הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא חנוכה ופורים

בחירת חלון להדלקת נרות חנוכה

שאלה: המדליק נרות חנוכה בחלון, ויש לו חלון אחד שהוא למעלה מעשרה טפחים (מקרקע הבית), וחלון אחר שהוא למטה מעשרה טפחים, באיזה חלון הוא צריך להדליק?

תשובה: הוא צריך להדליק בחלון שהוא למטה מעשרה טפחים, כדי שיוכל להדליק הנרות למטה מעשרה טפחים.

מקורות: משנה ברורה תרע"א כ"ז.

הערות: אמנם יש לציין שלדעת הערוך השלחן (תרע"א כ"ב) יכול להדליק באיזה חלון שירצה.

בענין אם צריך להדליק בחלון שלמטה מעשרה טפחים, גם כאשר יש יותר פרסומי ניסא אם ידליק בחלון שלמעלה מעשרה טפחים, עיין דולה ומשקה עמ' רל"א, חוט שני על חנוכה עמ' ש"ז, עוזר ישראל בירורים תרע"א מ"ז.

הוספות: בהדלקת נרות בחלון, אם אפשר ידליק בצד ימין של החלון, אבל אם בהדלקה בצד שמאל יש יותר פרסומי ניסא, ידליק בצד שמאל (חוט שני על חנוכה עמ' ש"ז, הליכות שלמה ח"ב פרק י"ד ס"ק ג'), וכן כתוב בבני יששכר שיש להדליק בצד ימין של החלון (נטעי גבריאל על חנוכה ט"ו ז') [וע"ע פתחי עולם תרע"א כ"ט, ימין משה עמ' מ"ד].

***

מקום הדלקת נרות חנוכה למי שמדליק בחוץ

שאלה: המדליק נר חנוכה ליד פתח הסמוך לרשות הרבים, האם הוא יכול להרחיק קצת את הנר מהפתח?

תשובה: אין להרחיק את הנר מהפתח, אלא צריך להניחו בתוך הטפח הסמוך לפתח.

מקורות: שו"ע א"ח תרע"א ז'.

הערות: וצריך להדליק לפחות נר אחד בטפח הסמוך לפתח (משנה ברורה תרע"ו ט', שער הציון תרע"ו י"ד, ביאור הלכה תרע"ו ה' ובליל) [וע"ע משנה ברורה תרע"ו ט', אבן ישראל על המשנה ברורה תרע"ו ג'].

ואם הדליק כל הנרות מחוץ לטפח הסמוך לפתח, כל זמן שניכר שזה מביתו מסתמא הוא יצא בדיעבד (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א) [וע"ע משנה ברורה תרע"א ל"א, דולה ומשקה עמ' רל"ב, שאלת רב ח"א עמ' שצ"ז, הליכות שלמה ח"ב י"ד א', מעדני שלמה עמ' ק"י, חוט שני על חנוכה עמ' שי"ג, תשובות והנהגות ח"ה רכ"ג י"א, נר חנוכה ג' י"ד-י"ז, משנה ברורה הוצאת דרשו סי' תרע"א הערה 61].

***

מקום העמידה בהדלקת נרות חנוכה

שאלה: המתחיל להדליק נרות חנוכה בנר הנוסף, ואחר כך פונה לימין ומדליק שאר הנרות, באיזה צד של הנרות הוא צריך לעמוד בזמן ההדלקה?

תשובה: הוא צריך לעמוד בצד שמאל של הנרות, כדי שיפגע תחילה בנר הנוסף, ולא יעמוד כנגד שאר הנרות ויטה ידו לצד שמאל להדליק הנר הנוסף, שהרי אין מעבירים על המצוות.

מקורות: משנה ברורה תרע"ו י"א, שער הציון תרע"ו י"ט.

הוספות: בענין אין מעבירים על המצוות בהדלקת נרות שבת, עיין שיח הלכה כ"ה י"ג, בירורי חיים ח"ב ב' י"א, קול התורה חלק מ"א עמ' ק"כ.

***

הבאת הילדים לבהכ"נ לשמוע קריאת המגילה

שאלה: איפה עדיף שהילדים ישמעו קריאת המגילה, בבית (ביחידות) או בבית הכנסת (בציבור)?

תשובה: עדיף שישמעו בבית הכנסת כדי לפרסם הנס ביותר, אבל כל אב צריך להחזיק בניו הקטנים אצלו ולהשגיח עליהם שישמעו קריאת המגילה ולא יבלבלו דעת השומעים.

מקורות: שו"ע א"ח תרפ"ט ו', משנה ברורה תרפ"ט י"ח, ביאור הלכה תרפ"ט ו' מנהג.

הערות: אין להביא ילדים קטנים ביותר לבית הכנסת לשמוע קריאת המגילה כיון שהם מבלבלים דעת השומעים (משנה ברורה תרפ"ט י"ז).

הוספות: השל"ה קרא תגר על המביאים ילדים קטנים שעוד לא הגיעו לחינוך לבית הכנסת, מכיון שהם משחקים ומרקדים שם ומחללים קדושת בית הכנסת וגם הם מבלבלים דעת המתפללים (וההרגל נעשה טבע), אבל ילדים שהגיעו לחינוך אדרבה יביא אותם לבית הכנסת וילמדם לשבת באימה וביראה ולא יניחם לזוז ממקומם, ויזרז אותם לענות אמן וקדושה (משנה ברורה צ"ח ג', קכ"ד כ"ח) [וע"ע הליכות שלמה ח"א פרק כ"ב ס"ק 73, רגשי לב י' י"א-ט"ז].

***

קריאת המגילה בקול עם הבעל קורא

שאלה: בקריאת המגילה בפורים, האם מותר לקרוא את המגילה בקול ביחד עם הבעל קורא?

תשובה: אין לקרוא המגילה בקול ביחד עם הבעל קורא, גם אם קורא במגילה כשרה, ואע"פ דמי שיש לו מגילה כשרה ראוי שיקרא עם הבעל קורא, מכל מקום זה דוקא בלחש.

מקורות: שו"ע א"ח תר"צ ד', משנה ברורה תרפ"ט י"ט, תר"צ כ"ו, שער הציון תר"צ י"א, וע"ע משנה ברורה תר"צ י"ג, נטעי גבריאל על פורים פרק מ"ו ס"ק ב', פסק"ת תר"צ י'.

הערות: מה שאין לקרוא בקול אפילו אם קורא במגילה כשרה, הטעם הוא שמא מישהוא יתן לבו לקריאתו ולא לקריאת הבעל קורא, ולכן אם מכוין להוציא כל מי שיתן לבו לקריאתו, מותר (משנה ברורה תר"צ י"ג, שער הציון תר"צ י"א).

הקורא את המגילה, צריך ליזהר מאוד שישמיע לאוזניו, דאם לא כן יש אומרים שאפילו בדיעבד אינו יוצא, ואע"פ שבשאר הקריאות לכו"ע יוצא בדיעבד אם לא השמיע לאוזניו, מכל מקום בקריאת המגילה יש מחמירים דהשמיעה לאוזניו היא לעיכובא, כיון שהיא משום פרסומי ניסא, ויש מקילים שיוצא בדיעבד אפילו אם לא השמיע לאוזניו (משנה ברורה תרפ"ט ה', שער הציון תרפ"ט ז', ביאור הלכה תרפ"ט ב' חרש) [ועיין שונה הלכות תרפ"ט ד', וע"ע נטעי גבריאל על פורים מ"א א', פסק"ת סי' תרפ"ט ס"ק 28].

הוספות: פסוקי המגילה שהציבור נוהגים לאומרם (איש יהודי וכדומה), מי שאינו קורא אותם מתוך מגילה כשרה, לכתחילה יכוין שלא לצאת בקריאתו, אלא רק בקריאת הבעל קורא, כדי שיצא כל קריאת המגילה מתוך מגילה כשרה (שערי דן בשו"ת מהגר"ח קניבסקי שליט"א, הליכות שלמה ח"א פרק ט"ו ס"ק 16) [וע"ע משנה ברורה תר"צ נ"ח, נטעי גבריאל על פורים פרק מ"ו ס"ק ב'].

***

מתנמנם בשעת קריאת המגילה

שאלה: המתנמנם בפורים בשעת קריאת המגילה, האם יצא ידי חובה?

תשובה: אם הוא שומע את המגילה ומתנמנם, לא יצא (דבודאי החסיר מלשמוע כמה תיבות), אבל אם הוא קורא את המגילה מתנמנם, יצא.

מקורות: שו"ע א"ח תר"צ י"ב, משנה ברורה תר"צ מ"א, וע"ע נטעי גבריאל על פורים מ"ד י"א-י"ד, פסק"ת תר"צ ד'.

הערות: וגדר מתנמנם היינו שיכול לענות אם קוראים לו, אבל אינו יודע להשיב סברא, אמנם כשמזכירים לו, הוא נזכר (משנה ברורה תר"צ ל"ט).

הוספות: מי שהחסיר לשמוע כמה תיבות מקריאת המגילה, אם זה תיבות המפסידות את הקריאה, לכו"ע הוא צריך לחזור ולקרוא המגילה עם ברכה (ביאור הלכה תר"צ י"ד אין), וזה רק אם נזכר לאחר קריאת המגילה, אבל אם נזכר לפני סיום קריאת המגילה או מיד אחר כך, חוזר למקום שלא שמע, וקורא משם על הסדר, ואינו חוזר ומברך (פסק"ת תר"צ ה').

***

להרבות במתנות לאביונים

שאלה: במה עדיף להרבות בפורים, במשלוח מנות או במתנות לאביונים?

תשובה: עדיף להרבות במתנות לאביונים, שאין שמחה גדולה ומפוארת אלא לשמח לב עניים יתומים ואלמנות.

מקורות: משנה ברורה תרצ"ד ג'.

***

נתינת מתנות לאביונים מכספי מעשר

שאלה: האם מותר לתת מתנות לאביונים ממעשר כספים?

תשובה: שתי המתנות לאביונים שחייב לתת לא יתן ממעשר כספים, אבל מה שמוסיף על זה יכול לתת ממעשר כספים.

מקורות: משנה ברורה תרצ"ד ג'.

***

זמן סעודת פורים

שאלה: האם צריך לעשות את רוב סעודת פורים ביום?

תשובה: צריך שרוב הסעודה תהיה ביום, ודלא כמו שיש נוהגים להתחיל הסעודה סמוך לערב, ועיקר הסעודה היא בלילה.

מקורות: שו"ע א"ח תרצ"ה ב'.

הערות: כתוב בשל"ה דהעושה סעודת פורים בבוקר, הוא משובח (משנה ברורה תרצ"ה ט') [וע"ע כף החיים תרצ"ה כ"ג].

המאחרים לאכול סעודת פורים, ואינם אוכלים בשר ויין לפני השקיעה (או אפילו לפני צאת הכוכבים), הם מבטלים בזה עיקר מצות היום של סעודת פורים, המתקיימת רק בבשר ויין, וזה צריך להיות בפורים עצמו, שלא שייך תוספת היום לפורים (מועדים וזמנים ח"ב סי' ק"צ).

המקיים מצות "עד דלא ידע" על ידי שינה (כמבואר ברמ"א תרצ"ה ב'), יש להסתפק אם השינה היא בכלל מצות עד דלא ידע, ואם כן צריך שיישן ביום דוקא, או שזה רק שיעור בשתיה, אבל זה לא חלק מהמצוה, ואם כן מספיק שיישן בלילה, וכן נראה, אבל עדיין צריך עיון בזה (מועדים וזמנים ח"ב סי' ק"צ).

יש לציין דיש מיישבים הנוהגים להתחיל הסעודה סמוך לערב, ועיקר הסעודה היא בלילה, ובפרט לבן עיר (שאצלו פורים ביום י"ד) (מנהג ישראל תורה תרצ"ה ג', פסק"ת תרצ"ה ה') [וע"ע דרכי משה תרצ"ה ד'].

כאשר פורים חל ביום שישי, צריך לעשות הסעודה בבוקר, משום כבוד השבת (שו"ע א"ח תרצ"ה ב'), והיינו שצריך לעשות הסעודה לפני חצות (לכתחילה), ועיין מה שכתוב ביד אפרים (משנה ברורה תרצ"ה י'), וביד אפרים (תרצ"ה ב') כתוב דהיינו שצריך לעשות הסעודה לפני שעה עשירית, ובערוך השלחן (רמ"ט ז') כתוב שמספיק להתחיל הסעודה לפני חצות, ולכל הפחות לפני שעה עשירית ע"כ (וע"ע פסק"ת תרצ"ה ו').

הוספות: טוב ללמוד קצת, לפני שיתחיל הסעודה, וסמך לדבר מה שכתוב (מגילת אסתר ח' ט"ז) ליהודים היתה אורה ושמחה, ודורשים אורה זו תורה (שו"ע א"ח תרצ"ה ב').

***

תפלת מעריב באמצע סעודת פורים

שאלה: הממשיך סעודת פורים עד הלילה, האם הוא יכול להתפלל מעריב באמצע הסעודה?

תשובה: לכתחילה נכון שיברך ברכת המזון קודם שיתפלל, כיון שיש מחלוקת אם צריך לומר על הנסים בברכת המזון אחרי שהתפלל מעריב.