הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא צדקה

מחשבה לתת צדקה

שאלה: מי שחשב בליבו לתת צדקה, האם חייב לקיים את מחשבתו?

תשובה: במחבר כתוב שזה מחלוקת אם חייב לקיים את מחשבתו, וברמ"א כתוב שיש להחמיר כמו הדעה שחייב לקיים את מחשבתו, ואינו יכול לחזור בו.

מקורות: שו"ע י"ד רנ"ח י"ג, ח"מ רי"ב ח', משנה ברורה תרצ"ד ו', וע"ע רע"א י"ד רנ"ח י"ג, פתחי תשובה י"ד רנ"ח ט"ו, שבט הלוי ח"ב סי' קכ"ו, באר משה ח"ב סי' ח', דרך אמונה הל' מתנות עניים ח' י"ט, ציון ההלכה ח' צ"ג, פסקים ותשובות רנ"ח כ"ג.

הערות: והיינו כאשר גמר והחליט בליבו לתת צדקה, אבל אם רק היתה לו מחשבה בעלמא לתת צדקה, לכו"ע יכול לחזור בו (ערוך השלחן י"ד רנ"ח ט', ל"ט, דרך אמונה הל' מתנות עניים ח' י"ט, באורח צדקה י"ד ז').

***

חיוב נתינת צדקה

שאלה: האם יש חיוב לתת צדקה לכל עני שמבקש ממנו?

תשובה: עני המבקש ממנו צדקה, אסור להחזירו ריקם, ומספיק לתת לו אפילו רק גרוגרת אחת.

מקורות: שו"ע י"ד רמ"ט ד', וע"ע כתובות סח., רשב"א שבועות כה., נחלת יעקב (מליסא) פרשת ראה, שו"ע י"ד רמ"ז א', ר"נ ג', רנ"א י', דרך אמונה הל' מתנות עניים ז' ז', ח', מ"ט, נזר החיים עמ' נ"ה, שבט הלוי ח"ה ריש סי' קל"א, ח"ט סי' קצ"ט, תשובות והנהגות ח"ג סי' רפ"ז, אהבת צדקה עמ' י"ז, באורח צדקה ה' י"ט, ו' ל"ד, בדי השלחן רמ"ט כ"ט, ל"א, הרב מבריסק ח"ב עמ' 553, מנהג ישראל תורה י"ד רמ"ז ב', פסקים ותשובות רמ"ט ז', ח'.

הערות: לכאורה זה דוקא בעני המבקש צדקה עבור עצמו, אבל לא במי שאוסף צדקה עבור אחרים, וזה אפילו אם האוסף עני ומקבל אחוזים, כיון שהנותן נותן הכל לצדקה (למשלח), והאוסף מקבל אחוזים מהמשלח עבור שכר פעולתו (דרך אמונה הל' מתנות עניים ז' מ"ח, ציון ההלכה שם ס"ק קי"ד) [וע"ע תשובות והנהגות ח"ג סי' רפ"ז, עלינו לשבח שמות סי' ק'].

הוספות: אם אין לו מה לתת לעני, יפייסנו בדברים, ויתנצל לפניו שרוצה לתת לו, ומצטער שאין לו מה לתת לו (שו"ע י"ד רמ"ט ד', דרך אמונה הל' מתנות עניים ז' מ"ט) [וע"ע אהבת חסד ח"ג פרק ח'].

***

אופן נתינת צדקה

שאלה: הנותן צדקה לעני, האם זה משנה באיזה אופן נותן לו?

תשובה: צריך לתת לו בסבר פנים יפות, בשמחה וטוב לב, ויתאונן עמו בצערו, ויאמר לו דברי תנחומים, ואם נותן לו בפנים זועפות ורעות, אפילו נותן לו הרבה, הפסיד זכותו, ועובר על "ולא ירע לבבך בתתך לו" (דברים ט"ו י').

מקורות: שו"ע י"ד רמ"ט ג', ש"ך י"ד רמ"ט ה', וע"ע סמ"ג לא תעשה רפ"ט, חכמת אדם קמ"ד י"ג.

הערות: כתוב בשיעורי שבט הלוי (כתב יד) שזה דוקא בעני המבקש צדקה עבור עצמו, אבל לא במי שאוסף צדקה עבור אחרים, אמנם האיסור שלא לתת לו בפנים זועפות, שייך גם באוסף צדקה עבור אחרים ע"כ (באורח צדקה פרק ו' ס"ק נ"ד, ס"ה) [וע"ע דרך אמונה הל' מתנות עניים ז' מ"ח].

הוספות: הנותן צדקה, יש לו לעמוד בשעת הנתינה (דרך אמונה הל' מתנות עניים ז' א' בשם האר"י ז"ל, כף החיים נ"א מ"ד, אבן השהם י"ד רמ"ט ב', בצל החכמה ח"ג ל"ב ט') [וע"ע משנה ברורה נ"א י"ט], ויש לעיין אם צריך לעמוד גם בשעה שמלוה מעות לחבירו (ישראל במעמדם ח"ב פרק מ"ז ס"ק ע"א).

הנותן צדקה, יש לו לתת הצדקה ביד ימין, ואפילו אם הוא איטר (דרך אמונה הל' מתנות עניים ז' א'), ויש אומרים שאיטר יתן ביד שמאל (בן איש ימיני סעיף פ"א).

***

אם מותר להתפאר מנתינת צדקה

שאלה: האם מותר להתפאר בנתינת הצדקה שנותן?

תשובה: לא יתפאר בצדקה שנותן, ואם מתפאר, לא רק שאינו מקבל שכר, אלא גם מענישים אותו על זה [* שזה מידה בנותני צדקה מאומות העולם (שמתפארים בה), ועליהם נאמר (משלי י"ד ל"ד) וחסד לאומים חטאת].

מקורות: שו"ע י"ד רמ"ט י"ג [* לבוש י"ד רמ"ט י"ג], וע"ע דרישה י"ד רמ"ז ב', רנ"ד א', אהבת חסד ח"ב כ"ג ג', דרך אמונה הל' מתנות עניים ציון ההלכה י' צ', באורח צדקה ו' ט"ז.

הערות: ומכל מקום המקדיש דבר לצדקה, מותר לו לכתוב שמו עליו שיהא לו לזכרון (שו"ע י"ד רמ"ט י"ג), דאין זה התפארות, אלא זכרון בעלמא, שיזכר הדבר מי הנותן (לבוש י"ד רמ"ט י"ג), ובלבד שלא יהיה כוונתו להתפאר בזה (חכמת אדם קמ"ד כ"ג) [וע"ע שו"ע י"ד רמ"ט י"ג, ט"ז י"ד רמ"ט ד', נקודות הכסף שם, חכמת אדם קמ"ד כ"ג, משנה ברורה קנ"ד נ"ט, שאלת רב ח"ב עמ' פ"ט, תשובות והנהגות ח"ב סי' תפ"א, מנהג ישראל תורה י"ד רמ"ט ט'].

***

קבלת צדקה

שאלה: מי שיכול להסתדר בלי לקבל צדקה, האם מותר לו לקבל צדקה (כגון לקחת מחלוקה המיועדת לעניים)?

תשובה: לעולם ירחיק אדם עצמו מן הצדקה, ויגלגל עצמו בצער שלא יצטרך לבריות.

מקורות: שו"ע י"ד רנ"ה א', וע"ע משנה הלכות מהדורה תניינא ח"ב סי' קנ"ו, מבית לוי על ניסן בירורים עמ' קי"ג.

הערות: כל מי שצריך ליטול מהצדקה, ואינו יכול לחיות אלא אם כן יטול [ואם לא יטול, יחיה בחיי צער קרוב למיתה (דרך אמונה הל' מתנות עניים י' ע"ו)], כגון זקן, או חולה, או בעל יסורין [או מי שיש לו הרבה בנות, ואינו יכול להשיאן ולפרנסן אלא אם כן יטול (ש"ך י"ד רנ"ה א')], ומגיס דעתו ואינו נוטל, הרי זה שופך דמים ומתחייב בנפשו, ואין לו בצערו אלא עוונות וחטאים (שו"ע י"ד רנ"ה ב').

מי שאין לו במה לפרנס ילדיו (והוא מצווה לפרנסם), ואינו רוצה ליטול מהצדקה ומשאירם עניים ורעבים, עליו נאמר כי אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, וזה עוון יותר גדול מאם היה מקבל צדקה (ספר חסידים סי' תתר"מ) [וע"ע אגרות משה ח"ח י"ד ל"ו ד'].