במחשבה תחילה לפרשת דברים: המנהל חשש, העירייה סירבה והגאון גילה סוד והתווה דרך

"כמה חלב נותנת הפרה שלך ליום?", שאל אליעזר את האיכר היהודי שגר בודד בין גויים. הוא ראה אותו משקה את פרתו חלב (כן, חלב), וניסה להבין את המניע.

"עשרים ליטר חלב", השיב האיכר.

"וכמה חלב היא שותה?".

"עשרים ליטר חלב", הייתה התשובה.

"אני לא מבין", קימט אליעזר את מצחו. "אתה מכניס עשרים ומוציא עשרים. מה הרווח?".

"מה אתה לא מבין", צחק הכפרי. "אני מכניס חלב עכו"ם ומוציא חלב ישראל"...

***

ספר דברים ופרשת דברים נפתחים בתוכחתו של משה רבינו לבני ישראל. התוכחה נאמרת לכולם בשווה וברמז, כדי שלא לפגוע בכבודם של מקבלי התוכחה.

באמצעה של התוכחה משחזר משה רבינו את עצתו של יתרו, חותנו, למנות דיינים שיסייעו לו לשאת את משא העם. וטרם שהוא ממשיך בתוכחה הוא מציין שני פסוקים: "השם אלוקי אבותיכם הרבה אתכם והנכם היום ככוכבי השמים לרוב. השם אלוקי אבותיכם יוסף עליכם ככם אלף פעמים ויברך אתכם כאשר דיבר לכם".

[בהערת אגב, המיקום של ברכות אלו באמצעה של תוכחה, משרטט לנו דרך בהנהגה: גם כאשר משה רבינו מספר כמה קשה היה לשאת את משאם ("איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם"), הוא נוהג בהם טובת עין ומברך אותם שיגדלו וירבו ויפרצו עוד ועוד...].

בשני הפסוקים הללו שתי מילים טעונות הסבר: "הרבה אתכם... ככוכבי השמים לרוב", "יוסף עליכם ככם".

כולם יודעים שכוכבי השמים מרובים, משכך, המילה "לרוב" לכאורה מיותרת, כמו גם התוספת של המילה "ככם" בברכת ההוספה. שכן מה היה חסר המקרא אילו נאמר "יוסף עליכם אלף פעמים"?

הורים מהעיר רחובות הגיעו אל הרב יוסף אברהם וולף, מייסד סמינר וולף, בבקשה: 13 תלמידות מהעיר רחובות מסיימות את חוק הלימודים בתיכון וזקוקות ללימודי המשך בסמינר. ברחובות כולה יש רק 13 תלמידות חרדיות, ואין אפשרות לפתוח עבורן סמינר שדורש תקציבים רבים.

מוכנים ההורים לשלוח את התלמידות מדי יום לבני ברק, למרות הנסיעה הקשה והמטלטלת (לפני למעלה משישים שנה...), ובלבד שיקבלו חינוך יהודי איכותי וטהור. מבקשים הם לשלב את התלמידות בכיתות הסמינר בבני ברק ולהציל את הדורות הבאים.

הרב וולף הבהיר להורים שניצבות בפניו שתי אפשרויות לא מעשיות: הראשונה היא לשלב אותן בשתי הכיתות הקיימות, וכיוון שבכל כיתה יש כבר מעל 20 תלמידות, הרי שמספר התלמידות יגיע ל-30 ובכך תיפגם האיכות החינוכית בכל כיתה, משום שכל תלמידה נוספת מעבר למספר מסוים מפחיתה את איכות החינוך הניתן לאחרות.

האפשרות השנייה היא לפנות לעיריית בני ברק ולבקש תקציב עבור כיתה מיוחדת לתלמידות הללו. אלא שקשה להאמין שעיריית בני ברק תסכים להקצות ממון ומשאבים לתלמידות "תוצרת חוץ".

ההורים החרדים לגורל צאצאיהם סירבו לקבל "לא" כתשובה. שני הצדדים נמנו וגמרו לעלות למעונו של רבי יצחק זאב סולובייצ'יק, הרב מבריסק. את אשר יכריע ויפסוק – יקבלו ללא עוררין.

שמע הרב מבריסק את טענות שני הצדדים והציג אפשרות שלישית: "כלל נקוט בידינו", אמר להורים ולמנהל, "מכמות – לא יוצאת איכות. מאיכות – יוצאת כמות". ההורים קיבלו הוראה וברכה להקים סמינר עצמאי ברחובות ולהשקיע בו דמים וכוחות, כאשר הרב וולף תורם את חלקו בשליחת צוות מבני ברק ועזרה בהשגת תקציבים ופישוט הליכי הביורוקרטיה.

דברי הרב מבריסק התקיימו תוך שנים לא רבות, כאשר הסמינר גדל ושגשג והעמיד בתים רבים ונאמנים בכרם בית ישראל.

נשוב לדיוק בלשון הפסוקים למעלה: רבי נפתלי צבי יהודה ברלין, בעל "העמק דבר", מבאר שמשה רבינו מציין תחילה "השם אלוקיכם הרבה אתכם" מבחינה כמותית, אלא שחוץ מכמות יש בכם איכות מיוחדת "ככוכבי השמים (שהם רבים) לרוב" – באיכות. רבים מכם הם כמו כוכבי השמים.

לפי דבריו ניתן לפרש גם את ברכתו של משה לישראל: "יוסף השם עליכם", אולם לא סתם הוספה בעלמא מבחינה כמותית, כי אם "ככם", כפי שאתם היום איכותיים ככוכבי השמים, כך תהיה ההוספה "אלף פעמים".

***

הרב מבריסק חושף סוד לאופן פעולה נכון: "איכות – יוצרת כמות".

מי שיתמקד בכמות לבדה, ירוויח כמות. כזו שיש לה מספר אך אפשרויותיה מוגבלות (חלב עכו"ם). לעומת זאת התמקדות באיכות (חלב ישראל), משיגה ברבות הימים איכות וכמות גם יחד.