לומדים תורה
הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך בנושא אבן העזר - שונות
מקבץ שאלות הלכתיות מצויות בנושא אבן העזר - שונות, מתוך הספר: "לחיות כהלכה – הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך"
- לחיות כהלכה
- פורסם י"ד אב התשע"ח |עודכן
(צילום: shutterstock)
הליכה למקוה עם אביו, חמיו, ובעל אחותו
שאלה: האם מותר ללכת למקוה ביחד עם אביו, חמיו, בעל אמו, ובעל אחותו?
תשובה: אין ללכת עמם למקוה.
מקורות: אסור להתרחץ עם אביו, חמיו, בעל אמו, ובעל אחותו, ועכשיו נהגו היתר בדבר הואיל ומכסים ערותם בבית המרחץ (שו"ע א"ה כ"ג ו', י"ד רמ"ב ט"ז), ובזמנינו שלא מכסים ערותם אין היתר בדבר, וזה איסור גמור מדינא דגמרא בלי שום חולק (פתחי תשובה א"ה כ"ג ה') [וע"ע ערוך השלחן י"ד רמ"ב מ"ב, א"ה כ"ג ח', מנחת יצחק ח"ד סי' ס"ב, הלכות שבת בשבת ח"א פרק א' ס"ק 60, בירורי חיים ח"ג כ' ג', מנהג ישראל תורה י"ד רמ"ב י"ב, פסק"ת סי' ר"ס ס"ק 35].
הערות: יש להסתפק אם מותר ללכת למרחץ עם בנו הקטן (ערוך השלחן א"ה כ"ג ח') [וע"ע שבט הלוי ח"ז סי' ר"ב, חוט שני על הלכות צניעות עמ' ל', ס"ז, אום אני חומה ח"ב חידותם משתעשעות סי' קפ"ז, הלכות שבת בשבת ח"א א' ל"ה].
הוספות: בענין הליכה למקוה ביחד עם אחיו, החלקת מחוקק (כ"ג ה') והגר"א (כ"ג ט"ז) מתירים, והבית שמואל (כ"ג ה') והלבוש (כ"ג ו') אוסרים [וע"ע שו"ע י"ד רמ"ב ט"ז, ערוך השלחן א"ה כ"ג ח', הלכות שבת בשבת ח"א פרק א' ס"ק 60].
***
חתימת עדים על שטר כשאינם מכירים שם המתחייב
שאלה: האם מותר לעדים לחתום על שטר, כשאינם יודעים שזה באמת שמו של המתחייב?
תשובה: העדים צריכים ליזהר שלא לחתום על שום שטר חוב עד שידעו שזה שמו של המתחייב, ולא יסמכו עליו שאומר שזה שמו, דחוששים שמא אומר שם של מישהוא אחר כדי לחייבו בשטר זה.
מקורות: שו"ע ח"מ מ"ט ב', ועיין שו"ע הרב הל' עדות סעיף כ"ד, וע"ע שו"ע א"ה ק"כ ג'.
הערות: ולכן עדים החותמים על שטר כתובה לפני החופה, הם צריכים לדעת שזה שמו של החתן (סדר כתובה כהלכתה ח' י"ג, הנישואין כהלכתם ח"א י"א רל"ב, האירוסין והנישואין ח"א עמ' ר"ב, נטעי גבריאל על נישואין ח"א ל"א ב'), אמנם יש לציין דיש מקילים בזה.
וזה בשטר שיש בו קנין, אבל בשטר שאין בו קנין הם צריכים לדעת גם שם המלוה (שו"ע ח"מ מ"ט ב', ש"ך ח"מ מ"ט ג'), או הקונה וכדומה (שו"ע הרב הל' עדות סעיף כ"ה) [וע"ע ש"ך ח"מ מ"ט ב', סמ"ע מ"ט ג', ערוך השלחן ח"מ מ"ט ב', פתחי חושן ח"י פרק ז' ס"ק ד', ה'].
הוספות: גם אשה או קרוב נאמנים לומר שזה שמו של המתחייב (שו"ע ח"מ מ"ט ב'), ואפילו עד אחד נאמן (קצות החושן מ"ט ב', ערוך השלחן ח"מ מ"ט ג') [וע"ע שו"ע הרב הל' עדות סעיף כ"ה, פתחי חושן ח"י פרק ז' ס"ק ח'], כיון שאינו אלא חשש דרבנן, וזה מילתא דעבידא לגלויי (סמ"ע מ"ט ד', קצות החושן מ"ט ב'), והם נאמנים אפילו בשעת כתיבת השטר, ויש מחמירים שאינם נאמנים אלא לפני כתיבת השטר (רע"א ח"מ מ"ט ב', פתחי תשובה ח"מ מ"ט ב', א"ה קס"ט י"א, פתחי חושן ח"י פרק ז' ס"ק ח'), ועד הפסול מחמת רשעות אינו נאמן (ערוך השלחן ח"מ מ"ט ג').
על שמו של אביו (כשכותבים פלוני בן פלוני) הוא נאמן על פי עצמו (שו"ע א"ה ק"כ ג') [וע"ע חלקת מחוקק ק"כ י'], והוא הדין על שם משפחתו (כשכותבים שם משפחה) (אמרי יעקב (מהגרי"מ שטרן שליט"א) על שו"ע הרב י"ג קכ"ז).
השאלות והתשובות נלקחו מתוך הספר: "לחיות כהלכה - הלכות מצויות שאינן ידועות כל כך". לרכישת הספר בהידברות שופס, לחצו כאן.
החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>