הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא סוכות וארבעה מינים

אם יש הידור בערבות הגדלות ליד נחל

שאלה: איזה ערבה עדיף לקחת? ערבה עם לבלוב, או ערבה הגדלה ליד נחל בלי לבלוב.

תשובה: שתיהן כשרות, אבל עדיף לקחת ערבה הגדלה ליד נחל (אם אין בה חשש של נקטם ראשה או שחסר עלה), כיון שיש פוסלים ערבה שאינה גדלה ליד נחל.

מקורות: לכתחילה צריך לקחת ערבות הגדלות על הנחל, מכיון שיש פוסלים אפילו בדיעבד ערבות שלא גדלות על הנחל, ורוב הפוסקים פוסלים אותן לכתחילה (חיים וברכה סי' ס"ח, רמ"ח).

אם אפשר יהדר לקחת ערבות הגדלות על הנחל דוקא (אלף המגן (על המטה אפרים) תרמ"ז ב'), וזה מכיון שרוב הפוסקים פוסלים לכתחילה ערבות שלא גדלות על המים, ומתוספות משמע שזה פסול אפילו בדיעבד, לכן נכון להחמיר במצוה דאורייתא (קונטרס אחרון שם ס"ק ט"ו).

יש אומרים שלכתחילה יהדר לקחת ערבות הגדלות על הנחל (חיי אדם ח"ב ק"נ ט').

בודאי שראוי להדר לקחת ערבות הגדלות על הנחל, שבזה יוצאים כל הדעות (הלכות חג בחג ו' ד').

יש אומרים שלכתחילה יותר טוב לקחת ערבות הגדלות על הנחל, אבל מהט"ז משמע שלא צריך לדקדק בזה (משנה ברורה תרמ"ז ג') [וע"ע בכורי יעקב תרמ"ז ב', ערוך השלחן תרמ"ז ה'-ז'].

יש לתמוה על מה שנהגו להדר לקחת ערבות עם לבלוב, ונמנעים לקחת ערבות בלי לבלוב גם כשניכר שמתחילת ברייתה לא היה לה עלה בראשה וגם ניכר היטב שלא נקטמה, שאין מקום להדר בזה אלא אם כן היה לה עלה בראשה ונשר אחר כך, וצריך עיון (ארבעת המינים השלם עמ' רנ"ב).

הסטייפלר לקח ערבות בלי לבלוב, ולא הקפיד לקחת ערבות עם לבלוב (ארחות רבנו ח"ב עמ' רנ"ג).

בעלי הנפש מהדרים לקחת ערבות עם לבלוב, וזה בכלל הידור מצוה אע"פ שערבה בלי לבלוב כשרה בלי פקפוק, וכשיש לתלות שלא היה עלה עליון כלל, ולא נשר ממנה בתלוש, בודאי שיש לקחת ערבה זו לכתחילה בלי שום פקפוק, ואפילו להידור מצוה, ובודאי שאין לחוש כלל שנקטם ראשה כל שניכר היטב שראש העץ הוא שלם, ואין להצריך לבלוב, ואינו אלא להידור (הלכות חג בחג ו' י"ג, 18).

בענין הסיבה לקחת ערבות עם לבלוב, עיין משנה ברורה תרמ"ז י', חיים וברכה סי' רמ"ו, ארבעת המינים השלם עמ' רנ"ב, כשרות ארבעת המינים עמ' קט"ו, ק"ל, נטעי גבריאל כ"א ה', ו'.

***

איגוד ההדסים והערבות עם הלולב

שאלה: האם מספיק שראש הלולב יהיה גבוה טפח מההדסים והערבות, או צריך שגם השדרה של הלולב תהיה גבוהה מהם טפח?

תשובה: צריך שגם השדרה של הלולב תהיה גבוהה מהם טפח.

מקורות: שו"ע א"ח סי' תר"נ.

הערות: דעת רוב הפוסקים שצריך שהשדרה של הלולב תצא למעלה מההדסים והערבות טפח, ואם אינה גבוהה טפח אפילו רק ממין אחד, זה מעכב והוא לא יוצא ידי חובה (כף החיים תר"נ ט') [וע"ע מקראי קודש ח"ג סי' ל"ב].

לכאורה נראה דמה שצריך שהשדרה של הלולב תצא למעלה מההדסים והערבות טפח זה רק דין לכתחילה ולא לעיכובא, וצריך עיון (אבן ישראל על המשנה ברורה (מהגרי"י פישר זצ"ל) תר"נ ג').

הוספות: כתוב באחרונים שצריך לעשות האיגוד של הלולב בענין שיוכל לכסכס היטב בעלים, ולכן צריך שישאר טפח למעלה פתוח ולא מקושר (משנה ברורה תרנ"א י"ד), וזה ברור שצריך שישאר טפח מן השדרה, שכתוב בגמרא ששיעור הלולב ארבעה טפחים, והוא יותר גבוה בטפח מן ההדס כדי שיהא ראוי לנענע בו, וכך כתוב מפורש בבכורי יעקב ובשו"ע הרב ובקיצור שו"ע (ארבעת המינים השלם עמ' קכ"ד ס"ק 28) [וע"ע הלכות חג בחג פרק ח' ס"ק 9].

***

מקום גובה ההדסים באיגודם עם הלולב

שאלה: איך צריך להניח ההדסים והערבות באיגודם עם הלולב?

תשובה: צריך להניח ההדסים יותר גבוהים מהערבות.

מקורות: שו"ע א"ח תרנ"א א'.

הערות: אין להגביה הערבות למעלה מההדסים, והמגביהם עובר על דברי חכמים ומסתכן בעצמו (כף החיים תרנ"א כ"ה (בשם ספר הפרדס לרש"י ויפה ללב)).

בספר הפרדס לרש"י כתוב שאם הניח הערבות למעלה מההדסים בלולב, זה פוסל את האגודה והוא לא יוצא ידי חובה, וכל מי שמגביה הערבות על ההדסים הוא עובר על דברי חכמים ומסתכן בעצמו ע"כ, וגם בשבלי הלקט כתוב שזה פוסל את האגודה (חיים וברכה סי' ר"נ).

אע"פ שברש"י כתוב לשון פסול, נראה שזה רק לכתחילה, ומכל מקום יגביה ההדסים ויטול הלולב עוד הפעם בלי ברכה (קצה המטה (על המטה אפרים) תרכ"ה כ"ב).

מה שצריך להניח ההדסים יותר גבוהים מהערבות זה רק להידור, אבל זה לא מעכב (ערוך השלחן תרנ"א ח').

***

אכילה בערב סוכות אחר הצהריים

שאלה: האם מותר לאכול מיני מזונות בערב סוכות אחר הצהריים?

תשובה: מתחילת שעה עשירית (חצי שעה לפני מנחה קטנה) אסור לאכול מחמשת מיני דגן [* אפילו פחות מכזית], כדי שיאכל בסוכה לתיאבון (ולנשים מותר לאכול).

מקורות: שו"ע א"ח תרל"ט ג', תר"מ א', משנה ברורה תרל"ט כ"ז (דלא כדעת הרמ"א), שו"ע א"ח תע"א א', משנה ברורה תע"א ג', ועיין באר היטב תע"א א' [* פמ"ג מ"ז תע"א א', כף החיים תע"א ב'], וע"ע לקט יושר עמ' 144.

הערות: ובכף החיים (תרל"ט ס') כתוב שאסור לאכול כבר מחצות היום, וכדעת הרמ"א (תרל"ט ג') ע"כ, ולכתחילה יש להחמיר כן (מטה אפרים תרכ"ה ז', קצה המטה תרכ"ה י'), ויש מחמירים בזה רק לענין אכילת פת (הלכות חג בחג י"ד א').

יש לציין שהשו"ע הרב (תע"א ב') מקיל שחמשת מיני דגן דינם כשאר המינים, ורק פת אסור לאכול משעה עשירית [וע"ע שער הציון תע"א ד'].

הוספות: מותר לאכול מעט משאר המינים (פירות, ירקות, בשר, דגים, ביצים, וכדומה) אפילו אחרי שעה עשירית, ובלבד שלא ימלא כריסו מהם (שו"ע א"ח תע"א א', משנה ברורה תע"א ג') [וע"ע כף החיים תרל"ט ס'].

***

סדר חלוקת הנענועים של הלולב בהלל

שאלה: איך צריך לעשות הנענועים של הלולב בהלל, באמירת אנא ד' הושיעה נא?

תשובה: צריך לעשות שני נענועים ב"אנא", שני נענועים ב"הושיעה", ושני נענועים ב"נא".

מקורות: בהודו יעשה בכל תיבה נענוע אחד, ובאנא יעשה בכל תיבה שני נענועים, ובשניהם לא ינענע כשאומר שם ד' (משנה ברורה תרנ"א ל"ז).

הערות: באנא (ד') הושיעה נא, יעשה בכל תיבה שני נענועים, ויש נוהגים לעשות ב"אנא" שני נענועים, ב"הושיעה" שלושה נענועים, וב"נא" נענוע אחד (כף החיים תרנ"א פ"ב).

***

אמירת האדרת והאמונה בציבור