולחבבם ולנשאם ולהנאותם, ולמצווה רבה תיחשב.

17. וראוי לכל אחד שישתדל כאשר יוכל, לשמח חתן.

18. ומסיים הפלא יועץ: וכשם שמצווה לשמח שמחה של מצווה, כך אסור לשמוח שמחה של רשות. על כך מובא בזוהר כי עשן שריפת בית המקדש הוא כסות עיניים, וכן במסכת ברכות: "אסור לאדם שימלא שחוק פיו בעולם הזה".