מבקר המדינה מזהיר: ישראל אינה ערוכה לרעידת אדמה

מבקר המדינה, השופט (בדימוס) יוסף שפירא, פרסם היום את הדו"ח העוסק ב"מוכנות המדינה לרעידת אדמה". הדו"ח מתמקד במוכנות של התשתיות הלאומיות והמבנים למקרה של רעידת אדמה. בשל רצף הרעידות שפקד את ישראל בעת האחרונה, הנחה שפירא להקדים את פרסומו של הדו"ח.

מומחים בתחום מעריכים כי התרחשותה של רעידת אדמה חזקה, על כל השלכותיה הקשות, היא כמעט ודאית. במסגרת להיערכות שאושרה על ידי הממשלה, נקבע כי יש להיערך ל- 7,000 חללים, 8,600 פצועים קשה, 37,000 פצועים קל, 9,500 לכודים בהריסות בניינים ו- 170,000 חסרי קורת גג.

ניסיונן של מדינות אחרות מלמד כי להיערכות מקדימה לרעידות אדמה יש השפעה מכרעת. ככל שהמבנים והתשתיות עמידים יותר ברעידות אדמה, כן יקטן היקף הנזק בהם, ויפחתו המשאבים שיידרשו להצלת חיי אדם ולטיפול בתשתיות שנפגעו.

הדו"ח הנוכחי מבוסס על בדיקות שביצע משרד המבקר בין החודשים יולי 2017 ופברואר 2018 בנוגע להיערכותם של גופי התשתית במדינה לרעידות אדמה. בדיקות השלמה נערכו עד מאי 2018. הביקורת התמקדה בשלב ההיערכות טרם התרחשותה של רעידת אדמה.

תמונת המצב העולה מן הדו"ח עגומה למדיי. היא חושפת, בין השאר, ביצוע לוקה בחסר של תוכניות שאושרו בעבר להגברת המוכנות לרעידת אדמה. בתחומים רבים מתברר כי לרשויות חסר מידע בסיסי שיאפשר להתחיל בהיערכות לקראת רעידת אדמה.

להלן תמצית ממסקנות הדו"ח:

משק הגז הטבעי – קיים חשש שצינור הגז הימי היחיד שמוביל גז לישראל ייפגע. העיכובים בחיבורם של מאגרי גז טבעי נוספים באמצעות צינור נוסף חושפים את משק החשמל, המבוסס ברובו על גז טבעי, לסכנה של שיבושים כבדים.

מידע חלקי לגבי פריסת צוברי גז בישול – משרד האנרגיה טרם העביר לרשות הכבאות מיפוי של כלל הצוברים, ובכלל זה על הצוברים שלא הותקנו בהם התקני סגירה אוטומטית בעת רעידת אדמה. בכך יש פגיעה קשה ביכולתה של רשות הכבאות לתת מענה מיטבי לאוכלוסייה שעלולה להיפגע.

משק המים – רשות המים במשרד האנרגיה אינה מנחה את תאגידי המים וספקי מים אחרים כיצד לבחון את עמידותן של תשתיות המים ברעידות אדמה. בדומה לכך, יחידת המים של המינהל האזרחי אינה מפקחת על עמידותן של תשתיות המים ביהודה ובשומרון. פריצות בצנרת הביוב ברעידת אדמה עלולות להביא להתפרצות מחלות ולחלחול מי הביוב למי תהום ולמקורות מים אחרים.
נמלי האוויר – לפני שנים הוחלט כי שדה התעופה נבטים ישמש כשדה חלופי בשעות חירום, אך משרדי הביטחון התחבורה טרם הסדירו את אופן תפעולו של שדה זה. עיכוב זה פוגע קשות גם במוכנות המדינה לקליטת סיוע בינלאומי בעת רעידת אדמה קשה שתשבש את פעילות נתב"ג.

נמלי הים ברעידת אדמה – רציף הדלק בנמל חיפה המצוי בסמוך לשבר יגור נבנה בתקופת המנדט ולא בהתאם לתקן עמידות ברעידות אדמה. למרות שעבר תיקונים וחיזוקים, לא מן הנמנע כי בעת רעידת אדמה תהיה פגיעה ממשית באספקת הדלקים לצריכת המשק, זיהום האזור הסמוך ומי הים.

תשתיות תחבורה יבשתית – מתוך יותר מ- 70 גשרים הנמצאים ברמות סיכון סייסמי גבוהות, חוזקו 3 גשרים בלבד. בידי משרד התחבורה אין מיפוי שלם ומקיף של תשתיות התחבורה, דבר שעלול לסכן חיי אדם ולפגוע ברציפות התפקודית ובאפשרות התנועה אל מוסדות חיוניים או אל מוקדי אסון.

חיזוק חלקי של מבני ציבור – יישומה של התוכנית הממשלתית לחיזוקם של מבני חינוך ובריאות מתקדם באיטיות רבה ובאופן חלקי. מתוך כ- 1,600 מבני חינוך המיועדים לחיזוק, חוזקו 50 (!) בתי ספר בלבד, וכ- 200 נוספים מצויים בתהליכי תכנון. לא נמצא פתרון לחיזוקם של בתי ספר השוכנים במבנים טרומיים. עמידותם ברעידת אדמה של מבני חינוך פרטיים שאינם בבעלות הרשות המקומית כלל לא נבחנה; במבנים אלו, יש לציין, לומדים אלפי תלמידים. התכנית לחיזוק מבני בתי החולים קודמה אף היא באופן חלקי. בנוסף, למשרד הבריאות כלל אין מידע על מצבם הפיזי ועל מידת עמידתם של המוסדות הגריאטריים והסיעודיים.

חיזוק מבני מגורים – תמ"א 38, תוכנית המתאר הארצית לחיזוק מבנים קיימים בפני רעידות אדמה שאושרה בשנת 2005, נותרה למעשה על הנייר. עד סוף שנת 2015,  אושר חיזוקם של 2,780 מבני מגורים בלבד. דווקא באזורי הפריפריה, הקרובים לקווי הבקע המועדים לרעידות אדמה ולנזקים כבדים בעטיין, יישומה של תמ"א 38 כמעט ואינו מתבצע. בהיעדר תמריץ, ספק אם במתכונת הנוכחית יחוזקו מבנים אלה בעתיד בידי גורם כלשהו, פרטי או ממשלתי.

מבני תיירות – בידי משרד התיירות אין מיפוי של בתי המלון בארץ ועמידותם ברעידת אדמה. זאת למרות שמלונות רבים קרובים לקו הבקע וקיימת הסתברות גבוהה שייפגעו ברעידה חזקה. למשרד אין כלים לחייב את המלונות לשתף עמו מידע בנושא, והוא אינו יכול לחייבם לבצע פעולות לחיזוק המבנים.

תחנות כבאות – אין צורך להכביר מילים בדבר תפקידן הקריטי של תחנות הכבאות כבר בשלב המענה הראשוני לאוכלוסייה שתיפגע ברעידת אדמה, הן בכיבוי השריפות הן בחילוץ. בידי רשות הכבאות והמשרד לביטחון פנים אין מידע מקיף על התחנות העלולות להיפגע בעצמן ברעידת אדמה.

בנוסף, כ- 185 תחנות משטרה, תחנות כיבוי אש ומד"א ומתקני שב"ס נבנו לפני 1980 (מאז שנה זו, בונים בתקן מתאים לרעידות אדמה).

מערך ההתרעה בפני רעידות אדמה – המבקר מתריע כי טרם הושלמה הקמתה של מערכת לאומית לזיהוי רעידות אדמה ומתן התרעה עליהן (חיישנים לאורך קו השבר). התקציב שהקצתה הממשלה לרכישת "כרוזיות" (המספקות התרעה קולית) אינו מספיק להיקף הרכישה כפי שקבעה הממשלה. חרף החלטת ממשלה מ- 2009 טרם הוקמה היחידה הסייסמולוגית במכון הגיאולוגי, האמורה לפעול 24/7.

מבני תעשייה וחומרים מסוכנים – בישראל 300 מפעלים המחזיקים חומרים מסוכנים, שהיפגעותם ברעידת אדמה עלולה לסכן את האוכלוסיה והסביבה. האסדרה והפיקוח של המשרד להגנת הסביבה על מפעלים אלו לוקה בחסר. עד סוף שנת 2017 רק כ- 100 מתוכם קיבלו הנחיות בנושא.

תקני בנייה – הבטון הוא רכיב חשוב מאוד בחוזקו של מבנה ובעמידותו ברעידות אדמה. טרם אומצה תקינה בינלאומית של הבטון. שימוש בבטון שאינו עומד בתקן הבינלאומי עלול להשפיע לרעה על יציבותם של מבנים בעת רעידת אדמה עזה.

סמכויות מוגבלות של ועדת ההיגוי – ועדת השרים למוכנות העורף לחירום ולרעידת אדמה הטילה על ועדת ההיגוי לקדם את היערכותה של המדינה לרעידת אדמה. ועדת ההיגוי הינה גוף מטה מייעץ לוועדת השרים, אולם הממשלה לא העניקה לה סמכויות לביצוע המטרה לשמה הוקמה, ואין לה סמכות חוקית לחייב להיערך לרעידת אדמה.

מבקר המדינה מציין כי בשנים האחרונות נעשים צעדים להגברת המודעות לסיכוני רעידת אדמה והדרך שבה יש להיערך לקראתה. משרדי הממשלה וגופי התשתית השונים הרחיבו בשנים אלה את הפעולות לחיזוק התשתיות לשם צמצום הנזק שייגרם בעטיה. עם זאת, בשורה התחתונה דו"ח הביקורת קובע כי המדינה אינה ערוכה כנדרש לאירוע של רעידת אדמה קשה.